מ"ג ישעיהו לג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־עַ֥ם נוֹעָ֖ז לֹ֣א תִרְאֶ֑ה עַ֣ם עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ מִשְּׁמ֔וֹעַ נִלְעַ֥ג לָשׁ֖וֹן אֵ֥ין בִּינָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את עם נועז" - כמו לועז אלו כל העכו"ם שאין לשונם לשון הקודש

"לא תראה" - לא תחשוב בלבך כי כולם יהיו חשכים ושפלים

"עמקי שפה" - כמו ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית יא)

"נלעג" - לשון עלגים ועמקי שפה (לעיל כג) כל זה לשון נכרית שאינן מכירין בלשון הקודש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נלעג לשון" - מי שאינו מכיר הלשון ידמה לו שמדבר בהפך תכונת הדבר ואין הבנה לדבריו ומוסב לתחלת המקרא לומר לא תראה עוד את העם הזה והענין כפול במ"ש

"עם עמקי שפה" - העם אשר שפת לשונם עמוק וקשה להבין

"את עם נועז וגו'" - ר"ל הנה מעתה לא יהיה כן כי לא תראה בעיניך את העם החזק והוא אשור 

מצודת ציון

"נועז" - מלשון עוז וחזק

"עמקי" - כן נקרא דבר הקשה שאין להשיגו כאלו הי' במקום עמוק

"שפה" - כן יקרא לשון עם כמו ושפה אחת לכולם (בראשית יא)

"משמוע" - מלשון הבין כמו שומע יוסף (שם מב)

"נלעג" - כן נקרא המדבר בהפך תכונת הדבר כמו בלעגי שפה (לעיל כח)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את עם נעז" וחזק של סנחריב, "לא תראה עוד" כי יאבדו ויכרתו מפניך, "העם" אשר הם "עמקי שפה" לא תראה עוד, רק.