יפה תואר על בראשית רבה/צו/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה צו |
ה • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

בשבילך אמרתי אמותה הפעם. וכיון שכה חזקה בי אהבתי אליך טוב וישר הוא כי גם אתה תאהבני ותעשה את רצוני. ויש לפרש עוד ע"פ מה שכתב בתנחומא אמותה הפעם עתה אמות רק פעם אחת בעוה"ז ולא אמות בעוה"ב אשר מזה פחדתי בראשונה ולכן אמר אחרי כי בשבילך אמרתי אמותה רק פעם אחת אל נא תקברני במצרים כי זה תגרם לי למות פעמים וכדלקמן בפרקין בסימן ה' מי שמת בחו"ל שתי מיתות יש בידו:

וכי יש חסד של שקר. דא"א לפרש חסד לחוד ואמת לחוד וכמו בכ"מ דחסד מחובר עם אמת קאי על שני נושאים נפרדים ויתפרש או תסד או אמת. אבל הכא לא יתפרש כן דהא יעקב בוודאי ידע מה לו לבקש אם חסד לבד או אמת לבד ולמה אמר חסד ואמת יתפרש ע"כ כנושא אחד חסד של אמת:

כך נפרעין מן הנעבד. לעיל פכ"ח על פסוק אסף אסף כל ובפרק רבי ישמעאל משמע שהנעבדים קיימים ולא יאבדם ה' וכמו העובדים לחמה ולבנה. אבל שם מיירי בדברים שהעולם צריך להם. אבל בדברים שאין העולם צריך להם יעשה ה' לפעמים פלאות להראות להתועים כי אין הנעבד נחשב למאומה ויפרע ממנו. וע"ד והאלילים כליל יחלוף וכדומה:

א"ר אלעזר דברים בגו. פי' סוד יש בדבר הזה ואנכי לא ידעתי את הסוד וע"ז אמר ריב"ל כי הטעם הוא בשביל אתהלך לפני ה' בארצות החיים. וכדמפרש בשביל שמתי א"י חיים תחלה. ואוכלים תחלה שנות המשיח. משא"כ מתי חו"ל יתאחר להם הזמן קצת. אבל לעיל פע"ד ובירושלמי לא נזכר הדברים ואוכלין בימות המשיח:

שאם עמדתי בין הצדיקים כו'. נראה שהיו קוברים את המוחזקים לצדיקים בלבנים כמו שמעשיהם נקיים והרשעים בשחורים. ולכן בקש ר"י שלא יקברוהו לא בלבנים ולא בשחורים כי לא בטח בנפשו אם צדיק הוא. ופן יבוש בקומו עם הרשעים בלבנים. וכן לא בשחורים פן יתגנה אם יקום עם הצדיקים. וע' בזה בירושלמי ובגמרא דילן בפרק כל היד. וע' לעיל פל"ג ולקמן פ"ק ביתר דברי הסימן הזה. ובביאור הדברים: