המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כאשר", הודיעהו שנית טעם הגזרה כי ישראל רבו אז אתו ובקשו אות שעל ידו יתברר להם שהוציא המים בדרך פלא ע"י ה' לא בתחבולה אנושית וע"ז רצו שיוציא להם מסלע
אחר כמ"ש חז"ל וכן אם היה מדבר אל הסלע הי' נתברר להם שהם ע"י נס וז"ש במריבת העדה להקדישני ר"ל שהעדה רבו עמם וטענו שרוצים שיקדישני במים לעיניהם שיתברר
להם שהוא נס ע"י ה', והוא לא עשה כן רק הכה את הסלע ועל ידי זה הם מי מריבת קדש, ר"ל נשאר הריב גם אח"כ כי אמרו שהוציא המים ע"י תחבולה וכמ"ש בארך בפ' חוקת:
על אשר מריתם פי במדבר מריבה במדבר סין - ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף משה ואהרן בהיכרת מתו, שנא' דברים לב על אשר לא קדשתם, הא אם קדשתם אותי - עדין לא הגיע זמנכם ליפטר. שני פרנסים עמדו: אחד אמר אל יכתב סורחני, ואחד אומר יכתב סורחני. דוד אמר אל יכתב סורחני, שנא' תהלים לב לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. משה אמר יכתב סורחני: על אשר מריתם פי במדבר סין במריבת העדה להקדישני. משל למה הדבר דומה? לב' נשים שהיו לוקות בבית דין. אחת לוקה על שקלקלה ואחת לוקה על שגנבה פגי שביעית. זו שגנבה פגי שביעית אומרת: בבקשה מכם הודיעו סורחני, שלא יהו העומדים סבורים לאמר כשם שזו קלקלה אף זו קלקלה! תלו לה הפגים בצוארה, והיו מכריזין לפניה על הפגים זו לוקה.
ר' אליעזר המודעי אומר: בוא וראה כמה צדיקים חביבים לפני הקב"ה, שבכל מקום שמזכיר מיתתם שם מזכיר סרחונם; וכל כך למה? לפי שלא יהיה להם פתחון פה לבאי עולם לומר מעשים מקולקלים היו בהם בסתר, לפיכך מתו. וכך בארבע מקומות מזכיר מיתתן של בני אהרן, ובכל מקום שהוא מזכיר מיתתן מזכיר סרחונם, להודיע שלא היה בהם אלא זו בלבד. והרי דברים ק"ו: ומה אם כך חס המקום בשעת הכעס, ק"ו בשעת רצון, שנאמר ישעיה מט כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך.