סמ"ג לאו קפז
שלא יאחר המשכון מבעליו העני בעת שהוא צריך לו, שנאמר בפרשת תצא: ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו.
ותניא לא תשכב ועבוטו עמך ואמר רב ששת בפרק המקבל [דף קי"ד] עני לא תשכב ועבוטו עמך, הא עשיר שכב ועבוטו עמך. וכבר בארנו בסמ"ע (מ"ע צ"ד) שמקרא זה מדבר בכסות לילה שניתן למשכן ביום, ומקרא שכתוב עד בא השמש תשיבנו לו מדבר בכסות יום שניתן למשכן בלילה, וכדתנן שם [דף קי"ג] מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום.
ותניא [שם דף קי"ד] בד"א שמשכנו שלא בשעת הלואתו, שבזה מדבר העניין שמדבר בשליח בית דין, אבל משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו.