לבוש אורח חיים תקנ
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תקנ | >>
סימן תקנ בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג • ד
סעיף א[עריכה]
וכיון שנהגו ורצו להתענות, הילכך הכל חייבים להתענות ואפילו בזמן שאין שמד[1], כיון שיד האומות[2] תקיפה עלינו ואין לנו בית המקדש, ואסור לפרוץ גדר. וכל הפורץ גדר ישכנו נח"ש נידוי, חרם, שמתא, חוץ מעוברות ומיניקות, שאין צריכין להתענות אלא בט' באב, כמו שיתבאר לקמן סימן תקנ"ד. אלא שנהגו להחמיר להתענות בכולן.
סעיף ב[עריכה]
שאר תעניות חוץ מט' באב, לא קבלום עליהם בכל חומרות תענית ציבור; אלא נהגו לנהוג בהם היתר ברחיצה ואפילו בחמין, ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. ואין צריך להפסיק מבעוד יום, כי כן קבלום עליהם מתחילה כשרצו, ולא להחמיר בהם בכל חומרות תענית ציבור; חוץ מט' באב, הואיל והוכפלו בו צרות החורבן ב' פעמים, קבלום עליהם בכל חומרות תענית ציבור (ועיין לקמן סימן תקס"א סעיף ו').
סעיף ג[עריכה]
וכל הצומות הללו קורין שחרית ומנחה "ויחל". ואם חלו בערב שבת וגם יש חופה ביום התענית בערב שבת, נוהגין לקרות "ויחל" ולהתפלל מנחה ואחר כך עושין החופה. ואם משלימין התענית, עיי' לעיל סימן רמ"ט ולקמן בחודש טבת סימן תרפ"ה. ואם חלו בשבת, נדחין עד אחר השבת. ולא מקדימין אותם ליום ה' שלפניו, משום דאקדומי פורעניות לא מקדימין, חוץ מצום אסתר שמקדימין, מפני שהוא משום סליחת עוון ואין בו משום אקדומי פורעניות; ועוד, דלא אפשר לאחורי, משום פורים שחל ביום א', כמו שנתבאר במקומו.
סעיף ד[עריכה]
אין נוהגים במדינות אלו להכריז הצום.