ירושלמי גיטין ח ט
<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ח · הלכה ט | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ט משנה[עריכה]
המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בית שמאי אומרים אינה צריכה ממנו גט שני ובית הלל אומרים צריכה הימינו גט שני אימתי בזמן שנתגרשה מן הנישואין ומודין בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני מפני שאין לבו גס בה כנסה כגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה
הלכה ט גמרא[עריכה]
אמר רבי מנא בית שמאי כדעתהון בית שמאי דאינון אמרין פוטר אדם את אשתו בגט ישן אינון דאמרין אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה דאינון אמרין אינו פוטר בגט ישן אינון דאמרין צריכה הימנו גט שני אמר רבי יוסי בר בון בית שמאי כדעתהון ובית הלל כדעתהון בית שמאי דאינון אמרין לא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה ערוה אינון דאמרין מזוהמת היא מלפניו ואינו חשוד עליה לפיכך אינה צריכה ממנו גט שני בית הלל דאינון אמרין אפילו הקדיחה תבשילו אינון דאמרין אינה מזוהמת מלפניו והוא חשוד עליה לפיכך צריכה ממנו גט שני המגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו מקום אם היתה חצר של אשה איש מפנה ושל איש אשה מפנה של שניהן מי מפנה מפני מי אשה מפני איש ואם יכולין הן זה פותח לכאן וזה פותח לכאן במה דברים אמורים בזמן שנישאו הא לא נישאו לא ובכוהנת אפילו לא נישאו והארוסה שביהודה כנשואה היא החולץ ליבמתו אף על פי שעשה מאמר הרי זה לא יפנה שאין מאמר קונה קניין גמור