ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקכח
ויעשו כדבר משה קיימו עליהן מצות משה רבן, שבח לתלמיד שמקיים עליו מצות רבו שבח לבני אהרן שקיימו עליהן מצות משה. וכן הכתוב משבח את ישראל במצרים וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוהה' את משה ואת אהרן כן עשו. וכן הכתוב משבח את ישראל בפרשת שלוח טמאים ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה. וכן הכתוב משבח את יהושע כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה משה:
יין ושכר אל תשת. תני רבי ישמעאל לא מתו בניו של אהרן אלא שנכנסו שתויי יין. ר' פנחס בשם רבי לוי משל למלך שהיה לו בן בית נאמר ומצאו עומד על פתח החנויות והתיז את ראשו בשתיקה ומינה בן בית אחר תחתיו ואין אנו יודעים מפני מה הרג את הראשון אלא ממה שהוא מצוה את השני ואומר לו אל תכנס בפתח החנויות אנו יודעין שמתוך כך הרג את הראשון. כך ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם ואין אנו יודעין מפני מה מתו אלא מפני שהוא מצוה את אהרן ואמר לו יין ושכר אל תשת אנו יודעין שלא מתו אלא מפני היין. ולפי ששתק אהרן שנאמר וידום אהרן קבל שכר על שתיקתו וזכה ונתייחד עליו הדבור שנאמר וידבר ה' אל אהרן. פקודי ה' ישרים משמחי לב זה אהרן שהיה לבו עצב עליו בשביל בניו שמתו וכיון שנתייחד עליו הדבור שמח שנאמר וידבר ה' אל אהרן. תני חזקיה נעשו דברי תורה עטרה לראש כי לוית חן הם לראשך. מונייק לצואר וענקים לגרגרותיך. מלוגמא ללב פקודי ה' ישרים משמחי לב. קילורית לעינים מצותה' ברבה מאירת עינים. כוס עיקרין לבני מעיים שנאמר רפאות תהי לשרך. מנין לרמ"ח אברים שנמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא:
רבי יהודה ברבי שלום בלשון עברי שמו יין ובלשון ארמי חמר חמר בגימטריא רמ"ח כנגד אברים שבאדם היין נכנס בכל אבר ואבר והגוף מתרשל והדעת מיטלטל נכנס היין הדעת יצאה. וכך שנה רבי אלעזר הקפר נכנס יין שהוא שבעים ויצא סוד שהוא שבעים לכך נצטוה כהן שלא ישתה יין בשעת עבודה שלא תיטלטל דעתו אלא משמר את התורה משמר את העבודה ואת הדעת שנאמר תורת אמת היתה בפיהו וגו' ואומר כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' לכך הקב"ה מצוה לאהרן יין ושכר אל תשת. ולא תהא סביר שמא לשעבר צויתי אתכם בזמן שבית המקדש קיים שנאמר בבואם אל אהל מועד וגו' אלא אף לעולם שמרו עצמכם מן היין שהיין סימן קללה. אמר ישעיה צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה שבת משוש הארץ. מהו ערבה חשכה קבלה כד"א ויהי ערב. שבת משוש הארץ ששבתה ציון שנאמר דיפה נוף משוש כל הארץ אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה היין סימן קללה. אבל לעולם הבא אני אעשה אותו עסיס שנאמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס:
תנו רבנן יין ושכר אל תשת יכול אפילו כל שהו אפילו מניתו ת"לושכר אל אמרתי אלא כדי לשכר רביעית יין בן ארבעים יום אם כן מה ת"ל יין לומר לך מוזהרין עליו כל שהאו ומוזהרין עליו מגיתו. ר"י אומר יין אל תשת אין לי אלא יין שאר משכרין מנין ת"ל ושכר. אם כן מה ת"ל יין לומר לך על היין במיתה ועל שאר משכרין באזהרה. ר' אלעזר אומר יין אל תשת שלא תשתנו כדרך שכרותו הא אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהן פטור. במאי פליגי תנא קמא סבר גמרינן שכר שכר מנזיר ור"י לא יליף. ור' אלעזר סבר מאי ושכר הוא דמישכר. כמאן אזלא הא דתניא אכל דבלה קעילית ושתה דבש או חלב ונכנס למקדש ושימש לוקה ארבעים כמאן כר"י והלכה כר' אלעזר קרי רב עליה דר' אלעזר טובינא דחכימי. ר' אחא דהוצל כו' אתא לקמיה דרב אשי א"ל זיל האידנא ותא למחר דרב לא מוקי אמורא עליה מיומא טבא לחבריה משום שכרות א"ל האמר רב הלכה כר' אלעזר (ורב) [ומר] הא קא רמי ביה מיא. לא קשיא הא ברביעית הא ביותר מרביעית: