ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקפד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ושפך את דמו מי ששפך יכסה מעשה באחד ששפך וקדם חברו וכסה וחייבו רשב"ג ליתן לו עשרה זהובים נוהג בחולין אבל לא במוקדשים דאמר קרא ושפך את דמו וכסהו בעפר מי שאינו מחוסר אלא שפיכה וכסוי יצאו קדשי מזבח שמחוסר שפיכה גרירה וכסוי מר בריה דרב אשי אמר א"ק חיה ועוף מה חיה לא חלקת בה אף עוף לא תחלוק בו (כתוב עוד ברמז תקמ"ב):