ילקוט שמעוני/קהלת/רמז תתקעז
(לבד) [ראה] זה מצאתי אמרה קהלת. א"ר ירמיה בן אלעזר זה רוח הקדש פעמים משיחה בלשון זכר ופעמים משיחה בלשון נקבה. כתוב אחד אומר עזרי ומפלטי (לי) [אתה], וכתוב אחד אומר עזרתי ומלטי לי, כתוב אחד אומר מה נאוו על ההרים וגו' וכתוב אחד אומר על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון:
אחת לאחת למצוא חשבון. בנוהג שבעולם אדם נכשל בדבר עבירה ומתחייב עליה מיתה כיצד מתכפר לו מת שורו אבדה תרנגולתו נשברה צלוחיתו נשברה ביצתו נכשל באצבעו יצאת ממנו טפת דם מקצת נפש ככל הנפש הדא מן הכא והדא מן הכא והחשבון מתמצה:
אדם אחד מאלף מצאתי, אלף דור עלו במחשבה להבראות, וכמה נמוחו מהן, רב הונא בשם ר' אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר תתק"פ דורות, מה טעם דבר צוה לאלף דור זו מילה, רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמני תתקע"ד דורות מה טעם דבר צוה לאלף דור זו תורה. בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא ויוצאים מהם מאה, מאה נכנסים למשנה יוצאים מהם עשרה ואחד לתלמוד, הוי אדם אחד מאלף מצאתי. ד"א אדם אחד זה אברהם. ואשה בכל אלה לא מצאתי אפילו שרה. דר אחר זה עמרם. ואשה בכל אלה לא מצאתי אפילו יוכבד. דבר אחר זה משה, ואשה בכל אלה אלו נשי מדבר:
אשר עשה האלקים את האדם ישר. הה"ד אל אמונה ואין עול שלא ברא בני אדם להיות רשעים אלא צדיקים, וכה"א אשר עשה האלקים וגו':
מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. מי כהקב"ה שעשה פשרה בין שני צדיקים (כתוב במלכים ברמז רמ"ב). דבר אחר מי כהקב"ה דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ. ומי יודע פשר דבר שפשר התורה לישראל. חכמת אדם תאיר פניו, א"ר יודן גדול כחן של נביאים שהן מדמין הצורה ליוצרה וכו'. ועוז פניו ישונא שהוא משתנה ממדת הדין לרחמים על ישראל. דבר אחר מי כהחכם זה אדם הראשון דכתיב ביה אתה חותם תכנית מלא חכמה. ומי יודע פשר דבר שפרש שמות לכל ויקרא האדם שמות:
חכמת אדם תאיר פניו. ר' לוי בש"ר שמעון בן מנסיא תפוח עקבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה, ואל תתמה בנוהג שבעולם אדם עושה שני דיסקרין אחד לו ואחד לבן ביתו, של מי נאה לא שלו, כך אדם הראשון נברא לתשמישו של הקב"ה וגלגל חמה נברא לתשמישן של בריות, לא כ"ש שיהא תפוח עקבו מכהה גלגל חמה וקלסתר פניו לא כ"ש. ועוז פניו ישונא בשעה שאמר האשה אשר נתתה עמדי אף הקב"ה שנה פניו וטרדו מגן עדן דכתיב וישלחהו ה' אלקים מגן עדן. דבר אחר מי כהחכם אלו ישראל דכתיב רק עם חכם ונבון. ומי יודע פשר דבר שיודעים לדרוש התורה במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא. חכמת אדם תאיר פניו, רבי ישבב בשם רבי שמואל בר נחמני אתה מוצא בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו נעשה ונשמע נתן להם מזיו השכינה שנאמר ויצא לך שם בגוים, וכיון שאמרו אלה אלקיך נעשו שונאים להקב"ה הוא שנאמר ועוז פניו ישונא, אף הקב"ה שינה עליהם אכן כאדם תמותון. דבר אחר מי כהחכם זה תלמיד חכם. ומי יודע פשר דבר בשעה שהוא יודע לפרש משנה. חכמת אדם תאיר פניו בשעה שהוא נשאל ומשיב. ועוז פניו ישונא בשעה שהוא נשאל ואינו משיב, דר' חייא יתיב ומתני מנין שאין ממירין בבכור, צהלין אפוי דבר פדיה, אמר הדין ידע מה אנא מתני. כותי אחד ראה את רבי יהודה בר אלעזר חמתיה אפוי נהירין, אמר הדא גברא מן תלת מלין אית ביה, או מוזיף ברביתא הוא, או מרבי חזירין הוא, או שתי חמר הוא, שמע קליה רבי יהודה ברבי אלעזר אמר תפח רוחיה דההוא גברא דחדא מן תלתיהון לית בי, לא מוזיף ברביתא אנא דכתיב לא תשיך לאחיך, ולא מרבי חזירין אנא דאסיר ליה לבר ישראל למרבי חזירין, דתנינן תמן לא יגדל חזירים בכל מקום, ולא שתי חמר אנא דארבעתא כסי דחמרא דאנא שתי בליל פסחא אנא דחיק רישי מפסחא ועד עצרתא, ר' מנא דחיק רישיה מפסחא ועד החג, ועל מה אפך נהורין א"ל אוריתא היא דמנהרא לי דכתיב חכמת אדם תאיר פניו. ר' אבהו חמתיה תלמידוי אפוי נהורין סלקין אמרין לרבי יוחנן רבי אבהו אשכח סימא, א"ל למה, א"ל דחמיתיה אפוי נהורין, אמר ליה דילמא אורייתא חדתא שמע, סליק לגביה, א"ל מה אורייתא חדתא שמעת, א"ל תוספתא עתיקא, קרא עליו חכמת אדם תאיר פניו. דבר אחר מי כהחכם זה משה דכתיב ביה עיר גבורים עלה חכם. ומי יודע פשר שפשר את התורה לישראל. חכמת אדם תאיר פניו רבי מנא דשואיב ור' יהושע דסיכני בשם רבי לוי על כל דבר ודבר שאמר הקב"ה למשה היה אומר לו טומאתו וטהרתו, וכיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים אמר לפניו רבון העולמים אם נטמא במה היא טהרתו ולא השיבו, נתכרכמו פניו של משה, הה"ד ועוז פניו ישונא, כיון שהגיע לפרשת פרה אמר הקב"ה למשה אותה אמירה שאמרתי לך אמור אל הכהנים ואמרת לפני רבון העולמים נטמא במה היא טהרתו ולא השיבותיך זו היא טהרתו ולקחו לטמא: