ביאור:יהושע ו כא
יהושע ו כא: "וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי חָרֶב."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ו כא.
וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר[עריכה]
וַיַּחֲרִימוּ[עריכה]
"וַיַּחֲרִימוּ" - שורש 'חרם' - הִפְקִיעַ, עִקֵּל, נִדָּה (מילוג). לגרש, לסלק, לנתק מגע, הריגה מוחלטת. נקודות חשובות בקיום החרם:
- "כׇּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לַיהֹוָה" (ויקרא כז כח) - שרפה והשמדה מוחלטת כמתנה לאלוהים.
- "וּנְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחׇנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ" (דברים ז ב-ג) - לפי הכתוב אין דרישה להרוג את כולם, הן אם כולם מתו אז איך אפשר להתחתן איתם.
- "וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כׇּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד" (יהושע י כח).
נראה שהפרוש שיהושע הבין ועשה זאת למלחמת חורמה, השמדה כללית של כל הנפש, בלי רחמים.
לְפִי חָרֶב[עריכה]
"לְפִי חָרֶב" - נשמע כאילו נאמר 'לפני חרב' - הרגו אותם בחרב.
יהושע שמע את דברי אלוהים: "כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי, וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי, וְהַכְּנַעֲנִי, הַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו" (ביאור:שמות כג כג), והוא חשב שזאת חובתו לעשות, ולא להשאיר למלאך אלוהים לעשות זאת, כרצונו. אולם אלוהים גם אמר: "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ, וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי, הָאֱמֹרִי, וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי" (שמות לג ב), וגם: "הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי" (שמות לד יא). יהושע לא ניסה לגרש אלא רק להכחיד, כפי שמשה אמר: "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ יז). ('להכחיד' זאת מילה רחבה שכוללת: בִּעֵר, הִדְבִיר, הִכְרִית, הֶעֱלִים, הִשְׁמִיד, חִסֵּל, מִגֵּר, מָחָה, מחק, עָקַר מִן הַשֹּׁרֶשׁ, פּוֹגֵג, שֵׁרֵשׁ, גירש (מילוג) ולא רק הריגה מוחלטת.)
יהושע הרג לפי חרב את הנפשות בעיר: "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן".
- מטרה צבאית - יהושע רצה להפחיד את כל אנשי כנען לברוח מפני בני ישראל חזרה למקום מולדתם ארצם ועמם בצפון, וכך להציל את נפשם. יהושע לא רצה להרוג כל כך הרבה אנשים. הוא רצה שהם יסתלקו מעצמם וכך הם יפרדו ויסתלקו מבני ישראל.
- מטרה דתית חברתית - יהושע הבין שאם הכנענים ישארו באזור, בני ישראל יתחתנו איתם, ובהשפעת המשפחות הכנעניות, יעזבו את אלוהי ישראל ויעבדו לאלילים. כדי למנוע זאת יהושע רצה שלא יהיו כנענים בכנען. נראה שהוא לא הצליח לסלק את כל הכנענים, והוא לא גמר את המלאכה לכבוש את הארץ, ככתוב: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים, וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ" (יהושע יג א).
- מטרה כלכלית - בני ישראל באו לרשת את הארץ מידי הכנענים. אם ישאירו מהם אנשים, הם יבאו ויטענו לזכותם על האדמה, וינסו להלחם ולפגוע בבני ישראל. כך פינוי כללי ימנע וויכוחים כאלה.
מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן[עריכה]
יהושע הראה אכזריות גדולה מאוד.
- אפילו האשורים שכבשו את ממלכת ישראל לא עשו זאת לבני ישראל (מלכים ב יז ו).
- אפילו נבוכדנצר לא עשה זאת לממלכת יהודה (מלכים ב כה יא).
- אפילו טיטוס הרומאי לא עשה זאת לאנשי ירושלים.
כאשר המן רצה לעשות לנו את זה, ככתוב: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד" (ביאור:אסתר ג יג), אנחנו בוכים וכועסים מאוד, והנה יהושע עשה זאת ואנו עוברים לסדר היום בלי בעיות.
להבדיל מהמן, יהושע לא הרג את ה"טַף", אלא רק "מִנַּעַר" ומעלה. ייתכן שאת התינוקות הרכים בני ישראל לקחו, כי הם לא למדו את תרבות כנען ולא ישפיעו לרעה על בני ישראל.
התנ"ך מספר לנו את האמת האיומה. אנו חייבים להבין שכך נעשה, והיו סיבות שהצדיקו לעשות כך בזמנו.
מלך יריחו ידע מה עומד לקרות לו. הוא החליט להלחם ולא ברח. הוא לא ניסה לבקש רחמים. הוא לא עשה כרחב שהכירה בגדולת אלוהים וזכתה שיהושע יציל אותה, יכניס אותה למחנה של בני ישראל, וירשה לה ומשפחתה להצטרף לבני ישראל (ביאור:יהושע ו כה).