ברטנורא על תענית א

משנה תענית, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

מאימתי מזכירין גבורות גשמים - איידי דתנא במסכת ר"ה דסליק מינה ובחג נידונין על המים, תנא הכא מאימתי מזכירין גבורות גשמים. ולפי שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב"ה דכתיב (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר הנותן מטר על פני ארץ, משום הכי קרי להו גבורות גשמים:

מיום טוב אחרון של חג - אבל כל שבעת ימי החג לא, שהגשמים לימי סוכה סימן קללה. משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו, כלומר אי אפשי בשמושך:

אם כן - אתה אומר מזכירין אע"פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו, אפילו בקיץ יזכירו, ומה אתה נותן סימן מיו"ט ראשון. והלכה כרבי יהושע:

(ב)

אין שואלין את הגשמים - היינו אין מזכירין את הגשמים:

אלא סמוך לגשמים - דהיינו יום ח' של חג, דמן החג ואילך זמן גשמים הוא. וסתמא כרבי יהושע . פירוש אחר רבי אליעזר ורבי יהושע דפליגי לעיל בהזכרת גשמים, מודים הם לענין שאלה דהיינו לומר ותן טל ומטר, שאין שואלין אותן אלא סמוך לגשם, דהיינו בג' במרחשון או בז' בו. כדמפרשי תנאי לקמן במתניתין:

האחרון - המתפלל תפלת מוסף מזכיר מוריד הגשם:

והראשון - המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא טל . והלכה כרבי יהודה. והא דתנן בסמוך רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח, והכא קאמר רבי יהודה ביו"ט הראשון של פסח האחרון אינו מזכיר, תרי תנאי נינהו ואליבא דר"י:

(ג)

בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים - אומרים ותן טל ומטר בברכת השנים. והני מילי בארץ ישראל, אבל בגולה אין שואלים עד ששים יום לתקופת תשרי , וביום ששים עצמו מתחילין לשאול הגשמים:

האחרון שבישראל לנהר פרת - אותן שעלו לרגל החוזרים לבתיהן, ולא יפסיקום הגשמים:

(ד)

הגיע שבעה עשר במרחשון - וכבר עברו ג' זמנים, שהן ג' במרחשון. וז, וי"ז :

התחילו היחידים - תלמידי חכמים :

שלש תעניות - שני וחמישי ושני :

אוכלים ושותים משחשיכה - מותר להם לאכול ולשתות כל ליל התענית עד שיעלה עמוד השחר כל זמן שלא ישן. אבל לאחר שישן שינת קבע אסור לאכול ולשתות אם לא התנה מתחלה קודם שישן. ואית דאמרי דאכילה בעי תנאי, שתיה לא בעי תנאי דאין קבע לשתיה . והכי מסתברא:

(ה)

' -אין פירוש למשנה זו

(ו)

ששהן שלשה עשר תעניות על הצבור. שכבר התענו שש, ותעניות דיחידים אינם מן המנין:

מתריעין - בשופרות:

בשני מטין - בשני של תענית פותחין דלתי החנויות קצת לעת ערב, אבל אין מוציאין סחורתן לחוץ :

ובחמישי מותרים - לפתוח כל היום:

(ז)

בבנין ובנטיעה - ודוקא בנין של שמחה כגון בית חתנות לעשות בו חופתו, ונטיעה של שמחה כגון אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלכים תחתיו. אבל בית לדור בו, ונטיעת אילן לפירותיו מותר:

יצא ניסן הגשמים סימן קללה - כשלא ירדו כלל קודם [שיצא] ניסן . וכל הדינים הללו בארץ ישראל וכיוצא בה, אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של ארץ ישראל, כל אחד ואחד שואל הגשמים בזמן שהוא צריך להם, ואם עבר אותו הזמן הידוע להן ולא ירדו גשמים, בית דין של אותו מקום גוזרים תעניות על הצבור אחר שהתענו היחידים כסדר השנוי במתניתין: