מ"ג תהלים יט ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהֹוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב
מִצְוַ֥ת יְהֹוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ואמר משמחי לב - כי בעבורם יגיע החכם למעלת שמחת עולם, וכנגד השמש הזכיר ישרים, בעבור כי מהלך השמש על סדני גלגל המזלות והוא הדרך הישר.
ועוד יתרו לפקודים, כי השמש פעמים נוטה מגלגל המישור ושמחת לב כנגד השמש, כי ככה הוא רק ביום תשמח ולא בלילה, והפקודים משמחים תמיד ומצות ה' מצות עשה וקראם מצות, בעבור שאין כתוב ברובם למה צוו ואמר עליהם ברה, כי כן הם לברי לבב, על כן מאירת עינים, כאדם שהיה בחשך וכנגד השמש אמר ברה, כי אין בה כדמות שחרות בתוכה כמו ללבנה ויתרון המצוה, כי העבים יסתירו אור השמש ביום ולא כן המצוה ומאירת עינים, כי היא אור העולם ביום גם בלילה, כי אור הלבנה מורה בראיות גמורות.רד"ק
והם הדברים שהשכל מורה עליהם, ואמר: שהם ישרים אין בהם נפתל ועקש; שאם לא היו כן לא היה השכל מורה עליהם.
ומזה הטעם הם משמחי לב כי החכם ישמח על שכלו.
וכאשר יגבר על הגוף וינהגהו בדרכי השכל אין שמחה בעולם כשמחה ההיא, והיא שמחת הנפש.
לפיכך אמר: משמחי לב, ולא אמר משמחי האדם, כי האדם ישמח לתאות העולם, אבל השכל, והוא הלב, לא ישמח כי אם בדרכי שכל.
וכן אמר (תהלים קיט קיא): כי ששון לבי המה.
ואמר: מצות יהוה ברה כל מצוה ומצוה במקום שהיא היא ברה וזכה מאין כל סיג; והיא
מאירת עינים: כי העם שהם בלא מצות הולכים בחשך; כי המצות יאירו הלב, והם מדרגה לעלות אל הכבוד הגדול.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מאירת עינים" - אבל המרבה להסתכל באור השמש עיניו כהות
"משמחי לב" - ולא כן השמש כי מכניס דאגה בלב האדם שלא יהיה נלקה ברב חומו
מצודת ציון
"ברה" - מלשון ברור ונקימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •