משנה גיטין ג ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ג · משנה ד | >>

[עריכה]

שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו.

על עיר שהקיפוה כרקום, ועל הספינה המטרפת בים, ועל היוצא לידון, שהן בחזקת קיימין.

אבל עיר שכבשה כרקום, וספינה שאבדה בים, והיוצא ליהרג^יט, נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים.

בת ישראל לכהן, ובת כהן לישראל, לא תאכל בתרומה^כ.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים, וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו:

עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם,

וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם,

וְעַל הַיּוֹצֵא לִדּוֹן,

שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּמִין.

אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם,

וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם,

וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג,

נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים;

בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן,

וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל,

לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שלשה דברים -

אמר רבי אלעזר בן פרטא - לפני חכמים,

וקיימו את דבריו -

על עיר - שהקיפה כרקום,

ועל הספינה - המיטרפת בים,

ועל היוצא - לידון,

שהן בחזקת קיימין.

אבל עיר - שכבשה כרקום,

וספינה - שאבדה בים,

והיוצא - ליהרג,

נותנין עליהן - חומרי חיים, וחומרי מתים,

בת ישראל - לכוהן,

ובת כוהן - לישראל,

לא תאכל בתרומה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

ספינה המטרפת בים - הוא שסוער עליה הים ורוצה לאבדה, והמלחים אינם יכולים להנהיגה כפי רצונם לגודל הסער, אבל העצים והכלים שלהם נשארו.

הספינה שאבדה בים - הוא שנשברו הכלים והעצים שלהם ונאבד הכל, ונשארה הספינה על פני המים להנהגת המים, ולא נשאר עוגין ולא משוטות שיתנהגו בה.

וזה כולו דבר אמתי:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כרקום - תרגום מצור כרכומין:

המטרפת - ועדיין לא טבעה ^יח:

לידון - בדיני נפשות:

בת ישראל לכהן - חומרי מתים:

בת כהן לישראל - חומרי חיים:

ועל הספינה המיטרפת בים. פירש הר"ב ועדיין לא טבעה. וכן פירש"י ומשמע דאילו אבדה דבסיפא היינו שטבעה וקמ"ל דאעפ"כ נותנין עליו חומרי חיים דשמא יצא כדאשכחן במשנה ד' פט"ז דיבמות. וסתם ים מים שאין להם סוף הוא. והרמב"ם מפרש וז"ל ספינה המיטרפת בים הוא שסוער עליה הים ורצה לשברה והמלחים אינן יכולין להנהיגה כפי רצונם לגודל הסער אבל העצים והכלים שלהם נשארו. הספינה שאבדה בים. הוא שנשברו הכלים והעצים שלהם ונאבד הכל ונשארה הספינה על פני המים להנהגת המים ולא נשאר עוגין ולא משוטות שיתנהגו בה. ע"כ:

והיוצא ליהרג. בגמ' איכא תרי לישנא לחד לישנא דוקא בב"ד ישראל אבל בב"ד נכרים מכי חתם פסק דין הדיין הגדול שבהן אין נותנין עליו חומרי חיים וכן פסק הרא"ש ולאידך לישנא דוקא בב"ד נכרים. אבל בב"ד של ישראל אין נותנין עליו חומרי חיים. והרמב"ם בסוף פ"ו מהל' גירושין כתב והיוצא ליהרג מב"ד של נכרים. והיינו כלישנא בתרא. ולא כתב בבאור דין ב"ד של ישראל. וכ' המגיד ובעונותינו כבר בטלו דיני נפשות מישראל ע"כ. ואין זה מספיק כי דרכו של הרמב"ם לבאר הכל. אבל נ"ל שסמך על מה שביאר בפרק ט' מהל' תרומות. דשם כתב בהדיא. אבל מי שנגמר דינו בב"ד [של ישראל] והניחוהו בבית הסקילה ליהרג. הרי זה בחזקת מת ולא תאכל אשתו ע"כ. ולפי שמשנתינו נמי אסברה לה בדין תרומה. לפיכך ביאר הדברים בהלכות תרומות ועליהן סמך בהלכות גירושין. ואע"פ שלפי סדר חבורו הלכות תרומות מאוחר להלכות גירושין [ועיין בפי' הר"ב במשנה ג' פ"ק דערכין]:

בת ישראל כו'. וכ"ש לאיסור אשת איש. ואם היה גט אחד מהם ביד השליח אינו נותנו לאשתו. ואם נתנה לה הרי זו ספק מגורשת. וכמ"ש הרמב"ם פ"ו מה"ג. והטור סימן קמ"א:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יח) (על הברטנורא) וכ"פ רש"י. ומשמע דאלו אבדה דבסיפא היינו שטבעה. וקמ"ל דאעפ"כ נותנין עליו חומרי חיים דשמא יצא. (כדאיתא פט"ז דיבמות מ"ד) רסתם ים מים שאין להם סוף הוא. ועתוי"ט בשם הר"מ:

(יט) (על המשנה) ליהרג. בגמרא איכא תרי לישנא, לחד לישנא דוקא בב"ד ישראל בזמן הבית היו נותנין עליו חומרי חיים (והוא דעת הר"מ). ולאידך לישנא, בב"ד ישראל לא היו נותנין עליו חומרי חיים. ועתוי"ט:

(כ) (על המשנה) בת ישראל כו'. וכ"ש לאיסור אשת איש. ואם היה גט אחד מהם ביד השליח אינו נותנו לאשתו ואם נותנו לה הרי זו ספק מגורשת. וכמ"ש הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

שלשה דברים: וכו'. תימא בעיני שלא הובאה משנה זו בעדיות בפ' שני אי שלישי דהתם קא תני אפי' דברים שלא נזכר בהם לשון עדות כגון שלשה דברים א"ר עקיבא שלשה דברים ר"ג מחמיר וזולתם. ואיתה בהרא"ש ס"פ בתרא דיבמות:

על עיר: וכו' ביד פ' ששי דהל' גירושין סי' כ"ח וכ"ט ובפ"ט דהל' תרומות סי' ב' ובטור א"ה סי' י"ז וסי' קמ"א:

כרקום: ירוש' איזהו כרקו' ר' בא בשם ר' חייא בר אשי כגון זוגין ושלשלאות וכלבים ואווזין ותרנגולים ואיסטרטיות המקיפים את העיר ע"כ:

וספינה שאבדה בים: פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ג):

והיוצא ליהרג נותנין: וכו'. גמ' אמר רב יוסף לא שנו אלא בב"ד של ישראל אבל בב"ד של אומות העולם כיון דגמר ליה דינא לקטלא מיקטל קטלי ליה ותו לא מקבלי שוחדא ואין עליו חומרי חיים ואיכא דאמרי אמר רב יוסף אפכא: