מדרש תדשא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לכל הרגשה והרגשה נתן הקב״ה תורה מה שלא לעשות ומה לעשות. מה שלא לעשות: ללב - לא תתורו, לעינים - אחרי עיניכם, לאזנים - אל תשא שמע שוא, לפה - לא תאכל כל תועבה, ללשון - לא תשא את שם ה׳ וגו׳ ולא תשבעון ולא תשקרון ולא תענה, לידים - אל תשת ידך עם רשע, לערוה - לא תנאף ולא תזנה (ויקרא י"ט), לרגלים - לא תלכו אחרי אלהים אחרים, הרי אלו לא תעשה. וכן אמר שלמה, אדם בליעל וגו׳ קורץ בעיניו וגו׳ תהפוכות בלבו וגו׳ שש הנה שנא ה׳ וגו' (משלי ו׳ ט״ז). ומה לעשות: מלמד ללב - ושמתם את דברי אלה על לבבכם, לעינים - פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, לאזנים - שמע ישראל, ללשון - ושננתם, לידים - פתוח תפתח את ידיך, לערוה - פרו ורבו, ואמר קחו נשים והולידו בנים (ירמיהו כ״ט:ו׳), לרגלים - בכל הדרך אשר צוה ה׳ אלהיכם אתכם תלכו (דברים ה׳:ל׳). וכשם שהקב״ה גזר על הבריות התחתונים מה לעשות, כך צוה לכל הרגשות האברים של אדם מה לעשות.