ביאור:מ"ג בראשית כד י
וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ[עריכה]
מגמלי אדוניו. (ב"ר) נכרין היו משאר גמלים שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים:
ואומר מגמלי אדוניו פי' מהמיוחדים לצורכו המובחרים אצלו כדי שיטענו הרבה ובא לשלול שאר הגמלים שהיו לאברהם מכלל הנכסים.
וכל טוב אדוניו בידו. לשון רש"י שטר מתנה, שכתב לו כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם. וכן בבראשית רבה (נט יא) דייתיקי. ולדעת זו מה שכתוב (להלן כה ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, לומר שהחזיק אותו בנכסים בשעת פטירתו שלא יערערו בו, כמו שאמר וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי. ואם כן תהיה מלת הלקיחה מושכת "וכל טוב אדוניו בידו", לקח בידו, או, ויקח העבד עשרה גמלים וכל טוב אדוניו בידו וילך: ואחרים מפרשים כי העבד כאשר נשבע מיד הלך מעצמו ולקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו, כי כל טוב אדוניו היה בידו, והוא פקיד ונגיד על הכל לקחת ממנו כאשר ירצה, כמו שאמר (לעיל פסוק ב) המושל בכל אשר לו: והנכון בעיני כי טעם הפסוק הזה כטעם הכתוב בחזאל (מ"ב ח ט) וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל, אף כאן אמר כי לקח כל טוב אדוניו בידו משא עשרה גמלים, והענין, כי כל הטוב והמעולה במינים ההם פירות ומגדנות מכל הנמצא בדמשק או בבית אדוניו, לקחו משא הגמלים והוליכו מנחה בידם. וכן (להלן מה כג) עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים. והמקראות יקצרו לשונם במובן:
עשרה גמלים מגמלי. פי' טעם קחתו עשרה, כי בערך גמלי אדוניו כלוקח אחד היו, וזולת זה היה מספיק באחד: עוד ירצה שלקח י' גמלים פי' הרבה על דרך אומרו (ש"א, א) טוב לך מעשרה בנים.
ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו, וילך. נטל רשות מאדוניו ללכת אחר שהכין את הגמלים, וילך מלפני אדוניו. וכל טוב אדניו בידו. ונטל עמו כלי כסף וכלי זהב ובגדים, ולא הצרך בזה לטל רשות כי הכל היה בידו לעשות בו כרצונו.
וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ[עריכה]
וכל טוב אדוניו בידו. (ב"ר) שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם:
וכל טוב אדוניו. האנשים החשובים של בית אברהם הוא שנא' לפנינו והאנשים אשר עמו:
ואומרו וכל טוב פירוש כל מובחר שבקנייני אדונו זהב ואבנים טובות ומרגליות. והטעם אם לא תרצה לבא אחריו יראה בית נכותו. גם לאם יתחייב במוהר יראה כי יש ממה להרבות מוהר ומתן. ואומרו בידו פירוש שבידו:
וכל טוב אדוניו בידו. היה הכתוב ראוי לומר ומטוב אדוניו כמו שאמר מגמלי אדוניו, כי עשרה גמלים לא יכילו כל טוב אדוניו, אבל על דרך הפשט יעיד הכתוב על מעלת העבד ועל אמונתו, ויגיד כי כל כבוד עשרו ונכסיו של אברהם הכל היה ברשותו, כי כבר הוחזק אצלו איש אמונים, ונתן הכל בידו, כלומר ברשותו, כמו: ויקח את כל ארצו מידו. ועל דרך המדרש: וכל טוב אדוניו בידו, זו דייתיקי, פירוש שטר מתנה שכתב ליצחק מכל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם, ומלתך בידו, מוכיח, וכן מלת וילך' כלומר שהלך עם כל טוב אדוניו אשר בידו, והוא שטר המתנה, ולכך חזר שנית ויקם וילך והוא ששם לדרך פעמיו. והנה לדעת זו מה שכתוב: ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, הכונה בזה שהחזיק אותו בנכסים בשעת פטירתו שלא יערערו עליו בני קטורה, וכענין שכתוב: וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי וגו':
וכל טוב אדוניו בידו. מדלא פירש במקרא מה היה בידו על כן קרוב לשמוע שקאי על מה שמצינו שלקח בידו, והיינו נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים עשרה זהב משקלם. וקראם כל טוב אדניו לפי שאברהם עשה מהם סימן על השקלים, ועל עשרת הדברות שבשני הלוחות, ואין טוב אלא תורה על כן קראם כל טוב אדוניו, כי זהו הטובה האמיתית לכך לא נאמר כל רכוש אדוניו, ויתבארו כל הרמזים בהם בע"ה בסמוך.
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מדוע העבד לוקח" וכו']
וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר:[עריכה]
ארם נהרים. בין שתי נהרות יושבת:
וכל טוב אדוניו בידו. היה הכתוב ראוי לומר ומטוב אדוניו כמו שאמר מגמלי אדוניו, כי עשרה גמלים לא יכילו כל טוב אדוניו, אבל על דרך הפשט יעיד הכתוב על מעלת העבד ועל אמונתו, ויגיד כי כל כבוד עשרו ונכסיו של אברהם הכל היה ברשותו, כי כבר הוחזק אצלו איש אמונים, ונתן הכל בידו, כלומר ברשותו, כמו: ויקח את כל ארצו מידו. ועל דרך המדרש: וכל טוב אדוניו בידו, זו דייתיקי, פירוש שטר מתנה שכתב ליצחק מכל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם, ומלתך בידו, מוכיח, וכן מלת וילך' כלומר שהלך עם כל טוב אדוניו אשר בידו, והוא שטר המתנה, ולכך חזר שנית ויקם וילך והוא ששם לדרך פעמיו. והנה לדעת זו מה שכתוב: ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, הכונה בזה שהחזיק אותו בנכסים בשעת פטירתו שלא יערערו עליו בני קטורה, וכענין שכתוב: וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי וגו':
ויקם וילך. לדרכו.