מצוה:לא לעבוט אלמנה
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה.
(דברים כד, יז)
הזהיר שלא למשכן אלמנה בין עניה בין עשירה. שנאמר לא תחבול בגד אלמנה.
והתבארו משפטי מצוה זו בתשיעי ממציעא.
הערות
קישורים
שלא למשכן אלמנה
שנמנענו מלמשכן את האלמנות, שנאמר (דברים כד, יז): "ולא תחבול בגד אלמנה". ולשון המשנה (ב"מ קטו, א), אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה:
משרשי המצוה שחס השם על בריותיו ורצה לזכותנו לקנות בנפשנו מדת החמלה, וציונו שנרחם על האלמנה שלבבה שבור ודואג שלא למשכנה, וכל דרכי התורה נועם ונתיבותיה שלום:
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (שם קיג א) שאין ממשכנין אותה לא על פי עצמו ולא על פי בית דין [1], כלומר בשום צד אין מצערין אותה למשכנה, שנאמר ולא תחבול בגד אלמנה. ויתר פרטיה מבוארין בפרק תשיעי מבבא מציעא:
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות:
ועובר על זה וחבל בגדיה או כליה או שום דבר מכל אשר לה שלא בעת הלואה מחזירין אותו בית דין ממנו אליה בעל כרחו, ואם תודה לו החוב בית דין מכריחין אותה לשלם מה שהיא חייבת, ואם תכפור תשבע ותפטר. ואם אבד המשכון או שנשרף קודם שיחזירנו חייב מלקות, כן כתב הרמב"ם ז"ל, ובודאי יקבל אותו הבעל חוב בפרעון חובו, ואם כן אני תמיה היאך הוא לוקה ומשלם:
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.