ויקרא רבה לא
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה לא[עריכה]
ויקרא רבה פרשה לא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
א. [ עריכה ]
"צו את בני ישראל ויקחו אליך וגו'" הה"ד (תהלים עא, יט): "וצדקתך אלהים עד מרום" ר' אמי שאל את ר' שמואל בר נחמן אמר ליה בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהו "וצדקתך אלהים עד מרום" אמר לו כשם שהתחתונים צריכים צדקה אלו מאלו כך העליונים צריכין צדקה אלו מאלו הה"ד (יחזקאל י, ב): "ויאמר אל האיש לבוש הבדים" וכולה פתחא בריש פרשת אמור אל הכהנים (לעיל כו, ח).
"אשר עשית גדולות" אלו שני המאורות הגדולים שנאמר (בראשית א, טז): "את שני המאורות הגדולים" "אלהים מי כמוך" - "מי כמוך" בעליונים "ומי כמוך" בתחתונים "מי כמוך" שאתה כובש על מדת הדין אתה מאיר לעליונים ולתחתונים אתה מאיר לכל באי עולם ואתה מתאוה לאורן של ישראל הה"ד "צו את בני ישראל":
ב. [ עריכה ]
ר' יצחק פתח (תהלים קיט, קמ): "צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה" כצורף הזה שמכניס הזהב לכור שנים או שלשה פעמים עד שמזקקו כך פרשה זו נאמרה ונשנית ונשתלשת והרי הדברים קל וחומר ומה אם פרשה קטנה שבתורה נאמרה ונשנית ונשתלשת שאר כל פרשיות של תורה על אחת כמה וכמה:
ג. [ עריכה ]
"צו את בני ישראל" הה"ד (איוב יד, טו): "תקרא ואנכי אענך" כד"א (ישעיה נח, ט): "אז תקרא וַה' יענה" "(למען) [למעשה ידיך] תִכְסֹף" למעשה ידיך תתחמד נפשך כד"א (בראשית לא, ל): "כי נכסוף נכספתה" אמר איוב לפני הקדוש ב"ה רבש"ע העליונים והתחתונים ברשותך ואת מעשה ידיך תכסוף אלא תשגיח במעשה ידיך הוי "צו את בני ישראל":
ד. [ עריכה ]
ד"א "צו את בני ישראל" בר קפרא פתח (תהלים יח, כט): "כי אתה תאיר נרי" אמר הקדוש ברוך הוא לאדם נרך בידי ונרי בידך נרך בידי שנאמר (משלי כ, כז): "נר ה' נשמת אדם" נרי בידך "להעלות נר תמיד" אלא אמר הקב"ה אם הארת נרי הריני מאיר נרך הוי "צו את בני ישראל".
ד"א "צו את בני ישראל" הה"ד (שיר ז, ו): "ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן" אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרשים שבכם חביבין עלי כאליהו שעלה לכרמל הה"ד (מ"א יח, מב): "ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכיו" ולמה שם פניו בין ברכיו אמר לפני הקב"ה רבש"ע אם אין לנו זכות הבט לברית מילה "ודלת ראשך כארגמן" אמר הקדוש ברוך הוא הדלים שבכם חביבין עלי כדוד שנאמר (זכריה יב, ח): "והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד" ויש אומרים כדניאל דכתיב ביה (דניאל ה, כט): "והלבישו לדניאל ארגונא" מלך אסור ברהטים שאסר הקב"ה עצמו בשבועה (עד) שהוא משרה שכינתו בתוך רהיטין של יעקב אבינו בזכות מי ר' אבא בר כהנא אמר בזכותו של אברהם אבינו דכתיב (בראשית יח, ז): "ואל הבקר רץ אברהם" ר' לוי אמר בזכותו של יעקב דכתיב ביה (שם ל, לח) "ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים".
אמר ר' ברכיה "מלך אסור ברהטים" זה משה דכתיב ביה (דברים לג, ה): "ויהי בישורון" "מלך אסור ברהטים" שגזר הקדוש ברוך הוא עליו שלא יכנס לארץ ישראל בשביל מי בשביל רהטים של מי מריבה הה"ד (במדבר כ, יג): "המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל" ר' יהודה משלו משל למה"ד למלך שגזר ואמר כל מי שילקוט ויאכל מפירות שביעית יהו מחזירין אותו בקמפון הלכה אשה אחת בת טובים ולקטה ואכלה מפירות שביעית התחילו מחזירין אותה בקמפון והיתה צווחת ואומרת בבקשה ממך אדוני המלך תלה את הפגין הללו בצוארי כדי שלא יהו הבריות אומרות דומה לנו שנמצא בה דבר של ערוה או דבר של כשפים אלא מתוך שרואים את הפגין בצוארי הן יודעין שבשבילן אני מחזרת כך אמר משה לפני הקב"ה רבון העולם כתוב בתורתך מפני מה איני נכנס לארץ שלא יהו ישראל אומרים דומה לנו שזייף משה את התורה או אמר דבר שלא נצטוה אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שאני כותב שלא היתה אלא על המים הה"ד (שם כז, יד) "כאשר מריתם פי במדבר צין" ר' שמעון משלו משל למה"ד למלך שמהלך בדרך ובנו עמו על קרוכין כיון שהגיעו למקום צר נהפכה קרוכין על בנו נסמית עינו נקטע ידו נשברה רגלו כיון שהיה המלך מגיע לאותו מקום היה מזכיר ואומר אוי לי כאן ניזוק ברי כאן נסמית עינו כאן נקטעת ידו כאן נשברה רגלו כך הקב"ה מזכיר בתורתו שלשה פעמים מי מריבה כלומר כאן הרגתי את משה כאן הרגתי את אהרן כאן הרגתי את מרים הה"ד (תהלים קמא, ו): "נשמטו בידי סלע שופטיהם ושמעו אמרי כי נעמו".
רב נחמן אמר מלך זה משה דכתיב "ויהי בישורון מלך" אמר הקדוש ברוך הוא למשה אני מניתיך מלך על ישראל דרכו של מלך להיות גוזר ואחרים מקיימין כך תהא גוזר וישראל מקיימין הה"ד "צו את בני ישראל":
ה. [ עריכה ]
ר' יהושע דסכנין בשם ר' אחא אמר (משלי כא, כב): "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם" גְּבָרִים כתיב שכלם גברים ואין בהם נקבה עלה חכם זה משה שנאמר "ומשה עלה אל האלהים" "וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה" ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר "עֹז" זו תורה "מִבְטֶחָה" שבטחונן של מלאכים שהיו סבורין שלהם נתנה התורה עד שאמר להם הקב"ה ולא תמצא בארץ החיים ור' נחמיה אומר "עֹז" זו תורה "מִבְטֶחָה" שבטחונה בה ומתן שכרה בצדה ורבנן אמרו "עֹז" זו תורה "מִבְטֶחָה" שכל מי שיגע בה בטוח שגוזר ואחרים מקיימין כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה הרבה יגעת בתורה אלא תהא גוזר וישראל מקיימין הה"ד "צו את בני ישראל":
ו. [ עריכה ]
ד"א "צו את בני ישראל" רבי ורבנן רבי אומר כתוב אחד אומר (איוב כה,): "היש מספר לגדודיו" וכתוב אחד אומר (דניאל ז,): "אלף אלפים ישמשוניה" וכתוב אחד אומר (תהלים סח,): "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש" אלא הרי זה מספר גדוד אחד אבל לגדודיו אין מספר ורבנן אמרי כתוב אחד אומר היש מספר לגדודיו וכתוב אחד אומר אלף אלפין ישמשוניה אלא עד שלא חרב בית המקדש היה קלוסו של הקב"ה עולה משלם כיון שחרב בית המקדש כביכול מיעט הקדוש ברוך הוא פמליא שלו ואמר הקב"ה אינו בדין שיהא קלוסי עולה כמו שהיה עולה (איוב כח,): "ועל מי לא יקום אורהו מי בא" מכל באי עולם ואומר לא האיר לי חמה ביום ולא האיר לי לבנה בלילה אתה מאיר לעליונים ולתחתונים ולכל באי עולם ואתה מתאוה לאורן של ישראל הה"ד "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל":
ז. [ עריכה ]
א"ר חנינא חלונות היו לבית המקדש ומהם היתה אורה יוצא לעולם שנאמר (מ"א ו, ד): "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" שקופות אטומות היו מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ כדי להוציא אורה לעולם א"ר לוי משל למלך שבנה לו טרקלין ועשה חלונותיו מקטינות מבחוץ ומרחיבות מבפנים כדי להכניס אורה לתוכה אבל חלונות של בית המקדש לא היו כן אלא מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ כדי להוציא אורה גדולה ר' שמעון בן יהוצדק שאל לר' שמואל בר נחמן בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן אורה יצא לעולם אמר לו נתעטף הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק כל העולם כולו מזיו הדרו אמר לו בלחישה אמר לו מקרא מלא הוא שנאמר (תהלים קד,): "עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה" ואת אומר לי בלחישה אמר כשם שאמרוה בלחישה כך אמרתי לך בלחישה א"ר ברכיה אלולי שדרשה ר' יצחק ברבים לא היה אפשר לאומרה וקמי מן כן מה הוון אומרין א"ר ברכיה בשם ר' יצחק ממקום בית המקדש משם אורה יוצאת לעולם הה"ד (יחזקאל מג,): "והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבודו" ואין כבודו אלא בית המקדש כמה דאת אמר (ירמיה, יז): "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו":
ח. [ עריכה ]
ר' אבינא אמר תרתי ור' ברכיה אמר תרתי ורבנין תרתי ר' אבינא אמר הגלגל הזה של חמה אחד ממשמשי הוא ובשעה שיוצאה לעולם אין כל בריה יכולה ליזון עיניו ממנה הה"ד (דניאל ז,): "נהר דינור נגד ונפק מקדמוהי" ולאורך אני צריך א"ר אחא (ישעיה, מב): "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" לא (בראתי) [צויתי] אלא לזכותך ר' אבינא אמר אוחרי הברק הזה אחד מתולדות האש של מעלן הוא והוא מסוף העולם ועד סופו מבהיק אורו ולאורך אני צריך אמר ר' אחא ה' חפץ למען צדקו היך דקדמוי ר' ברכיה אמר הגלגל הזה של עין אין אדם רואה מתוך הלבן שיש בו אלא מתוך השחור אמר הקב"ה מה מתוך חשיכה בראתי לך אורה ולאורך אני צריך א"ר אחא ה' חפץ למען צדקו ר' ברכיה אמר אוחרי (בראשית א,): "והארץ היתה תוהו ובוהו" מה כתיב בתריה "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" אמר הקדוש ברוך הוא מה מתוך חשיכה בראתי לך אורה ולאורך אני צריך אמר ר' אחא וכו' ורבנן אמרי תרתי אמר הקב"ה לולד כל אותן תשעה חדשים שהיית במעי אמך אני הייתי מאיר לך ולאורך אני צריך ורבנן אמרי אוחרי (דניאל ב,): "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא" אמר הקדוש ברוך הוא נהורא שרא גבי ולאורך אני צריך:
ט. [ עריכה ]
אמר רב בשעה שגלגל חמה ולבנה נכנסין ליטול רשות מלפני הקב"ה עיניהם כהות מזיו השכינה ומבקשין לצאת להאיר לעולם ואינן רואין כלום ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם מורה לפניהם חצים ומהלכים לאורם הה"ד (חבקוק ג,): "שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך" וכתיב {{מצ|יואל ב||שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם ר' הושעיא בריה דר' שמלאי דקסרין בשם ר' יצחק בר זעירא לעולם אין גלגל חמה שוקע עד שהוא נעשה כמין חרדל של דם מאי טעמא (תהלים יט,): "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח" ואין אורח אלא של נשים כד"א (בראשית יח,): "חדל להיות לשרה אורח כנשים" א"ר לוי בכל יום ויום הקב"ה יושב בדין על גלגל חמה ולבנה שאין מבקשים לצאת להאיר לעולם מה הם אומרים הבריות מקטרגין לנו הבריות משתחוים לנו אמר ר' יוסטא בר שונם מה הקדוש ברוך הוא עושה להם יושב עליהן בדין ויוצאין ומאירין לעולם בעל כרחן הה"ד (צפניה ג,): "בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר" מהו לא נעדר לא פסק "ולא יודע עול בשת" לא בהתין אלא סגדין להון חמין להון לקיין לא בהתין הה"ד "ויקחו אליך שמן זית":
י. [ עריכה ]
תני ר' חייא "שמן זית" ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות ולא שמן שקדים אלא שמן זית דמזיתך א"ר אבין משל למלך שמרדו בו לגיוניו ולגיון אחד משלו לא מרד בו אמר המלך אותו לגיון שלא מרד בי ממנו יעשו דוכסין ואיפרכין ואיסטרליטין כך אמר הקב"ה הזית הזה הביא אורה לעולם בימי נח הה"ד (בראשית ח,): "ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" מהו טרף קטיל כד"א (שם לז,) "טרוף טורף יוסף" אמר ר' ברכיה אלו לא קטלתיה אילן רב הוה מתעבדא ומהיכן הביאתו ר' אבא בר כהנא אמר מהר המשחה הביאתו ר' לוי אמר משבשושי ארץ ישראל הביאתו הדא דאינון אמרי ארעא דישראל לא לקת במוי דמבולא הוא שהקדוש ברוך הוא אומר לה על ידי יחזקאל (יחזקאל כב,): "בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא" אר"י אפילו אסטרובלין של רחים נמחו במים ר' ברכיה אמר שערי ג"ע נפתחו לה ומשם הביאתו א"ל ר' איבו אלו מגן עדן הביאתו לא היה לה דבר מעולה יותר להביא כגון קנמון ובלסמון אלא רמז רמזה לו ואמרה לו מרי נח מר מזה מתחת ידו של הקב"ה ולא מתוק מתחת ידך:
יא. [ עריכה ]
"מחוץ לפרוכת העדות" א"ר אלעזר בן שמוע בזכות יערך תנצלו מן (ישעיה, ל): "כי ערוך מאתמול" אמר ר' חנין בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח מה טעם (תהלים קלב,): "שם אצמיח קרן לדוד וגו'" ואומר (שם קכב,) "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך".
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.