יפה תואר על בראשית רבה/פ/ט
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פ | >>
• א • ב • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב •
תמן תנינן כו'. פי' דלפי פשטא דקרא משמע כי ביום השלישי לבד יגדל הכאב וכן ת"א. וכן איתא במשנה בפרק ר"ע מנין שמרחיצין את המילה ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים אבל לפי דברי הגמ' בפ' ר"א דמילה משמע כי כל אותן הג' ימים קשה הכאב. ובשני ימים הראשונים יותר קשים דתניא התם מרחיצין את הקטן בין לפני המילה ובין לאחר המילה ביום ראשון כדרכן וביום השלישי שחל להיות בשבת מזלפין עליו ביד כו' ולפ"ז מה דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים פי' בהיותם עדנה כואבים ולאפוקי יום רביעי דיחדל הכאב. או כמ"ש הר"ן שאע"פ שביום ב' הסכנה גדולה. אבל ביום ג' יחלש יותר ולכן בחרו ביום השלישי כי אז נחלשו מאד ולא יכלו לברוח או לקום כנגדם משא"כ ביום ב' לא תש כחם כל כך ולכן מובא כל זה פה במדרש לפרושי קרא וע"ש בר"ן שהביא חולקים על זה וע"ש בסוגיא דגמ' כי יש הרבה שינויים והוספות שם מאשר הם במדרש:
דתנן מחמם אדם אלונתית כו'. אין זה משנה בשום מקום אבל הוא ברייתא בפ' כירה:
אריב"ל לית כאן אסור כו'. פי' כי גם אסור דרבנן לית כאן אלא מותר לגמרי וא"צ להדר אחר נכרי לעשות זה. וזה אשר ריב"ל בא להוסיף על מה שלפניו: