ביאור:בבלי מועד קטן דף ח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת מועד קטן: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

דהא עצים ^[1] ואבנים בעלמא לא מטמאו ^[2] - והכא מטמאו!

ורבי אמר: אצטריך ^[3]! דאי כתב רחמנא (ויקרא יג יד) וביום הראות בו [בשר חי יטמא], הוה אמינא 'לדבר מצוה – אִין, לדבר הרשות – לא' כתב רחמנא (ויקרא יד לו) וצוה הכהן [ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית]; ואי כתב רחמנא 'וצוה הכהן', הוה אמינא 'הני – אִין, דלאו טומאה דגופיה, אבל טומאה דגופיה - אימא מיחזא חזיא ליה ^[4]' – צריכא.

אמר מר יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו; מאי משמע?

אמר אביי: אם כן ליכתוב רחמנא 'ביום'; מאי 'וביום'? שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו.

רבא אמר: כולה ^[5] קרא יתירא הוא, דאם כן לכתוב רחמנא 'ובהראות' מאי 'וביום'? - שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו.

ואביי?

ההוא מיבעי ליה ביום ולא בלילה;

ורבא, ביום ולא בלילה מנא ליה?

נפקא ליה מ'לכל מראה עיני הכהן' ^[6] (ויקרא יג יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן);

ואביי?

ההוא מיבעי ליה למעוטי סומא באחת מעיניו.

ורבא נמי מיבעי ליה להכי?

אין הכי נמי, ואלא ביום ולא בלילה מנא ליה?

נפקא ליה מ’[ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר] כנגע נראה לי בבית (ויקרא יד לה): לי ולא לאוּרי ^[7]!

ואביי?

אי מהתם הוה אמינא 'הני מילי טומאה דלאו דגופיה, אבל טומאה דגופיה אפילו לאוּרוֹ נמי' - קא משמע לן ^[8].

משנה:

ועוד אמר רבי מאיר: מלקט אדם עצמות אביו ואמו ^[9] מפני ששמחה היא לו ^[10];

רבי יוסי אומר: ^[11]אבל הוא לו.

לא יעורר אדם על מתו ^[12], ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום ^[13].

גמרא:

ורמינהו המלקט עצמות אביו ואמו - הרי זה מתאבל עליהם כל היום, ולערב אין מתאבל עליהן ^[14], ואמר רב חסדא: 'אפילו צרורין לו בסדינו' ^[15]!?

אמר אביי: אימא 'מפני ששמחת הרגל עליו' ^[16].

ולא יערער על מתו:

מאי לא יערער על מתו?

אמר רב: כד הדר ספדנא במערבא, אמרי 'יבכון עמיה כל מרירי ליבא' ^[17].

קודם הרגל שלשים יום:

מאי שנא שלשים יום?

אמר רב כהנא אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל, ובא ספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו, ונמנע ולא עלה ^[18]; באותה שעה אמרו: לא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.

ושמואל אמר:

עמוד ב

לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום ^[19].

מאי בינייהו?

איכא בינייהו דקעביד בחנם ^[20].

משנה:

אין חופרין כוכין וקברות ^[21] במועד ^[22], אבל מחנכין את הכוכין במועד ^[23], ועושין נברכת במועד ^[24] וארון עם המת בחצר ^[25];

רבי יהודה אוסר ^[26] אלא אם כן יש עמו נסרים ^[27].

גמרא:

מאי כוכין ומאי קברות?

אמר רב יהודה: 'כוכין' – בחפירה, וקברות – בבנין.

תניא נמי הכי: אלו הן כוכין ואלו הן קברות: כוכין בחפירה וקברות בבנין.

אבל מחנכין את הכוכין:

כיצד מחנכין?

אמר רב יהודה: שאם היה ארוך – מקצרו;

במתניתא תנא 'מאריך בו ומרחיב בו'.

ועושין נברכת [במועד]:

מאי נברכת?

אמר רב יהודה: זו 'בקיע'.

והתניא הנברכת והבקיע?

אמר אביי, ואיתימא רב כהנא: גיהא ובר גיהא ^[28].

וארון עם המת בחצר ^[29]:

תנינא להא, דתנו רבנן: 'עושין כל צורכי המת: גוזזין לו שערו, ומכבסין לו כסותו, ועושין לו ארון; מנסרין המנוסרין מערב יום טוב ^[30];

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מביאין עצים ומנסרן בצינעא בתוך ביתו.'

משנה:

אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו ^[31],

אבל מחזיר הוא את גרושתו ^[32];

ועושה אשה תכשיטיה ^[33] במועד;

רבי יהודה אומר: לא תסוד ^[34], מפני שניוול הוא לה ^[35];

ההדיוט תופר כדרכו, והאומן מכליב;

ומסרגין את המטות ^[36];

רבי יוסי אומר: ממתחין.

גמרא:

וכי שמחה היא לו מאי הוי ^[37]?

אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: לפי שאין מערבין שמחה בשמחה ^[38].

רבה בר רב הונא אמר: מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבה בר רב הונא - דרב הוא, דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב: מנין שאין נושאין נשים במועד? - שנאמר (דברים טז יד) ושמחת בחגך [אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך] – 'בחגך' - ולא באשתך.

עולא אמר: מפני הטורח ^[39];

רבי יצחק נפחא אמר: מפני ביטול פריה ורביה ^[40].

מיתיבי: 'כל אלו שאמרו אסורין לישא במועד -

הערות[עריכה]

^ פשוטי כלי עץ
^ לא מקבלי טומאה
^ כלומר: אף על גב דיליף טומאה דגופיה מטומאה דלאו גופיה לדבר הרשות מ'וצוה הכהן' - איצטריך 'ביום הראות בו'
^ דלא יליף טומאה דגופיה מטומאה דלאו גופיה לדבר הרשות מ'וצוה הכהן' דהוה אמינא חידוש הוא - קא משמע לן 'וביום הראות' דהיינו טומאה דגופיה דממתינין לו לדבר מצוה, והואיל ואשכחן דממתינין לו לטומאה דגופיה - מיהא לדבר מצוה אית ליה נמי כח למילף מ'וצוה הכהן' דממתינין לטומאה דגופיה לדבר הרשות נמי, אף על גב דחידוש הוא
^ כלומר: כולה תיבה ד'ביום הראות'
^ משמע ביום שיכול לראות
^ שאין צריך לאור הנר דהיינו ביום ובההוא שעתא נמי ובא הכהן אלמא דאין רואין אלא ביום
^ וביום הראות בו – דבו, היינו: טומאה דגופיה
^ ומוליכן למקום אחר לקוברן בקברות אבותם
^ שקוברן בקברי אבותיו ולא מצטער במועד
^ לא ילקט מפני ש
^ אם מת לו מת חדש או חדשים קודם המועד - לא יערער; מפרש בגמרא 'כד הדר ספדנא במערבא' כלומר שלא ישכור ספדן לחזור על קרוביו לומר "בכו עמי כל מרי נפש"
^ שאם מת לו מת בתוך שלשים יום לפני הרגל - לא ישכור ספדן להספידו; ו'שלשים יום' - אתרוייהו קאי; וטעמא דשלשים יום מפרש בגמרא
^ וקשיא לרבי מאיר דאמר 'מפני ששמחה היא לו'
^ שאינו מלקטן ואינו רואה אותן - הרי זה מתאבל כל זמן שלא נקברו
^ כלומר: הרבה הוא עוסק בשמחת הרגל, ואינו מצטער במלקט עצמות אביו ואמו
^ הכי אסור למימר במועד, היינו לא יעורר על מתו
^ כלומר: שהיו לו מעות מזומנין לצורך לעלות לרגל, ונתנתן אשתו להספדנים, ונמנע מלעלות לרגל
^ כלומר: כיון דמת אין משתכח מן הלב שלשים יום, אם מספידו פחות משלשים יום לפני הרגל - אתי למספד ברגל, דעדיין לא שכחו
^ מאן דאמר משום מעות שזימן לרגל, כיון דספדן עביד בחנם - שפיר דמי; ומאן דאמר לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום - בחנם נמי אסור
^ לצורך מתים
^ שדרכן לחפור כוכין וקברות לזמנן: לצורך מתים שימותו, דטירחא יתירא הוא
^ מפרש בגמרא
^ בריכה של כובסין, ולית ביה טירחא כולי האי
^ בחצר שהמת שם - מותר לעשות ארון ולנסר הנסרים מתחילה לצורך הארון, ולעשותו כולו, אבל לא בחצר אחרת: שלא יאמרו מלאכה אחרת היא
^ להביא עצים ולעשותן נסרים לצורך הארון
^ אלא אם כן היו מנוסרים בתחילה קודם יום טוב
^ גיהא = בריכה גדולה שעושין בחצר שיכנסו בו כל השופכים; 'בקיע' = בר גיהא = בריכה קטנה שעושין סמוך לגדולה כדי שיכנסו המים היוצאין מן הגדולה לקטנה שהיא מליאה, ונכנסין לקטנה
^ כלומר: כשמת בחצר, דמוכחא מילתא דלצורך המת עבידא - מצי למיעבד ארון ובאותה חצר
^ יש עמו נסרין מתוקנין מערב המועד, דטורח גדול לעשותן במועד
^ מפרש בגמרא
^ דאינה שמחה כל כך
^ הני תכשיטין דקא מפרש בגמרא
^ בסיד
^ שניוול הוא אצלה עכשיו במועד שהיא תסוד בסיד ומצטערת
^ בגמרא מפרש
^ וכי שמחה אסורה ביום טוב
^ כלומר: בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה
^ ליטרח לצורך נישואין וטירחא במועד אסור
^ דאי שרי נשואין ביום טוב, אין אדם נושא אשה כל השנה כולה אלא ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנשואין

[1] פשוטי כלי עץ

[2] לא מקבלי טומאה

[3] כלומר: אף על גב דיליף טומאה דגופיה מטומאה דלאו גופיה לדבר הרשות מ'וצוה הכהן' - איצטריך 'ביום הראות בו'

[4] דלא יליף טומאה דגופיה מטומאה דלאו גופיה לדבר הרשות מ'וצוה הכהן' דהוה אמינא חידוש הוא - קא משמע לן 'וביום הראות' דהיינו טומאה דגופיה דממתינין לו לדבר מצוה, והואיל ואשכחן דממתינין לו לטומאה דגופיה - מיהא לדבר מצוה אית ליה נמי כח למילף מ'וצוה הכהן' דממתינין לטומאה דגופיה לדבר הרשות נמי, אף על גב דחידוש הוא

[5] כלומר: כולה תיבה ד'ביום הראות'

[6] משמע ביום שיכול לראות

[7] שאין צריך לאור הנר דהיינו ביום ובההוא שעתא נמי ובא הכהן אלמא דאין רואין אלא ביום

[8] וביום הראות בו – דבו, היינו: טומאה דגופיה

[9] ומוליכן למקום אחר לקוברן בקברות אבותם

[10] שקוברן בקברי אבותיו ולא מצטער במועד

[11] לא ילקט מפני ש

[12] אם מת לו מת חדש או חדשים קודם המועד - לא יערער; מפרש בגמרא 'כד הדר ספדנא במערבא' כלומר שלא ישכור ספדן לחזור על קרוביו לומר "בכו עמי כל מרי נפש"

[13] שאם מת לו מת בתוך שלשים יום לפני הרגל - לא ישכור ספדן להספידו; ו'שלשים יום' - אתרוייהו קאי; וטעמא דשלשים יום מפרש בגמרא

[14] וקשיא לרבי מאיר דאמר 'מפני ששמחה היא לו'

[15] שאינו מלקטן ואינו רואה אותן - הרי זה מתאבל כל זמן שלא נקברו

[16] כלומר: הרבה הוא עוסק בשמחת הרגל, ואינו מצטער במלקט עצמות אביו ואמו

[17] הכי אסור למימר במועד, היינו לא יעורר על מתו

[18] כלומר: שהיו לו מעות מזומנין לצורך לעלות לרגל, ונתנתן אשתו להספדנים, ונמנע מלעלות לרגל

[19] כלומר: כיון דמת אין משתכח מן הלב שלשים יום, אם מספידו פחות משלשים יום לפני הרגל - אתי למספד ברגל, דעדיין לא שכחו

[20] מאן דאמר משום מעות שזימן לרגל, כיון דספדן עביד בחנם - שפיר דמי; ומאן דאמר לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום - בחנם נמי אסור

[21] לצורך מתים

[22] שדרכן לחפור כוכין וקברות לזמנן: לצורך מתים שימותו, דטירחא יתירא הוא

[23] מפרש בגמרא

[24] בריכה של כובסין, ולית ביה טירחא כולי האי

[25] בחצר שהמת שם - מותר לעשות ארון ולנסר הנסרים מתחילה לצורך הארון, ולעשותו כולו, אבל לא בחצר אחרת: שלא יאמרו מלאכה אחרת היא

[26] להביא עצים ולעשותן נסרים לצורך הארון

[27] אלא אם כן היו מנוסרים בתחילה קודם יום טוב

[28] גיהא = בריכה גדולה שעושין בחצר שיכנסו בו כל השופכים; 'בקיע' = בר גיהא = בריכה קטנה שעושין סמוך לגדולה כדי שיכנסו המים היוצאין מן הגדולה לקטנה שהיא מליאה, ונכנסין לקטנה

[29] כלומר: כשמת בחצר, דמוכחא מילתא דלצורך המת עבידא - מצי למיעבד ארון ובאותה חצר

[30] יש עמו נסרין מתוקנין מערב המועד, דטורח גדול לעשותן במועד

[31] מפרש בגמרא

[32] דאינה שמחה כל כך

[33] הני תכשיטין דקא מפרש בגמרא

[34] בסיד

[35] שניוול הוא אצלה עכשיו במועד שהיא תסוד בסיד ומצטערת

[36] בגמרא מפרש

[37] וכי שמחה אסורה ביום טוב

[38] כלומר: בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה

[39] ליטרח לצורך נישואין וטירחא במועד אסור

[40] דאי שרי נשואין ביום טוב, אין אדם נושא אשה כל השנה כולה אלא ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנשואין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]