ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקכז
מעשה ברבי טרפון שהיה יושב בצלו של שובך בשבת במנחה הביאו לפניו דלי של צונן א"ר טרפון לתלמידיו השותה מים לצמאו כיצד הוא מברך א"ל למדנו רבינו א"ל בורא נפשות רבות וחסרונן. אמר להן אשאל אמרו לו למדנו אמר להם הרי הוא אומר וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם והלא אין דרכן של ערבים להיות נושאין אלא עוורת ריח רע ועטרן אלא שנתנו צדיק ההוא בין דברים החביבין והרי דברים קל וחומר ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמים עליהן בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו ויקרבו וישאום בכתונותם והרי דברים קל וחומר ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמים עליהן בשעת הרחמים עאכ"ו. כיוצא בו לא אכל האריה את הנבלה שבר את החמור והרי דברים קל וחומר ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמים עליהם בשעת הרחמים עאכ"ו:
ומפתח אהל מועד לא תצאו. יכול בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה ת"ל ומן מקדש לא יצא ולא יחלל אימתי אינו יוצא ולא יחלל הוי אומר בשעת עבודה. פן תמותון ממשמע שנאמר לאו אתה שומע הן. כי שמן משחת ה' עליכם מה ת"ל יכול אין לי אלא אהרן ובניו שנתרבו בשמן המשחה אם יצאו בשעת עבודה חייבין מיתה מנין לכהנים של כל הדורות ת"ל כי שמן משחת ה' עליכם: