מהרש"ל על הש"ס/בבא מציעא/פרק ג

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרמב"ן | הרשב"א | תוספות רי"ד | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף לד עמוד א

רש"י בד"ה כל חיובי כו' ואבידה שואל כו' הד"א:

דף לה עמוד ב

רש"י אין לו עליהן אלא כו' כצ"ל:

בד"ה כיצד אגרה כו' לשוכר חזר כו' המאה חזר כו' הד"א:

דף לו עמוד ב

רש"י בד"ה לדידכו כו' בשבועה ליכא כו' הד"א:

בד"ה שתקפתו על כרחו ועלתה כו' הד"א:

דף לז עמוד א

גמ' ר' טרפון היא דלמא ר' עקיבא היא דקתני עלה כו' כן הוא בס"א:

רש"י בד"ה דלמא ר' עקיבא הוא דפליג נמי כו' כצ"ל:

דף לז עמוד ב

גמ' וממאי דר"ע היא דלמא ר' טרפון היא דקתני עלה כו' כן הוא בס"א:

שם למאן מודה לרבי עקיבא כו' כן הוא בס"א:

רש"י בד"ה והא אמר רבי אבא כו' לגניזה לכתחלה כו' וסימן אינו נותן בו כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה הבן מת כו' יורשי' אותה הס"ד ונמחק נכסיה:

דף לח עמוד ב

תוס' בד"ה היורד לנכסי כו' נטושים מורידין לרשב"ג כו' נ"ב פי' דגבי נטושים לא שייך למימר דאין מורידין לכתחלה משום שמא יפסיד דהא ליכא למיחש כלל להפסד דאמאי יפסיד הא נוטל הפירות בחנם ואם בא הבעל נוטל כאריס כמו שפירשו התוס' ודו"ק:

דף לט עמוד א

גמ' אין מורידין קטן לנכסי שבוי דלמא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה רטושים כו' הגלות יהודה כלה הגלת כו' כצ"ל ונ"ב פסוק זה הוא בירמיה:

בא"ד נבוכדנצר הס"ד:

בד"ה שמע מינה כו' קרוב הס"ד:

תוס' בד"ה וכולם שמין כו' אין משלמין טרחו כו' נ"ב והא דאמר לעיל אשבוים השתא זריז ונשכר מאי דאשכח מבעיא היינו מקמי דידע אמאי שמין לו כאריס אבל בתר דמסיק טעמא משום דלא סמכא דעתא כו' ממילא ידעינן דכששמעו בו שמת דסמכא דעתיה דינו כמוציא הוצאה על נכסי אשתו כו' אשר"י:

דף מ עמוד א

גמ' לפי המדה והכל לפי כו' שמן לחבירו מזוקק כל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה וכן אמר כו' ששבחו נכסים מחמת נכסים כו' נ"ב פי' לא הוציאו משלהם כלום אלא מנכסי אביהן שכרו פועלים והשביחו הנכסים:

תוס' בד"ה וכי מה כו' לית לך טעמא כו' כצ"ל:

דף מא עמוד ב

רש"י בד"ה שלדעת בעלים שלח כו' כצ"ל:

דף מב עמוד א

גמ' והפשיל לאחוריו מסרן לבנו כו' כצ"ל ונ"ב עיין ברש"י בדף ל"ו:

תוס' בד"ה אמר שמואל כו' א"כ מאי משני כו' נ"ב חוזר לקושיא דלעיל ודו"ק:

דף מב עמוד ב

רש"י בד"ה בכיסי שהיתה כישות גרועה וקוצים כו' כצ"ל:

דף מג עמוד ב

רש"י בד"ה הא דאמר רבא כו' כרבי' לימא כו' הד"א וצ"ל רבא בכל הדבור:

תוס' בד"ה לימא רבא דאמר כבית שמאי כו' כצ"ל:

דף מד עמוד א

גמ' שם בילדותיה מאי סבר כו' נ"ב פי' ר' שמעון רצה לידע מן אביו אם חזר מדבריו הראשונים או שכחה היה מלפניו ומאחר ששתק ולא ענהו דבר ממילא חזר מדבריו הראשונים ומ"ה מסיק תלמודא בילדותיה מאי סבר כו':