ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני/פרק רביעי

ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה א

מתני' ^ד_א המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היוקר. פודיהו בשער מקומו _{שהוא עומד בו בשעת הפדיון}. ^ד_ב המביא פירות מן הגורן לעיר, כדי יין מן הגת לעיר, השבח לשני ויציאה מביתו. ^ד_ג פודין מעשר שני כשער הזול כמות שהחנוני לוקח, ולא כמות שהוא מוכר. כמות שהשולחני פורט, לא כמות שהוא מצרף. ^ד_ד אין פודין מעשר שני אכסרה _באומד. את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד. ואת שאין דמיו ידועין נפדה על פי שלשה. כגון היין שקיסס ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו:
גמ' תנן, המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול, פודיהו בשער מקומו _{שהפירות עומדים בו בשעת הפדיון.} אמר רבי יונה רבי יונה° לא אמרו אלא המוליך _בדיעבד ^ד_ה הא בתחילה אסור _{להוליך מעשר שני למקום הזול שגורם הפסד למעשר שני.} ובפירות מעשר שני. אבל בפירות שהן טבולין למעשר שני, אפילו לכתחילה מותר. כהדא. רבי הוה ליה פירין הכא, ופירין בכותניין. והוה קבע מעשרות דהכא תמן, ומפרק לון בשערא דתמן  לרבי היו פירות כאן ופירות בכותניין וקבע את המעשרות של הפירות שכאן על הפירות בכותניין ופדה אותם בשער ששם. תני, ^ד_ו בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו _{פודה בשער הזול.} ניחא ביוקר והוזלו. בזול והוקרו _{למה יכול לפדות במחיר הזול?} שנייא היא שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש. תנן, המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היוקר. פודיהו בשער מקומו _{שהוא עומד בו בשעת הפדיון} תני, אבא בר חילפיי בר קרייא אבא בר חילפיי בר קרייא° אמר, במה דברים אמורים? בודאי. ^ד_ז אבל בדמאי בין ביוקר והוזלו, בין בזול והוקרו, מוכרו בזול. למה? האם משום שנראה להימכר בזול? או משום שהוא יכול להחזירו למקומו. מה נפיק מביניהון  איזה הבדל הלכתי יש בין שני הסברות? חזרו והוקירו  התיקרו במקומו. אין תימר משום שיכול להחזירו למקומו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ד_א מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ"א:

2 ד_ב מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ"ב:

3 ד_ג מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה י"ח:

4 ד_ד מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ':

5 ד_ה מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ"א:

6 ד_ו מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ"א:

7 ד_ז מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ"א:

-----------------------------------דף כא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כא עמוד א] הרי הוקירו. ואין תימר משום שנראה להימכר בזול אפילו כן נראה להימכר בזול. כהדא דרבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° הוה ברומי וחמתון מפרקין אילין ניקלוסיא דהכא תמן בשערה דהכא. אמר מאן דהורי לון כחילפיי בר קירויא אורי לון.  וראה אותם פודים תמרים מארץ ישראל על פי המחיר בארץ ישראל. אמר, מי שהורה להם לעשות כך, כדעת חילפי בר קירויא הורה להם תני משתכר הוא אדם עד שקל _{על שני סלעים} משתכר הוא אדם עד רביעית. _{שכיוון שיכול להיפטר מהחומש הקלו שיפדה בזול עד רבע מדמיו שזה ערך החומש.} היאך עבידא? דינרא הכא במאתים פרוטות. ובאדבאל במאתים וחמישים. והוא בעי מיתן חמשין ומיסוק  והוא צריך להוציא חמישים כדי לקחת את הפירות לאדבאל. _{התירו לו} דיהב ליה הכא _{שיפדה את המעשר שני כאן} במאתים וחמשין כמו השווי שם. תני ^ד_ח אין פודין מעשר שני לשם שני, _{שלא יאמר למעריכים כמה שווים פירות מעשר שני אלו. שדמיו פחותים לפי שצריך להעלותם לירושלים} אלא לשם חולין. _{ישאל כמה שווים פירות חולין כאלו.} רבי שאול רבי שאול° בעי  שאל. הגע עצמך שהיו הכל יודעין בו שהוא שני. אפילו כן?: תני ^ד_ט אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו. פשיטא, דאי לא כן מה אנן אמרין פודין מן החיטים על השעורין ומן השעורין על החיטים? לכן צריכה ללמד שאפילו בשני מיני חיטים כגון מן האגדו _{מין חיטים לבנות} על השמתית _{מין חיטים חומות} ומן השמתית על האגדו אין מעשרין. אמר רבי חנניא רבי חנניא° . °רבי רבי יהודה הנשיא היה לוקח קישואין בכורות למלכות וקובע מעשר שני שלהן על כל עוקץ ועוקץ. וכשהיה פודה, היה ראה אותן כאלו הן חתוכות. _{ששוות הרבה פחות מאשר אם היה משער אותם כשהם שלמות ופודה בעשירית משווים.} רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. שלימות ואת אמרת חתוכות? אמר רבי יונה רבי יונה° ויאות רבי יוחנן רבי יוחנן° מקשה. אלו שנים שהיו שותפין בקישות אחת. לזה חלק אחד ולזה ט' חלקים. שמא הוא אומר לו טול חלקך ואני חלקי? אלא על ידי זה ועל ידי זה נמכר ביוקר _{ומהכל נותן לו עשירית.} אף כאן, על ידי זה ועל ידי זה נמכר ביוקר. ואיך פדה °רבי רבי יהודה הנשיא בשווי חתוכות?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כא עמוד ב] כהדא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ברבי הוה מקפיד על אילין דרומיא דהוון מזלזלין בה _{במעשר שני} לפדותו בזול. נסתון _לקח בר קפרא בר קפרא° _{מהפירות} וקרטטה _{חתך עשירית שהוא חלק המעשר שני} קומוי. אמר לו, טב הוא כלום? אמר ליה, עד כדון הנחתה את דעתי במילה _בדבר מקרטטה ולא טבא _{שאם חותכים אותם אינם טובים כגון פירות.} אבל הם הרי עושים את זה גם במילה _בדבר מקרטטה וטבא _{שאם חותכים אותם הם טובים כגון חיטה.} רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, אין פודין מעשר שני, אלא בשוויו. ואמר רבי חזקיה חזקיה בן רבי חייא° זה שהוא מחלל ^ד_י לא יהא מחלל על חצי פרוטה, שלא יהא כמחלל על אסימון אלא עד שוה פרוטה _{אלא אם כן כבר פדה על המטבע בשווי פרוטה שיכול אחר כך להוסיף ולפדות אף בפחות משווה פרוטה.} אמר רבי אימי רבי אמי° כמה פעמים עלת קומי _{נכנסו שאלות} לרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, ואינון אמרי פוק ואישלם כהדין תנייה  והם אמרו צא ופדה כמו התנא הזה _{שבמשנה שלנו שאמר} שפודין מעשר שני כשעת הזול ולא כשעת היוקר. כמות שהחנוני לוקח לא כמות שהוא מוכר. כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף. עד כדון דבר מרובה. היה דבר ממועט אפילו כן כמות שהחנווני לוקח לא כמות שהוא מוכר, כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף? תנן, את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד. רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° מחוי חותל _{של תמרים} לנגרא ומפרק על פומיה  הראה ארגז עם תמרים לנגר ופדה על פיו. רבי ינאי רבי ינאי° מחוי רובע חיטין לחטוניא ומפרק על פומיה הראה רובע קב חיטים לסוחר חיטים ופדה על פיו.. רבי חלקיה רבי חלקיה°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 ד_ח מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה ד':

9 ד_ט מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה ב':

[ע"ב]

10 ד_י מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה ט':

-----------------------------------דף כב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כב עמוד א] חווי פירין לגרוסה אמר לו בשוויהן  הראה פירות לטוחן גריסים והעריך לו אותם בשווים. אתיא לקמיה  בא לפני דרבי סימון רבי שמעון בן פזי°, אמר לו. אין פודין מעשר שני על פי השוטין שאינם יודעים שפודים כשעת הזול. רבי פינחס רבי פינחס° חווי פירין לגרוסה אמר לו בשוויהן הראה פירות לטוחן גריסים והעריך לו אותם בשווים. אמר לו הכי אמר רבי חלקיה רבי חלקיה° בשם רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אין פודין מעשר שני על פי השוטים. מאי כשעת הזול? אמר רבי שמי רבי שמי° . כמה דבר נש בעי בטהרת טהורה בתקופת תמוז בתר בלני מסיק לזורזייה ומיתיה פריטין ומיפרקיניה  כמו אדם שרוצה לקנות בשיא החום של תקופת תמוז כשהמוכר יוצא מהמרחץ וכשהוא מתלבש ומנסה להדק את החגורה שאז הוא דורש סכום נמוך ולא מתווכיח, סכום זה תביא ותפדה. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר. כמה דבר נש בעי בערובתא בפתי רמשא מנשייא קלען ומעביר עליהן ומייתי פריטי ומפרקיניה.  כמו אדם שרוצה לקנות ובא לחנות בערב שבת כשהמוכרת סיימה לחפוף ובאמצע שהיא קולעת שערה ומפסיק אותה ואז המוכרת לא מתמקחת דורשת סכום נמוך ולא מתווכחת, סכום זה תביא ותפדה רבי יודן בר גדיא רבי יודן בר גדיא° ורבי יעקב בר בון רבי יעקב בר בון° אמרו, מניחין עליו עד שיכמושו ויהיו שווים פחות ופודה אותן מוצאי שבת מיד _{שהמחיר אז יותר זול שלא מצויים קונים.} רבי מנא רבי מנא° הוי ליה משח ואחתיה לעכו  היה לו שמן והוריד אותו לעכו. אמר לו רבי חייא בר אדא רבי חייא בר אדא°. אין ההוא מישחה דבית מעקה קיים, הא ענתך דיפרקניה  אם השמן שהיה לך בבית מעקה עדין קיים זה הזמן שלך לפדות אותו _{שתעשה את השמן שבידך מעשר עליו ותפדה במחיר שנמכר עכשיו בעכו.} דלא טב שיתא מיניה  שאינו שוה אפילו שישית מערכו. תנן, ואת שאין דמיו ידועין נפדה על פי שלשה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ^ד_יא פודין מעשר שני על פי ג' לקוחות, ואפילו אחד מהן גוי. ^ד_יב אפילו אחד מהן הוא הבעלים. רבי יונה רבי יונה° בעי. שניהם גוים לא. שניהם בעלים לא. אם אחד גוי ואחד בעל גם לא. אז למה אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אפילו אחד גוי ואחד בעל? אלא לצדדין איתאמרת, שאחד מהם יכול להיות גוי או הבעלים:

ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ב

מתני’: ^ד_יג בעל הבית אומר בסלע, ואחר אומר בסלע. בעל הבית קודם, מפני שהוא מוסיף חומש. ^ד_יד בעל הבית אומר בסלע, ואחר אומר בסלע ואיסר _{אחד מתשעים ושש מסלע.} את של סלע ואיסר קודם, מפני שהוא מוסיף על הקרן. ^ד_טו הפודה מעשר שני שלו, מוסיף עליו חמישיתו. בין שהוא שלו, ובין שניתן לו מתנה:

גמ’: תנן, בעל הבית אומר בסלע, ואחר אומר בסלע ואיסר. את של סלע ואיסר קודם, מפני שהוא מוסיף על הקרן. _{דבסלע ארבע דינרים, בדינר שש מעין, המעה ארבע איסרים. נמצא שבסלע תשעים ושש איסרים. כלומר, נמצא אותו אדם מוסיף אחד חלקי תשעים ושש יותר מההצעה של הבעלים.} ואין חומשו של זה מרובה על תוספתו של זה? אמר רבי אבין רבי אבין° . שנייא היא, שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש: אמר רבי יעקב בר אידא רבי יעקב בר אידא° בשם רבי סימיי רבי סימיי°. כל מעשר שני שאין בקרנו שוה פרוטה, אינו מוסיף חומש. רבי יוסי ברבי סימון רבי יוסי ברבי סימון° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_טז כל מעשר שני שאין בחומשו שוה פרוטה, אינו מוסיף חומש _{וצריך שיהיה בקרן לפחות ארבע פרוטות כדי שבחומש יהיה פרוטה.} התיב רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כב עמוד ב] והתנינן חמש פרוטות הן. ונתני שש על דעתיה דרבי סימאי רבי סימאי°, דאמר קרנו של מעשר שני בשוה פרוטה? ושבע על דעתיה ד°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה דאמר חומשו של מעשר שני שוה פרוטה. _תשובה לא מנו שם הכל ועוד ראיה שלא מנו הכל, מן הדא, דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° , ורבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_יז אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. ועוד מן הדא דתנן, ^ד_יח מעשר שני שאין דמיו ידועין, _{ושווים פחות מפרוטה,} דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה. ואמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי קריספא רבי קריספא° ורבי יונה רבי יונה° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°. בסלע של מעשר שני היא שכבר פדה בו עד שהתמלא היא מתניתא. דאי אפשר שיצמצם ושלא יהא שם חולין כל שהן ועליה יכול להוסיף ולפדות גם פחות משוה פרוטה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_יט הקדש שפדייו יותר על דמיו, תפס את הכל. ^ד_כ מעשר שני שפדייו יותר על דמיו, לא תפס את הכל _{לכן מסתמא נשאר בסלע חלק חולין שיכול לחלל עליו.} מה בין הקדש מה בין מעשר שני? אמר רבי אימי רבי אמי°. שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומי  שאל את רבי אימי רבי אמי°. נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי מהו? אמר ליה לכשיבדוק ויתברר שלא התכוון להרבות להקדש אלא שטעה, לא יתפוס ההקדש אלא את השווי. רבי יונה רבי יונה° _{לא שמע את החילוק שחילקנו בין מעשר להקדש} בעי  שאל. כמאן דאמר מעשר שני כנכסיו, מובן מה ההבדל בין מעשר שני להקדש. ברם כמאן דאמר אינם כנכסיו. מה בין הקדש ומה בין מעשר שני? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא כן כבר אתמר טעמא, שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_כא הקדש שפדאו ולא הוסיף חומש, הרי זה פדוי. ^ד_כב מעשר שני שפדייו ולא הוסיף חומש, הרי זה אינו פדוי. מה בין הקדש ומה בין מעשר שני? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° . הקדש יש לו תובעין הגזבר. מעשר שני, אין לו תובעין. רבי יונה רבי יונה° _{לא שמע את החילוק שחילקנו בין מעשר להקדש} בעי  שאל. כמאן דאמר כנכסיו. ברם כמאן דאמר אינו כנכסיו הוא. מה בין הקדש מה בין מעשר שני? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ולא כבר איתמר טעמא? הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין: תנן, הפודה מעשר שני שלו, מוסיף עליו חמישיתו. בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה. מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ד°רבי מאיר רבי מאיר אומר, אין מתנה כמכר. דאי כמכר, הרי לוקח מעשר שני פטור מהחומש. אמר רבי יונה רבי יונה° דברי הכל היא. תיפתר שלא נתן לו מעשר שני אלא פירות שהן טבולין למעשר שאף הקונה טבל והפריש מעשר שני חייב בחומש לדעת הכל.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 ד_יא מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ':

12 ד_יב מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ':

13 ד_יג מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ז':

14 ד_יד מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ז':

15 ד_טו מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף קל"ח, סמ"ג עשין קלו:

16 ד_טז מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ד':

[ע"ב]

17 ד_יז מיי' פ א' מהל' מכירה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"צ סעיף ב', סמ"ג עשין פב:

18 ד_יח מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ד':

19 ד_יט מיי' פ ז' מהל' ערכין וחרמין הלכה י"א:

20 ד_כ מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ו':

21 ד_כא מיי' פ ז' מהל' ערכין וחרמין הלכה ג':

22 ד_כב מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה י"ב:

-----------------------------------דף כג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כג עמוד א] והתנינן ^ד_כג הפודה נטע רבעי שלו, בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה, מוסיף עליו חמישיתו. אית לך מימר, בפירות שהן טבולין למעשר שני, הא תנינן לנטע רבעי? והרי נטע רבעי כולו קדש ואינו טבול למעשרות, ואי אפשר לתרץ שנתן לו פירות טבולים לנטע רבעי. אלא על כרחך לומר שהמשנה כ°רבי מאיר רבי מאיר שמתנה אינה כמכר. ומדובר שנתן לו את המעשר עצמו. הוי סופך מימר דמתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר היא שסובר שאין מתנה כמכר.

ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ג

מתני’: ^ד_כד מערימין על מעשר שני. כיצד? אומר אדם לחבירו, לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים. הילך מעות האלו, ופדה לך את מעשר זה. ^ד_כה אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים, לעבדו ולשפחתו הכנענים. מפני שידן כידו. ^ד_כו היה עומד בגורן ואין בידו מעות. אומר לחבירו, הרי הפירות הללו נתונים לך מתנה. וחוזר ואומר לו, הרי הן מחוללין על מעות שבבית:

גמ’: רבי אבון רבי אבין° אמר. איתפלגון  חלקו רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°. חד אמר, למה מערימין עליו? מפני שכתוב בו ברכה. דכתיב כי יברכך ה' אלקיך. והברכה היא שבקל יכול להיפטר מהחומש. וחרנה אמר, למה פודין אותו בשער הזול? מפני שכתוב בו ברכה. והברכה היא שיכול לפדותו בשער הזול. תנן, מערימין על מעשר שני. כיצד? אומר אדם לחבירו, לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים. הילך מעות האלו, ופדה לך מעשר זה. מה אנן קיימין? אם כשאמר לו צא ופדה לי, שלוחו הוא וצריך להוסיף חומש. אם אמר לו צא ופדה לך, שלו הן שהרי נתנן לו במתנה. ואיזו הערמה יש כאן? אלא כי אנן קיימין ^ד_כז כשאמר לו. פדה לי על מעות משלך _{שהקנה לו את המעות אבל הפירות נשארו ברשותו,} או פדה לך על מעות משלי. ותני כן. פדה לי משלך, פדה לך משלי _{שהקנה לו את הפירות אבל הכסף נשאר בידו,} אינו מוסיף חומש. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_כח כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו, אינו מוסיף חומש. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. טעמא דרבי יוחנן רבי יוחנן° דכתיב (ויקרא בחקותי כז לא) ואם גאל יגאל איש ממעשרו, חמישיתו יוסיף עליו. _{שרק כל שמעשרו וחמישייתו שלו מוסיף חומש} כדי שיהא הוא ופדיונו משלו. תנן, אומר אדם לעבדו ולשפחתו העברים. הילך מעות האלו, ופדה לך את מעשר זה. מה אנן קיימין? אם בגדולה, ^ד_כט זכת _{משתחררת} בסימנים ואין היא שפחתו. אם בקטנה, קטן זוכה? אמר רבי יודן רבי יודן° בר שלום קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. תפתר כמאן דאמר, הקטן שהגיע לעונת נדרים תורם. אמר לו. ואפילו כמאן דאמר הקטן תורם, קטן זוכה?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כג עמוד ב] על דעתין דרבנין דתמן, ניחא. דתמן אמרין  על דעת חכמי בבל אין קושיה לפי ששם אומרים בשם רבי נחמן בר יעקב רבי נחמן בר יעקב°. שלוש מידות בקטן כל שנותנין לו אגוז ומשליכו. צרור והוא נוטלו, המוציא בידו, כמוציא באשפה. אגוז והוא נוטלו, צרור והוא משליכו. גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור, והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן כשמבקשים ממנו, גזילו גזל גמור. וזכה לעצמו, אבל לא לאחרים. רב הונא רב הונא° אמר. כשם שהוא זוכה לעצמו, כך הוא זוכה לאחרים. הכל מודים שאין מתנתו מתנה. דכתיב (שמות משפטים כב ו) כי יתן איש. מתנת איש מתנה. ואין מתנת קטן מתנה, הרי שלדעת חכמי בבל יש קטן שיש לו זכיה דבר תורה. אבל לחכמי ארץ ישראל אין קטן שיש לו זכיה מהתורה. דאמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בר פזי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, וכן אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לעולם אין גזילו גזל גמור, עד שיביא שתי שערות. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה שאמרו חכמי בבל שאם נותנים לו אגוז וצרור, והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן כשמבקשים מהם, גזילו גזל גמור. הדא דתימא, להוציא ממנו בדין. אבל להביא קרבן שבועה, אם גזל ממנו וכיחש ונשבע והודה, כל עמא מודיי שאינו חייב עד שיביא שתי שערות, דכתיב וכיחש בעמיתו. איתמר הכל מודים שאין מתנתו מתנה. דכתיב (שמות משפטים כב ו) כי יתן איש. מתנת איש מתנה. ואין מתנת קטן מתנה. חברייא אמרי. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. מעתה אפילו לעצמו לא יזכה דכתיב כי יתן איש אל רעהו. עד שיהא כרעהו. _{הגמרא נשארת בשאלה.} על דעת חכמי בבל ניחא. ברם כרבנן דהכא שאמרו שאין גזלו גזל גמור עד שיביא שתי שערות, קשה. אם מדובר בשפחה קטנה, אין לה זכיה. ואם בגדולה, אינה שפחתו שיוצאת בסימנים? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° . רב שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° פתר לה בשיטת תנא דפעוטות. דתנינן תמן. ^ד_ל הפעוטות _{גיל שבע שמונה} מקחן מקח, וממכרן ממכר במטלטלין _{לכן יכולה לזכות.} קשה על חכמי בבל דאמרי קטן יש לו זכיה לעצמו אבל לא לאחרים. והתנינן, גבי שיתופי מבואות. ומזכה לכל בני המבוי על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ועל ידי אשתו. ^ד_לא אבל אינו מזכה, לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו. על ידי בנו ובתו הקטנים אינו מזכה מפני שידן כידו. הא על ידי קטן וקטנה אחרים, מזכה לאחרים? רבנן דקיסרין אמרין. כאן בקטן שהגיעה לעונת הפעוטות _{גיל שבע שמונה} שיש בו דעת _{ויש להם זכיה גם לאחרים,} כאן בקטן שאין בו דעת. תמן תנינן. ^ד_לב השואל את הפרה. ושילחה לו ביד בנו, ביד עבדו, ביד שלוחו בין של המשאיל, ובין של השואל, אם מתה בדרך פטור, ואם אמר לו שלח, השואל מתחייב באונסים. לית הדא אמרה  האין זה אומר, שעבד כנעני זכה מרבו לאחר? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תפתר בעבד עברי. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו בעבד כנעני. תיפתר באומר לו, פתח לה והיא באה מאיליה שאין העבד זוכה לבעלים אלא הבעלים שיעבד את עצמו להתחייב עליה באונסין. ותני כן. הנהיגה, המשיכה, קרא לה ובאת אחריו, נתחייב לה לשלם כשואל _{אף שלא עשה קנין שיעבד עצמו להתחייב באונסין.} רבי זעירא שמע לה שעבד לא יכול לזכות מיד רבו לאחר מן הכא דתנן. ^ד_לג אבל אינו מזכה. לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו. לית הדא אמרה  האין זה אומר, שאין העבד זכה מרבו לאחר? תיפתר כ°רבי מאיר רבי מאיר . ד°רבי מאיר רבי מאיר עביד  עושה את יד העבד כיד רבו לגמרי. ואין קנין לעבד בלא רבו, אפילו אם אחר הקנה לו על מנת שאין לרבו רשות בו. אבל לרבנן, כמו שאחר יכול להקנות לעבד על מנת שאין לרבו רשות בו. כך יכול הרב להקנות לאחר על ידי העבד. והתנינן, גבי שיתופי מבואות. ומזכה לכל בני המבוי על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ועל ידי אשתו. אבל אינו מזכה, לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו. וכאן אי אפשר להעמיד את המשנה כ°רבי מאיר רבי מאיר . דאי כ°רבי מאיר רבי מאיר , התני אשתו. והרי °רבי מאיר רבי מאיר סבר יד האשה כיד בעלה. ואיך מזכה על ידה לאחרים? כך שחייבים להעמיד את המשנה כדעת רבנן. ומכאן שאף לרבנן אינו יכול להקנות לאחרים על ידי עבדו הכנעני. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° בשם רבי פינחס רבי פינחס°. _{נוכל להעמיד גם את המשנה הזו כ°רבי מאיר רבי מאיר כפי שסובר °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר} תיפתר כהדין תנייה, דתני. אשתו אינה פודה לו מעשר שני _{בלי חומש שידה כידו.} °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר משום °רבי מאיר רבי מאיר , אשתו פודה לו מעשר שני _{בלא חומש שאין ידה כידו.} להדין תניה  לדעת התנא הזה _{°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר}, °רבי מאיר רבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו, ולא יד האשה כיד בעלה: תנן, מערימין על מעשר שני. כיצד? אומר אדם לחבירו, לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים. הילך מעות האלו, ופדה לך את מעשר זה. בראשונה היו עושין כן במעות. היו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהא עושין בפירות. אף על פי כן היו נוטלין אותן, ואוכלין אותן. התקינו שלא יתן את הפירות לידו _{של חבירו,} אלא שיהא מזכה לו אחד מעשרה אגב קרקע. רבי אינייא בר סיסי רבי אינייא בר סיסי° סלק גביה רבי יונה רבי יונה°. נתן לו סלע ואמר ליה, פרוק לך בהדא סילעא  פדה לך בסלע זה. אמר ליה בתנאי שזו מתנה גמורה דאי בעי מינס נסא  שאם ארצה לברוח אברח. לאחר שפדה בסלע, חזר ונסתה _החזירה ליה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 ד_כג מיי' פ ט' מהל' מעשר שני הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ד סעיף ו', סמ"ג עשין קלז:

24 ד_כד מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ח', מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ט':

25 ד_כה מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ח', מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ט':

26 ד_כו מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה י', סמ"ג עשין קלו:

27 ד_כז מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ח':

28 ד_כח מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ד':

29 ד_כט מיי' פ ד' מהל' עבדים הלכה ה', סמ"ג עשין פה:

[ע"ב]

30 ד_ל מיי' פ כ"ט מהל' מכירה הלכה א', מיי' פ כ"ט מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף א', סמ"ג עשין פב:

31 ד_לא מיי' פ א' מהל' עירובין הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ו סעיף י', סמ"ג עשין א:

32 ד_לב מיי' פ ג' מהל' שאלה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"מ סעיף ה', סמ"ג עשין צב:

33 ד_לג מיי' פ א' מהל' עירובין הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ו סעיף ט', סמ"ג עשין א:

-----------------------------------דף כד

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כד עמוד א] אמר רבי יונה רבי יונה°. כד שערית דעתיה דאלו נסתה, לא הוה אמר לי כלום. כך שהנתינה הייתה במתנה גמורה ולכן באמת יכולתי לפדות בלי להוסיף חומש, לפום כן יהבית יתה ליה  לכן נתתי לו. _{אבל אם לא היה נותן לי במתנה גמורה הייתי נעשה שליחו ולא יכולתי לפדות בלא חומש:}

ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ד

מתני’: ^ד_לד משך ממנו מעשר בסלע, ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים. נותן לו סלע, ומשתכר בסלע. _וסלע מעשר שני שלו. ^ד_לה משך ממנו מעשר בשתים, ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע. נותן לו סלע מחוליו, וסלע של ממעשר שני משלו. אם היה עם הארץ, נותן לו מדמיו _{חולין או דמאי.} ^ד_לו הפודה מעשר שני ולא קרא שם. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, דייו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, צריך לפרש. ^ד_לז היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה. נתן לה קידושיה ולא פירש. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר דייו. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, צריך לפרש:

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כד עמוד ב]

גמ’: תנן, משך ממנו מעשר שני בסלע, ולא הספיק לשלם כדי לפדותו עד שעמד בשתים. נותן לו סלע _{תשלום המכירה,} ומשתכר בסלע, _{שאף שצריך להוסיף עוד סלע לפדיון,} מעשר שני שלו _{שמפריש סלע למעשר שני ונשאר בידו.} מתניתין דלא כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. דתנינן °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. לעולם משיכתו של מעשר שני הוא פדיונו. ואפילו התייקר, כבר נתחלל בשעת המשיכה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אף שאחר שהלוקח משך, הפירות שלו. כשבא לשלם ולפדות, מוסיף חומש על הסלע שנשאר אצלו ואין מוסיפין חומש על הסלע השנייה שנותן למוכר. והיה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מסתכל ביה ותמה מדוע אינו מוסיף חומש. אמר ליה מה את מסתכל בי? אף רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° מודי בה. כיי דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_לח כל מעשר שני שאין הוא ופדיונו משלו, אינו מוסיף חומש. והרי הפירות אחר המשיכה של הלוקח. לכן על הסלע הראשון שנשאר אצלו מוסיף חומש, אבל הסלע השני שיהיה אצל המוכר לא מוסיף חומש. תנן, היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה. נתן לה קידושיה ולא פירש. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר דייו. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, צריך לפרש. מהו צריך לפרש? שצריך לומר זה גיטיך או זה קידושיך. אף הכא צריך לומר זה פדיון מעשר שני. רבי זעירא רבי זעירא° רבי חייא בר בון רב חייא בר אבין° ורבי אבא בר תחליפא רבי אבא בר תחליפא° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. מה פליגין  במה הם חולקים? כשהפליגו דעתן לעניינות אחרים. ^ד_לט אבל אם היו עסוקים באותו עניין, גט הוא. רבי חגי רבי חגי (אמורא)° בעי קומי  שאל את רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. האם °רבי רבי יהודה הנשיא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שסובר שצריך לפרש, ו°רבי נתן רבי נתן כ°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא שאינו צריך לפרש? דתנינן תמן. _{האישה שעשתה שליח לקבלה, אם רצה הבעל לחזור ולבטל את השליחות אחר שנתן לשליח, אינו יכול לחזור בו. ואם הבעל לא רצה שיהיה זה שליח לקבלה ואמר} אי איפשי שתקבל לה. אלא הא לך ותן לה. ^ד_מ אם רצה להחזיר, יחזיר. מתניתין ד°רבי רבי יהודה הנשיא. דמשמע שהבעל צריך לומר אי אפשי שתקבל לה, ולא די שיאמר לו הא לך גיטה ותהיה שליח להולכה. ואילו ל°רבי נתן רבי נתן, די שיאמר לו הא לך ותן לה כדי לבטלו משליחות הקבלה. דתני, אמרה _לשליח התקבל לי גיטי. והלך ואמר _לבעל, אשתך אמרה התקבל לי גיטי. _{ואמר לו הבעל,} הוליכו לה. _או תנו לה. _או זכה לה, _או התקבל לה, אם רצה להחזיר לא יחזיר, דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. ד°רבי רבי יהודה הנשיא אומר. בכולן לא יחזיר, עד שיאמר לו איני רוצה שתקבל, אלא שתוליך לה. °רבי נתן רבי נתן אומר. _{אם אמר הבעל} ^ד_מא הוליכו לה, _או תנו לה, אם רצה להחזיר יחזיר. _{אם אמר הבעל} זכה לה, _או התקבל לה, אם רצה להחזיר לא יחזיר. דל°רבי נתן רבי נתן די שיאמר לו בלשון הולכה כדי לבטלו משליחות קבלה. וקשיא על ד°רבי רבי יהודה הנשיא, הולך

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 ד_לד מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ז':

35 ד_לה מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ח':

36 ד_לו מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף קל"ו, סמ"ג עשין קלו:

37 ד_לז מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה י"א, מיי' פ ג' מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ו סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ז סעיף א', סמ"ג עשין מח }}, סמ"ג עשין נ:

[ע"ב]

38 ד_לח מיי' פ ה' מהל' מעשר שני הלכה ד':

39 ד_לט מיי' פ"א מהל' גירושין הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ו סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

40 ד_מ מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ו', סמ"ג עשין נ:

41 ד_מא מיי' פ"ו מהל' גירושין הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ו', סמ"ג עשין נ .}}:

-----------------------------------דף כה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כה עמוד א] הרי הולך משמע מדבורי. היינו שתהיה שליח הולכה מכוחי, ולמה אם רצה להחזיר לא יחזיר? וקשיא על ד°רבי נתן רבי נתן. אם אמר הבעל הא לך, משמע תהיה שליח מדיבורא של האשה כמו שהיא התכוונה, ולמה אם רצה להחזיר יחזיר? רבי חונא רב הונא° אמר. מכיון שהאישה אמרה התקבל לי, והבעל אמר הא לך, מספק נעשה שלוחו ושלוחה. ואמר רבי איסה רבי איסה° . כולהן דתנינן  כל מקום ששנינו שלוחו ושלוחה, מגורשת ואינה מגורשת. אמר ליה ומה בידך לדמות בין הדברים? והאמר רבי זעירא רבי זעירא° אמרו רבי חייה בר בון רבי חייה בר בון° ורבי אבא בר תחליפא רבי אבא בר תחליפא° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. מה פליגין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? כשהפליגו דעתון לעניינים אחרים. אבל אם היו עסוקין באותו עניין, גט הוא. והכא °רבי רבי יהודה הנשיא ו°רבי נתן רבי נתן אפילו הן עסוקין באותו עניין היא המחלוקת _{שהרי מדובר שהשליח אומר לבעל האישה אמרה לי התקבל לי גיטי ומיד הבעל אומר לו הא לך.} רבי עזרה בעי קומי  שאל אתרבי מנא רבי מנא°. אף לעניין מתנה כן? שכשם שהאשה יכולה למנות שליח קבלה אף שהגט אינו שלה ומתקבל בעל כרחה, כך יכול אדם למנות שליח לקבל מתנה? או שאין המקבל מתנה יכול למנות שליח קבלה, לפי שאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו? אמר ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו? ועוד מן הדא. דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_מב אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו, חוזר בו. קם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° עם רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° אמר ליה. ^ד_מג והיינו הין צדק? אמרין בשעה שאמר הין צדק הוה. שבאמת כשאמר התכוון בכל ליבו לתת:

ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ה

מתני’: ^ד_מד המניח איסר ואכל עליו חציו, והלך למקום אחר והרי הוא _האיסר יוצא בפונדיון _{שני איסרים,} אוכל עליו עוד איסר. המניח פונדיון ואכל עליו חציו. והלך למקום אחר והרי הוא יוצא באיסר, אוכל עליו עוד פלג. _{פועל שראה את בעל הבית עם הארץ} המניח איסר של מעשר שני. אוכל עליו אחד עשר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כה עמוד ב] איסר ואחד ממאה באיסר. _{דנאמן על מעשר שני נאמן גם על מעשר ראשון. רק שעם הארץ מחזיר את המעשר ראשון אחר שהוציא ממנו תרומת מעשר ואת המעשר שני אחר פדיון. לכן אם הפריש איסר למעשר שני, הרי היה בפירות עשרה איסרים קדם שהפריש. וכדי לדעת כמה היה שם לפני הפרשת מעשר ראשון, נחלק ב0.9 ונקבל אחד עשר ואחד עשר מאיות. נוריד מזה עשירית לתרומת מעשר. שהרי המעשר היה אחד ואחד עשר מאיות, עשירית מזה זה בערך עשירית, ונקבל אחד עשר ומאית} °בית שמאי בית שמאי אומרים הכל עשרה. ו°בית הלל בית הלל אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

42 ד_מב מיי' פ ז' מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ד סעיף ח', סמ"ג עשין פב:

43 ד_מג מיי' פ ה' מהל' דעות הלכה י"ג:

44 ד_מד מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ו':

[ע"ב]

-----------------------------------דף כו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כו עמוד א]

גמ’: תני רבי חייא רבי חייא רבה°, יש שני איסרין בפונדוין. אמר רבי מתניא רבי מתניה° . מתניתא אמרה כן. דתנן, המניח איסר ואכל עליו חציו _{היינו שחילל עליו פירות בשווי של חצי איסר.} והלך לו למקום אחר והרי האיסר יוצא בפונדיון. אוכל עליו עוד איסר. משמע שהחצי שאכל גם היה בשווי איסר, מכאן ששני איסרים בפונדיון. תנן התם (דמאי פרק ז ו) היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשרות של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת. מעשרותיה מעשרות כלכלה בחבירתה קרא שם: שמואל שמואל (אמורא)° אמר לא מציא תניתה  אי אפשר לשנות במדויק. כי אם היו בכל כלכלה מאה תאנים. צריך להפריש מהם עשרה תאנים למעשר. אבל עכשיו שבא להרים מעשרותיה מחברתה אין יסב  אם יטול חדא לעשר היינו עשרה תאנים, זה לא יהיה מספיק,שהרי עשרה תאנים מכשירים רק תשעים תאנים. וכיוון שנשארו עשרה תאנים שצריך לעשר עליהם וצריך מיסב  ליטול חדא למאה. אין יסב  אם יטול חדא למאה, זה גם לא מדוייק שהרי תאנה אחד מתקנת רק תשעה תאנים, ונשארה עוד תאנה אחת לא מתוקנת וצריך מיסב  ליטול חדא לאלף שזה עשירית תאנה. אין יסב  אם יטול חדא לאלף, גם זה לא מדויק שכן עשרית מתקנת רק תשע עשיריות ונשארה עשירית אחת לא מתוקנת וצריך מיסב  ליטול חדא לעשרה אלפין, שזה מאית תאנה וכך הלאה: תנן, °בית הלל בית הלל אומרים בודאי אחד עשר. ובדמאי עשרה. תני בר קפרא בר קפרא°. °בית שמאי בית שמאי אומרים ^ד_מה בודאי אחד עשר. ובדמאי עשרה. ו°בית הלל בית הלל אומרים בין בדמאי בין בודאי אחד עשר הן. הורי רבי יודן בי רבי שלום רבי יודן בי רבי שלום° כהדא דתני בר קפרא בר קפרא°. °בית הלל בית הלל כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, ^ד_מו הנאמן על השני נאמן על הראשון. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . דברי הכל היא. דאפילו אם יסברו °בית הלל בית הלל כרבנן שחולקים על °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס וסוברים שנאמן על השני אינו נאמן על הראשון, עדיין יכול לאכול אחד עשר בחזקת מתוקנים. דעשו אותו כתוספות הביכורים. מה ^ד_מז תוספות הביכורים נאכלת בטהרה ופטורה מדמאי. אף זה נאכל משום שאין הוא טבול לשני _{שהרי ראינו שבעל הבית הפריש מעשר שני,} ופטור מן הראשון _{שחכמים הקלו בפועל שיהיה פטור מדמאי אם ראה שהפרישו מעשר שני.} אתא רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ואמר בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא:

ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ו

מתני’: ^ד_מח כל המעות הנמצאין, הרי אלו חולין. ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות. מצא בתוכן חרש וכתוב עליו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כו עמוד ב] מעשר, הרי זה מעשר. ^ד_מט המוצא כלי וכתוב עליו קרבן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אם היה של חרש, הוא חולין ומה שבתוכו קרבן. ואם היה של מתכת, הוא קרבן ומה שבתוכו חולין. אמרו לו. אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין בקרבן. המוצא כלי וכתוב עליו קו"ף, קרבן. מ"ם מעשר. דלי"ת דמאי. טי"ת טבל. תי"ו תרומה. שבשעת הסכנה היו כותבין תי"ו תחת תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, וכולן שמות אדם הן. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא . אפילו מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה תרומה, הרי אלו חולין. שאני אומר, אשתקד היתה מליאה פירות תרומה ופינה. ^ד_נ האומר לבנו מעשר שני בזוית זו, ומצאו בזוית אחרת. הרי אלו חולין. ^ד_נא הרי שם מנה, ומצא מאתים, השאר חולין. מאתים ומצא מנה, הכל מעשר:

גמ’: תנן, כל המעות הנמצאין, הרי אלו חולין. ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות. שלא תאמר הואיל ואין דרך בני אדם לעשות כן לערבב מטבעות מכל הסוגים יחד, אלא כנראה שהם כספים שחילל עליהם מעשר, לכן יהא שני. לפום כן  לכן צריך מימר חולין. תני אל"ף דל"ת חי"ת טי"ת רי"ש תי"ו כל אלו סימן לתרומה. אל"ף קדמיתה. דלי"ת דמוע. חי"ת חלבו. טי"ת טובו. רי"ש ראשית. תי"ו תרומה. ביש"ין _{אות ב’} שני. פי"שן _{אות פ’} שני שצריך פדיון. יו"ד מעשר מ"ם מעשר. עיר או פורקן, הפירות בתוכו מעשר שני, שצריך לאכלם בירושלים. לשם יוסי לשם שמעון לעלות לאוכלן בירושלים, חולין. שאני אומר סיבולת  הסכם שכל אחד מזמין את השני לסעודה בתורו עשו ביניהן. תנן, אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא . אפילו מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה תרומה, הרי אלו חולין. שאני אומר, אשתקד היתה מליאה פירות תרומה ופינה. עד כדון ישנות. אבל חדשות מה יטען °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אני אומר אתמול היתה מליאה תרומה ופינה. כהדא דרבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° הוון שותפין בגרביה  חביות יין. כד דמך  כשמת רבי יונה רבי יונה°, אמר רבי מנא רבי מנא° בנו לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. כל גרב  חבית דכתיב ביה רבי יונה רבי יונה° דידי  שלי. אמר ליה, אשתקד הוה דידך, אשתא דידי  פעם היה שלך כעת זה שלי. מצא כתוב על מגופתה של חבית מעשר הרי זה מעשר אפילו ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. דכיוון שכשפותחים את החבית שוברים את המגופה. וכשחותמים אותה עושים לה חדשה. מודה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שמה שכתוב עליה זה מה שבתוכה. נתן מעות מעשר שני בכיס אחד ונתחלפו לו ומצא מעות אחרים מהו?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

45 ד_מה מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה י"ד:

46 ד_מו מיי' פי"ב מהל' מעשר הלכה ה':

47 ד_מז מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ח, מיי' פי"ג מהל' מעשר הלכה י"ד:

48 ד_מח מיי' פ ו' מהל' מעשר שני הלכה ט':

[ע"ב]

49 ד_מט מיי' פ ו' מהל' מעשר שני הלכה ח':

50 ד_נ מיי' פ ו' מהל' מעשר שני הלכה ג':

51 ד_נא מיי' פ ו' מהל' מעשר שני הלכה ג':

-----------------------------------דף כז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כז עמוד א] תמן תנינן. ^ד_נב זימן _{גוזלי יונים} שחורים ומצא לבנים. לבנים ומצא שחורים. שנים ומצא שלשה, אסורין _{אף כאן בכיס, כיוון שמצא מעות אחרים אין אלו אותם שהניח.} שלשה ומצא שנים, מותרין. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יסא רבי אסי°, ד°רבי רבי יהודה הנשיא היא. דתני, האומר לבנו הרי שם מאתים ומצא מנה. מנה מונח ומנה ניטל דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. וחכמים אומרים הכל חולין. חזר ואמר דברי הכל היא. שנייא היא בגוזלין שדרכן לפרוח. והתני °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול, היא הדבר בגוזלין היא הדבר בבצים. והרי אין דרכם של ביצים לפרוח, הוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא היא. אפשר להעמיד אף כרבנן תמן הוא הניח, הוא מצא. ואם היו ביצים אחרות היה מכיר בהם. ברם הכא אביו הניח ובנו מצא. ואולי הם אחרות ולא הכיר בהם. רבי בון בר כהן רבי בון בר כהן° אמר קומי  לפני רבי יסא רבי אסי° בשם רבי אחא רב אחא°. הורי רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° במעשר שני כהדא ד°רבי רבי יהודה הנשיא. הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו. נראה לו אביו בחלום ואמר לו כך וכך הם, ובמקום פלוני הם ושל מעשר שני הם. אתא עובדא קומי  בא מעשה לפני רבנין אמרין. ^ד_נג דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. רבי יונה רבי יונה° בעי  שאל. מצטער וחמי  וראה, ואת אמרת הכין? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לא מסתברא דא אלא דווקא בההוא דלא מצטער וחמי, יש מקום לחשוב שמה שראה בחלום שהמעות מעשר שני זה אמת. ברם הכא, כמה דבר נש הוי מהרהר, הוא חלים. וכיוון שהצטער על מעות, אמרו לו שהם מעשר שני _{שלא יכול להשתמש בהם בקלות.} אמר רבי אבין רבי אבין° . מאן דעבד יאות, עבד כרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. חד בר נש אתא אדם אחד בא {{{2}}} לגבי ד°רבי יוסי בן חלפתא רבי יוסי בן חלפתא. אמר ליה. חמית בחילמאי דאיתאמר לי איזול לקפודקיא, ואת משכח מדלא _רכוש דאבוך  ראיתי בחלום שאמ לי לך לקפודקיה ותצא רכוש של אביך. אמר ליה, אזל אבוי דההוא גברא לקפודקיא מן יומוי  האם הלך אביך לקפודקיה מימיו? אמר ליה לא. אמר ליה אם כך, איזל מני עשר שריין גו בייתך, ואת משכח מדלא דאבוך תחות קפא דקוריא  לך תמנה עשר שורות בבית שלך ותמצא את הכסף תחת הקורה העשירית. חד בר נש אתא לגבי ד°רבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בן חלפתא. אמר ליה, חמית בחילמאי לבוש חד כליל דזית  ראיתי בחלום שאני לבוש כתר מענפי זית. אמר ליה, דאת מתרוממא  תעלה לגדולה. לבתר יומין אתא חד חורן  אחרי כמה ימים בא אדם אחר. אמר ליה, חמית בחילמאי לבוש חד כליל דזית  ראיתי בחלום שאני לבוש כתר מענפי זית. אמר לו דאת מלקי  אתה עתיד ללקות. אמר לו, לההוא גברא אמרת דאת מתרוממא, ולי אמרת דאת מלקי? אמר ליה. ההוא הוה חזי זיתים בנציא  בעונת הפריחה, ואת בחבטיא  בשעת המסיק כשחובטים בהם. חד בר נש אתא לגבי ד°רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר לו חמית בחילמאי משקא זיתא משח  משקהת הזיתים שמן. אמר לו תיפח רוחיה דההוא גברא, דלאימיה הוא חכים  ידע את אימו. חד בר נש אתא לגבי °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר לו, חמית בחילמאי עיני נשקה חבירתה  עיני נושקות זו לזו. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא. דלאחתיה הוא חכים  ידע את אחותו. חד בר נש אתא לגבי °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר ליה, חמית בחילמאי אית לי תלתא עיינין  יש לי שלוש עניים. אמר ליה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כז עמוד ב] תנורין את עביד. תרתין עיניך, ועיניה דתנורא. _{שארובת התנור נקראת עין.} חד בר נש אתא לגבי °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר ליה, חמית בחילמאי אית לי ארבעה אודנין  ארבע אזניים. אמר ליה. מלוי את ממלא _{אתה שואב מים.} תרתי אודניך, ותרתי אודני דגרבא  של החבית. חד בר נש אתא לגבי °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר ליה, חמית בחילמאי ברייתא ערקין מן קומי  אנשים בורחים ממני. אמר לו, דאת מייתי איזייא  אתה מביא אבוקה של אש. וכל עמא ערקין מן קדמך  וכל האנשים יברחו ממך. חד בר נש אתא לגבי °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר לו חמית בחילמאי לביש חד פינקס דתרי עשר לוחין  שאני לבוש פינקס שבו שנים עשר דפים. אמר ליה איסטווא דההוא גברא  האיצטבא שאתה ישן עליה, אית בה תרי עשר מרקען  יש בה שנים עשר מטליות. חד בר נש אתא לגבי °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר לו, חמית בחלמאי שאני בלע חד כוכב. אמר לו תיפח רוחיה דההוא גברא, יהודאי קטל  רצח. דכתיב (במדבר בלק כד יז) דרך כוכב מיעקב. חד בר נש אתא לקמיה ד°רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר ליה, חמית בחלמאי כרמיה דההוא גברא מסיק חסה  בכרם שלי גודל חסה. אמר לו, חמריה דההוא גברא מיפוק בסיס  היין שלך יחמיץ ואת מינסב חסין  ותיקח חסה וצבע כבסין  ותטבול בחומץ. חד בר נש אתא לגבי ד°רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר ליה, חמית בחילמאי מיתמר לי הכין  נאמר לי כך, "זרק אצבעתך נחת". אמר ליה הב לי אגראי  תשלם לי ואנא אמר לך. אמר ליה חמית בחילמאי מיתמר לי הכין  נאמר לי כך, "תיהוי נפח בפומך". אמר ליה הב לי אגראי  תשלם לי ואנא אמר לך. אמר ליה חמית בחלמאי מיתמר לי הכין  נאמר לי כך, "זקיף אצבעך". אמר ליה, לא אמרית לך הב לי אגראי  תשלם לי ואנא אמר לך? כד דאיתמר לך הכין, נחת דילפא בחיטך  ירד דלף על החיטים. כד איתמר לך הכין, אינפחן. כד איתמר לך הכין, צמחין. חד כותיי אמר. אנא איזול מפלי בהדין סבא דיהודאי  אלך ואצחק על היהודי הזקן הזה. אתא לגביה אמר ליה. חמית בחילמאי ארבעה ארזין, וארבע שיקמין, מקניתא _קורות אדרא _נוצות תורתא _מקל, וההוא גברא יתיב מדרך _יושב עליהם. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא. לית הדין חלם  זה לא חלום, אפילו כן לית את נפיק  לא תצא ריקן. ארבעתי ארזי ארבעת שיטתיה דערסא  ארוכות המיטה. ד' שיקמין, ארבעת כורעתא דערסא  רגלי המיטה. מקניתה, מרגלתא  שרפרף למרגלות המיטה. אדרא דרא דתיבנא  הקש שעל המיטה. תורתא, אצבעתא _{המקל שלמרגלות המיטה.} וההוא גברא יתיב מדרך. וההוא גברא רביע בגויה  שוכב בתוכה לא חיי ולא מיית. וכן הוות ליה. חדא איתא דאתיא לגבי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרה ליה, חמית בחילמאי, תיניתא דביתא מיתברא  קורה של הבית נשברה. אמר לה, דאת מולד בר דכר  תלדי בן זכר. אזלה וילדה בר דכר. בתר יומין אזלה בעיא ליה  אחר זמן ביקשה אותו. אמרין לה תלמידוי, לית הוא הכא. אמרין לה, מה את בעייא מיניה  מה את רוצה ממנו? אמרה לון ההיא איתתא  אותה אשה. חמית בחלמאי תיניתא דביתא מיתברא  קורה של הבית נשברה.. אמרין לה בעלה דההיא איתתא   של אותה אשה מת. כד אתא °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, תנון ליה עובדא  סיפרו לו את המעשה. אמר לון. קטלתון נפש. למה שאין החלום הולך, אלא אחר פתרונו. שנאמר (בראשית מקץ מא יג) ויהי כאשר פתר לנו, כן היה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. כל החלומות הולכין אחר פתרוניהון, חוץ מן היין. יש שותה יין וטוב לו. יש שותה יין ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו. עם הארץ שותה ורע לו. חד בר נש אתא לגבי °רבי עקיבה רבי עקיבא . אמר ליה, חמית בחילמאי רגלי קטינא  קטנה. אמר ליה, דמועדא מייתי ולית מיכל קופד  המועד שנקרא רגל מתקרב ואין לך בשר לאכול. אתא חד חורן לגביה. אמר, חמית בחלמאי רגלי מסובלא  שמנה. אמר לו מועדא מייתי, ואית לך קופד סגי המועד שנקרא רגל מתקרב ויש לך הרבה בשר לאכול. חד תלמיד מן ד°רבי עקיבה רבי עקיבא הוה יתיב ואפוי משניין. אמר ליה, מהו כן? אמר ליה, חמית בחילמאי שאמרו לי תלת מילין קשיין. באדר את מיית, וניסן לית את חמי, ומה דאת זרע לית את כנש  באדר תמות ואת ניסן לא תראה ומה שאתה זורע לא תאסוף. אמר ליה, תלתיהון טבין אינון. בהדרא דאורייתא את מתרוממא  בהדר התורה תתרומם. וניסין לית את חמי  לא תחלה ותזדקק לנס. ומה דאת זרע לית את כנש. מה דאת מוליד לית את קבר:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

52 ד_נב מיי' פ ב' מהל' יום טוב הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף י"ב:

53 ד_נג מיי' פ ו' מהל' מעשר שני הלכה ו', מיי' פ י' מהל' זכיה ומתנה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ה סעיף ט', סמ"ג עשין פב:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק המוליך פירות