משנה תענית א
תענית פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ראשון ("מאמתי מזכירין") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
מאימתי מזכירין גבורות גשמים?
רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג.
רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג.
אמר לו רבי יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה מזכיר?
אמר לו רבי אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו.
אמר לו: אם כן, לעולם יהא מזכיר.
משנה ב
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים.
רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר.
ביום טוב הראשון של פסח, הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר.
עד אימתי שואלין את הגשמים? רבי יהודה אומר, עד שיעבור הפסח.
רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן, שנאמר (יואל ב) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון.
משנה ג
בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים.
רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.
משנה ד
הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין שלש תעניות.
אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.
משנה ה
הגיע ראש חדש כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור.
אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.
משנה ו
עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הציבור.
אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ונועלין את המרחצאות.
עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין (עליהם) עוד שבע, שהן שלש עשרה תעניות על הציבור.
הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. בשני מטין עם חשכה, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.
משנה ז
עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין למקום.
היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן.
יצא ניסן ולא ירדו גשמים[1], סימן קללה, שנאמר (שמואל א יב) הלוא קציר חטים היום וגו'.
הערות
- ^ נ"א: וירדו גשמים. נ"א: יצא ניסן, הגשמים סימן קללה
מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- מִיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג;
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סִימַן קְלָלָה בַּחַג, לָמָּה מַזְכִּיר?
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאֹל, אֶלָּא לְהַזְכִּיר,
- מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם בְּעוֹנָתוֹ.
- אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאֹל, אֶלָּא לְהַזְכִּיר,
- אָמַר לוֹ:
- אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר:
אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג,
- הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
- בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח,
- הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
- הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג,
עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים?
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב):
- "וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן":
- עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב):
בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ;
- חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הַחַג,
- כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת:
הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,
- הִתְחִילוּ הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת.
- אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
- וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,
- בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּבּוּר.
- אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
- וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ,
- בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַצִּבּוּר.
- אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם,
- וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְּׁמִישׁ הַמִּטָּה,
- וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.
- עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ,
- בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עֲלֵיהֶם עוֹד שֶׁבַע,
- שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
- תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.
- בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עֲלֵיהֶם עוֹד שֶׁבַע,
- הֲרֵי אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת,
- שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין,
- וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת.
- בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁכָה,
- וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:
- שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין,
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ,
- מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן,
- בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה,
- בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין,
- וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
- כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם.
- הַיְּחִידִים חוֹזְרִים וּמִתְעַנִּים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן.
- יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,
- סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יז):
- "הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם" וגו':
- סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יז):
נוסח הרמב"ם
(א) מאמתי מזכירין גבורת גשמים?
- רבי אליעזר אומר:
- מיום טוב הראשון של חג.
- רבי יהושע אומר:
- מיום טוב האחרון.
- רבי אליעזר אומר:
- אמר רבי יהושע:
- הואיל, ואין הגשמים סימן ברכה - בחג,
- למה הוא מזכיר?
- הואיל, ואין הגשמים סימן ברכה - בחג,
- אמר לו רבי אליעזר:
- אף הוא אינו אומר,
- אלא - משיב הרוח מוריד הגשם בעונתו.
- אף הוא אינו אומר,
- אמר לו:
- אם כן - לעולם יהא מזכיר.
(ב) אין שואלים את הגשמים,
- אלא - סמוך לגשמים.
- רבי יהודה אומר:
- העובר לפני התיבה,
- ביום טוב האחרון של חג -
- האחרון - מזכיר.
- והראשון - אינו מזכיר.
- וביום טוב הראשון של פסח -
- הראשון - מזכיר.
- והאחרון - אינו מזכיר.
- ביום טוב האחרון של חג -
- העובר לפני התיבה,
[ג] *הערה 1: עד אימתי שואלים גשמים?
- רבי יהודה אומר:
- עד שיעבור הפסח.
- רבי יוסי אומר:
- עד שיצא ניסן,
- שנאמר: "ויורד לכם גשם, יורה ומלקוש בראשון" (ראה יואל ב כג).
- עד שיצא ניסן,
(ג) בשלשה - במרחשון,
- שואלים את הגשמים.
- רבן גמליאל אומר:
- בשבעה בו,
- חמישה עשר יום - אחר החג,
- כדי שיגיע האחרון שבישראל - לנהר פרת.
(ד) [ד] הגיע שבעה עשר במרחשון - ולא ירדו גשמים,
- התחילו היחידים - מתענים.
- אוכלין, ושותין - משחשיכה,
- ומותרין -
- במלאכה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.
(ה) [ה] הגיע ראש חודש כסליו - ולא ירדו גשמים,
- בית דין, גוזרין שלש תעניות - על הציבור.
- אוכלין, ושותין - משחשיכה.
- ומותרין -
- במלאכה, וברחיצה, בסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.
(ו) [ו] עברו אלו - ולא נענו,
- בית דין, גוזרין שלש תעניות אחרות - על הציבור.
- אוכלין, ושותין - מבעוד יום.
- ואסורין -
- במלאכה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.
- ונועלים - את המרחצאות.
- עברו אלו - ולא נענו,
- בית דין, גוזרין עוד שבע -
- שהן שלש עשרה תעניות - על הציבור.
- ומה אלו, יתרות על הראשונות?
- אלא שבאלו,
- מתריעים - ונועלים את החניות.
- אלא שבאלו,
- ובשני - מטים עם חשיכה.
- ובחמישי - מותרין,
- פני כבוד השבת.
- בית דין, גוזרין עוד שבע -
(ז) [ז] עברו - ולא נענו,
- ממעטין -
- במשא ובמתן,
- בבנין, ובנטיעה,
- באירוסין, ובנישואין,
- ובשאילת שלום - בין אדם לחברו,
- כבני אדם - הנזופים מלפני המקום.
- ממעטין -
- והיחידים חוזרין ומתענין - עד שיצא ניסן.
- יצא ניסן -
- הגשמים - סימן קללה,
- שנאמר: "הלוא קציר חיטים היום" (שמואל א יב יז).
- הגשמים - סימן קללה,
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה תענית, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב