יפה תואר על בראשית רבה/עב/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

וילך ראובן בימי קציר חטים. משום דהכתוב הזה הוא לכאורה למותר ואין צורך בו. והוא אחד מהכתובים אשר היה מנשה מלגלג עליהם כדאיתא בפ' חלק לכן אמר כי גם הוא בא ללמד לנו דרך יושר ואמונה כי הנזהר מגזל שכרו שמור לעד. ומביא את הכתוב חנוך לנער וגו' משום דליכא מידי דכתיבי בנביאים ובכתובים דלא רמיזי באורייתא וכדאיתא בפ"ק דתענית וזה שמוצא במעשה ראובן רמז למקרא זה כי בשביל שראובן היה נזהר מגזל לכן זכה לארץ מרעה ושבטו היו אנשי מקנה אשר הם רחוקים מהגזל אחרי שזכו לארץ אשר ירעו בה מקניהם ולא ילכו לרעות עוד בשדה אחר. ונותן עוד טעם למה ספרה התורה מהדודאים אשר לכאורה נראה כדבר מגונה יען כי בזה ילמד לנו אשר הרודף אחר המצוה ישיגנה. ולאה אשר חפצה להעמיד תולדות מהצדיק אף כי כבר היתה שבעה ואמרה הפעם אודה את ה'. בכל זאת נשכרה לבעלה בעד הדודאים וילדה שבעה. ורחל אשר היתה רעבה וחדלה מבעלה אף כי היא היתה ראויה להוליד רב בנים מ"מ אומללה בשביל שלא רדפה אחר המצוה: