מדרש תדשא י
[מעשה המשכן והמנורה והמזבח:] ויהי המקריב ביום הראשון (במדבר ז׳:י״א-י״ב) - ר״ח ניסן היה. בכל הקרבנות כתיב קרבנו עתדים חסר, ובנחשון כתיב וקרבנו ועתודים מלא, שנתחדשו בו ששה דברים לעולם - ראשון לכהונה, ראשון לנשיאים, ראשון לקרבנות, ראשון ליציאת מצרים, [ראשון לשכינה], ראשון לאיסור הבמה, דכתיב השמר לך פן תעלה וגו׳. ולכך יבא בן נחשון בשש מעלות ויבנה יסוד בית המקדש, כמא דתימא ויען אחד מהנערים וגו׳ יודע נגן (שמואל א ט״ז:י״ח). בשני בניסן בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים נעשה הפרה האדומה, לכך כתיב הקרב את קרבנו בנשיא יששכר. ולמה הוסיף הקרב [בד׳ אותיות] חסר יו״ד? אלא כנגד פרה שיש בה ד׳ דברים: אדומה, תמימה, מום, עול. בכולם כתיב בהם קרבנו, חוץ מיום שני. ולמה הוסיף בו "את" קרבנו? אלא אין ״את״ אלא זמן (עת), ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ומבני יששכר יצא שני למלך, דכתיב (איכה ב׳ ו') וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ ... וַיִּנְאַץ בְּזַעַם אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן. (עי׳ ילקוט ויחי רמז ק״ס, ובמדבר רבה פי"ג). קרבנו קערת כסף אחת - כסף על שם כסף נבחר לשון צדיק (משלי י׳:כ׳), והיא נעשית כנגד אדם הראשון. שלשים ומאה משקלה - כנגד שת בנו שנולד לק״ל שנה, שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה וגו', וכנגד שני יעקב, שנאמר ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה (בראשית מ״ז:ט׳), וכנגד שני ימי יהוידע שהיו שנותיו ק״ל. מזרק אחד כסף - כסף נבחר לשון צדיק, והוא נעשה כנגד נח. שבעים שקל, למה לא ששים ולא שמונים? לפי שמתחלת הספר בראשית עד ועפר תאכל ע׳ פסוקים, וכן מתחלת ס׳ בראשית עד על גחונך תלך, ע׳ שמות. ויחי קינן שבעים שנה, הוא רביעי לדור ראשון. ע׳ אומות מבני נח כנגד שבעים שנה שהיה לתרח כשהוליד לאברהם, שנאמר ויהי תרח שבעים שנה וגו׳, ושנים היו בשני דורות של ע׳ שנים. קינן בדור הראשון, שנאמר ויחי קינן שבעים שנה וגו׳, ותרח בדור שני, אברהם בן ע׳ שנה בברית בין הבתרים [כאמור בסדר עולם רבא]. ד״א, כנגד שבעים ימים שבכו את יעקב החסיד, שנאמר ויבכו אותו מצרים שבעים יום. במשה רבינו כתיב, ואל משה אמר עלה אל ה׳ אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל (שמות כ״ד:א׳), וכתיב אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר י״א:ט״ז). שני אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם ע׳ פסוקים, ואלו הם: הנחש והמן הרשע, מבראשית עד ארור ע׳ פסוקים, ומאחר הדברים עד ויתלו את המן ע׳ פסוקים, כאשר יסד הפייטן לתכלית שבעים נתלה על חמשים (בפיוטי הקליר לפ׳ זכור). ושבעים המזרק האחד - כנגד שבעים נפש, שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, וכתיב כל הנפש לבית יעקב הבאים מצרימה שבעים. כמו כן חיי דוד המלך שבעים. ואלו שבעים שנה חסרו מאדה״ר, כי אדם חי תתק"ל שנה, והקב״ה אמר לאדה"ר כי ביום אכלך ממנו וגו', ויומו של הקב״ה אלף שנים וכו׳. במשכן ע׳ עמודים הוו, ואלו הן: כ׳ בדרום, כ׳ בצפון, ד׳ במערב והם הקרשים, ד׳ במזרח, וד׳ בפרכת, וה׳ בפתח המשכן, ואחד עמוד הענן - הרי שבעים. ע׳ אמה היה המשכן כנגד ע׳ ימים טובים שנתן הקב״ה לישראל, ואלו הן: ז׳ ימי פסח, וח׳ ימי החג, ור״ה, ויוהכ"פ, וחג שבועות, ונ"ב שבתות - הרי שבעים. ע׳ כלים היו במקדש, ואלו הן: ארון, כפורת, כרובים (שנים), שלחן, כפות, קשות, מנקיות (שנים) - הרי תשעה. במנורה היו כ״ב גביעים, ט׳ פרחים, י״א כפתורים, ג׳ רגלים, ז' קנים, ז׳ נרות, מלקחים ומחתות, עולה שבעים (עי׳ מנחות כ״ב ע״ב ורמב"ם הל׳ בית הבחירה). שבעים סנהדרין היו. מבית ראשון עד בית שני (יב"ב) שבעים שנאמר שבועים שבעים וגו׳ (דניאל ט׳:כ״ד). שבעים שמות להקב״ה, שבעים שמות לישראל, שבעים שמות לירושלם, שבעים שמות לתורה (עי׳ שה״ש רבה, ופי׳ ריקאנטי לפ' בהעלתך). כף אחת עשרה זהב, כנגד עשרה מאמרות שברא בהן העולם וכנגד עשרת הדברות ועשר ספירות ועשר אצבעות. ומן אדם עד נח עשרה דורות, ומנח עד אברהם עשרה דורות, עשרה שליטים באדם, עשר תולדות בתורה (באמת יש י״ב תולדות, עי׳ במד"ר פ״ב), עשרה נסיונות נתנסה אברהם. פר אחד כנגד אברהם, שנאמר ואל הבקר רץ אברהם, איל אחד כנגד יצחק שנפדה באיל, כמו שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל וגו׳, כבש אחד כנגד יעקב, שנאמר שה פזורה ישראל (ירמיהו נ׳:י״ז). ושעיר אחד כנגד יוסף, שנאמר וישחטו שעיר עזים. ולזבח השלמים בקר שנים - כנגד משה ואהרן. אילים חמשה - כנגד חמשה איתני העולם בני זרח זמרי איתן הימן וכלכל ודרדע (דהי״א ב׳ ד) - כלם חמשה. עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה - כנגד ה׳ הרגשות וה׳ מורגשות, ועוד המזבח חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב. קערות כסף י״ב, מזרקי כסף י״ב, כפות זהב י״ב - כנגד י״ב מזלות וי"ב מנהיגים בנפש. שבטים י״ב וכנגדם י״ב לחם הפנים על השלחן. כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות (במדבר ז׳:פ״ה), ומשנברא העולם ועד שהיה משה בן ארבעים (נ״א בן ל״ב) שהתחיל להורות להם לישראל במצרים עברו אלפים וארבע מאות שנה. כל זהב הכפות עשרים ומאה כנגד ימי משה החסיד, שנאמר ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו. וכן קרבן נפשות כנגד אלו: פרים י״ב כנגד מלכים, אילים י״ב כנגד נשיאים, שעירי עזים כנגד רוזנים פחתים וסגנים, כבשים כנגד פקידים שליטים והכרתי והפלתי. וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים כנגד כ״ד ספרים (תנ״ך), וכנגד כ״ד משמרות, וכפרה על כ״ד אלפים שמתו בבעל פעור. אילים ששים עתודים ששים כבשים ששים - כנגד ששים רבוא וכנגד סוד שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת (שה"ש ו' ח'), וכנגד בית שני שנבנה ששים על ששים - רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין (עזרא ו׳ ג׳). אלישע שימש לישראל ששים שנה, וכנגד ששים ערים גדולות (מ״א ד' י״ג) ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם. ששים גבורים סביב לה (שה״ש ג׳), יברכך ה׳ - ששים אותיות בברכת כהנים.