יפה תואר על בראשית רבה/עב/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הניאת לסבי כו'. פי' כי רחל חפצה לבשם בדודאים את יצוע יעקב וכמו נפתי משכבי וכ"כ הרמב"ן. ולזה אמרה לאה לה המעט קחתך את אישי כי תחפוץ גם לקחת את דודאי בני לפתות בהם את יעקב. וז"ש המדרש הניאת לסבי כי דרך הנשים לקרוא לבעליהן זקן ואמרה את תהנה ותגעגע את בעלי מן דקני מה שהוא לי לחמם וכמו לעיל פמ"ה איתא לשון דקין על חמס. כי תחמוס ממני את בעלי או שהוא לשון קנא כי בדודאים תוסיף לו חבה לך ותסית בי קנאה יותר:

הוא דהיא אמרה לכן ישכב עמך וגו'. משום דהוא לשון מגונה לאמר כן לכן דריש ישכב על שכיבת המיתה. כי לרחל היה המשפט להקבר עם יעקב משום שהיא עיקר בת זוגו. ורק זה גרמה לה להקבר במקום אחר: