המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ושחטה שטים העמיקו" - משך שטיותם העמיקו אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם גזרו כל העול' לרגל יהרג הרי שהעמיקו יותר ממני ושחטה לשון זהב שחוט (מלכים א י) נמשך ונטוה וי"ת ל' שחיטת זבחים לעכו"ם
"ואני מוסר לכולם" - ואף אני אייסרם ביסורין אכין מוסר לכולן
"ושחטה שטים העמיקו" - ר"ל העם השטים מדרכי ה' העמיקו הרעה לשחוט קרבנות לעבודת כוכבים כי המלכים מנעום לבד מללכת לבה"מ והם ברוע בחירתם הוסיפו הרעה לזבוח לעבודת כוכבים ולכן אזמין אני מוסר יסורים לכולם למלכי ישראל ולעם
מצודת ציון
"ושחטה" - מלשון שחיטה
"שטים" - ענין הסרה מדרך הטוב כמו ואת כי שטית (במדבר ה)
"ושחטה שטים העמיקו", ואנשים שהיו נשמרים מלעבור על ההרים ושטו מני הדרך והעמיקו לרדת בעמק ששם לא עמדו השומרים, אם נתפשו בדרכם היו שוחטים אותם שם, ואתם היותכם בית המלך הייתם השחטה, ר"ל הפוקדים לשחוט ולרצוח, ואני, שיעור הכתובים "אני מוסר לכולם אני ידעתי כי לא יתנו מעלליהם לשוב אל ה'", יאמר הנביא, אני הנביא אשר אני (איש) מוסר לכולם, אשר אני נפקדתי להוכיח בדברי מוסר לכל הכתות הנ"ל ולהחזירם בתשובה, אני ידעתי שהמוסר שלי לא יועיל מאומה עתה, כי
ביאור המילות
"ושחטה". שם המושפט של השחיטה:
"ושטים". הנוטים מן הדרך אל העמק. כמו שטה מעליו ועבור:
"ואני מוסר". אני איש מוסר, כמו ואני תפלה, איש תפלה:
