יפה תואר על בראשית רבה/צו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

למה פרשה זו סתומה? כתב הרא"ם אינו ר"ל למה היא פסקה סתומה ולא פתוחה שהרי אין כאן לא פתוחה ולא סתומה! ועוד אם היה כאן פסקה ישאל עליה למה אינה פתוחה כשאר כל הפסקאות שבתחילת הפרשה, מדוע לא שאלו על הפסקא הסתומה שבתחילת פרשת ויצא יעקב למה היא סתומה? אלא מ"מ [מכל מקום] למה פרשה זו סתומה בלתי שים רווח כלל וקראה בשם פרשה אעפ"י שאין כאן רווח כלל מפני שעזרא ע"ה לא תקן תחילת פרשה הזאת מן ויחי יעקב אלא מפני שהיה מקובל אצלו שראוי להיות שם פסקה, אלא פה גזר שלא יעשו אותה ומפני זה שאלו הסבה ואמרו למה פ' [פירוש] זו סתומה עכ"ל. ואע"פ שכתבו מקצת דייקנים ב' פרשיות בתורה דלית פסקא ברישיהו "ויצא" "ויחי" בטלה דעתם כי בויצא יש פסקא סתומה כדברי הראם. וכ"כ בהגהות מיימוניות פ"ח מס"ת. שכיוון שנפטר אבינו יעקב כו' כתב הרא"ם ואע"פ שמקום פטירתו הוא בפסוק "ויגבע וימת" מ"מ כיון שמנה כאן כל שנותיו זהו מקו' [מקום] מיתתו אלא ששב לבאר מה שקרה לו קודם מיתתו ופ' "ויקרבו" כאשר קרבו ע"כ. התחילה שיעבוד מצרים ואז נסתמו עיניהם ולבן של ישראל מצרת השיעבוד כדפרש"י בחומש. התחילה שיעבוד מצרים ק' שהרי יוסף מלך נ"ד שנה אחר פטירת יעקב ואיך שיעבדו את ישראל בימיו? יעיד פרז"ל אמרו שכל זמן שהיה אחד מן השבטים קיים לא התחיל הגלות. ותירץ החזקוני שמשנפטר יעקב התחילו לשעבד בהם מעט. והרא"ם תירץ שלא היה שיעבוד ממש אלא דרך בקשה ופיוס כמ"ש בתחילה בפה רך ואח"כ בפרך שזה היה יכול יוסף למנעו מפני שגם המצריים היו עושים זה ברצונם להראות חיבתן למלך אלא שעכ"ז היו ישראל מצרין על הפועל הזה מפני שהויו רואים בסבלם הזה יהיה סיבה לשעבדם בסוף שלא כרצונם וכ"ש בהיותם מקובלים מאבותיהם שהם עתידים שישתעבדו למצרים. ופי' התחילה שיעבוד שהתחילו לעשות בהם סימני שיעבוד. שבקש לגלות את הקץ: