<< | ספר במדבר • פרק ל"ב • פסוק א' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה

המהדורה המנוקדת: וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה.

המהדורה המוטעמת:

וּמִקְנֶ֣ה ׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃

המהדורה הדקדוקית:

וּ/מִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִ/בְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְ/לִ/בְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַ/יִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְ/אֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְ/הִנֵּ֥ה הַ/מָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְעִיר סַגִּי הֲוָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד תַּקִּיף לַחְדָּא וַחֲזוֹ יָת אֲרַע יַעְזֵר וְיָת אֲרַע גִּלְעָד וְהָא אַתְרָא אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית בְּעִיר׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְעִירֵי סַגְיָא הֲווֹן לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד תַּקִיף לַחֲדָא וְחָמוּן יַת אַרְעָא דְמִכְוַור וְיַת אֲרַע גִלְעָד וְהָא אַתְרָא אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית בְּעִיר:
ירושלמי (קטעים):	וְחָמוֹן יַת אַרְעָא דְמִכְוַור וְיַת אַרְעָא דְגִלְעָד וְהָא אַתְרָא אֲתַר דְנִכְסִין הוּא:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ויבאו בני גד ובני ראובן" - הקדים הכתוב בני ראובן בפסוק הראשון ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד כמשפט כי הוא הבכור ובן הגבירה וכן כשיספר הכתוב המעשה הזה יאמר (דברים ג טז) ולראובני ולגדי נתתי אבל בכל הפרשה הזו יקדים בני גד כי הם נתנו העצה הזאת והם היו המדברים תחלה למשה בנחלה הזאת והם היו גבורים יותר מבני ראובן כמו שנאמר (שם לג כ) וטרף זרוע אף קדקד ולפיכך לא היו יראים לשבת לבדם בארץ הזאת מפני יושבי הארץ והנה משה חשד אותם כי יאמרו כן מפחד אנשי ארץ כנען שאמרו בהם המרגלים (לעיל יג לא) לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ולכן אמר להם שאינם בוטחים בה' כאבותם ויסף עוד להענישם כהם להניחם במדבר ולכך ענו אותו חלילה שנירא מהם אבל נעבור חלוצים למלחמה ונהיה מהירים וראשונים לפני העם להלחם באויבי ה' כי לחמנו הם

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד. הזכיר תחלה בני הגבירה ואח"כ בני השפחה.

דון יצחק אברבנאל

עריכה

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •

ומקנה רב היה לבני ראובן עד סוף הסדר. ויש לשאול בפסוקים האלו שאלות:

השאלה הא' למה באו הפסוקים האלו מבולבלי' בקדימה והאיחור. כי הנה הספור מירושת בני גד ובני ראובן בנחלתם היה אחרי מלחמת סיחון ועוג והיה ראוי שיכתב סמוך אליה ולמה א"כ נכנס ביניהם ענין בלעם ובלק וספור פנחס ועניניו ומנין העם ומלחמת מדין ואח"כ יזכור נחלת ארץ סיחון ועוג:

השאלה הב' בדברי בני גד ובני ראובן שאמרו עטרות ודיבון וגומר הארץ אשר הכה ה' כי הנה בהקדמת הספור אמר ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד ובשאלה לא שאלו את הגלעד גם כי לענין השאלה לא היה צורך לומר הארץ אשר הכה ה' לפני בני ישראל כי כבר נודע שהכה אותה לפניהם:

השאלה הג' אם היה תכלית דבריהם לומר יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה למה הפסיק בין הפסוקים ועשה פרשה ביניהם בין הארץ אשר הכה ה' ובין ויאמרו אם מצאנו. ולמה אמר ויאמרו פעם שנית כי הנה תכלית המאמר ראוי שיסמוך עם מה שקודם התכלית ההוא:

השאלה הד' באמרו כה עשו אבותיכם כי הנה לא היה דומה זה למה שעשו אבותיהם כי הם הוציאו דבת הארץ לבעטם בה ואלו לא עשו כן אבל יבחרו בה:

השאלה הה' באמרו ויחר אף ה' בישראל ויניעם במדבר מ' שנה כי הנה יראה הפסוק הזה כפול ומות' לפי שלמעלה אמר על זה עצמו ויחר אף ה' ביום ההוא וישבע לאמר וגו' למה אם כן חזר לומר שנית ויחר אף ה' בישראל ויניעם במדבר:

השאלה הו' באמרו ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן וגומר כי הם עם משה היו מדברים וקרובים אליו היו ומה צורך בהגשתם אליו. והמפרשים פירשו ויגשו שהשתחוו לפניו לנשק את רגליו כי יעשה להם החסד הזה ואין כן לשון הכתוב:

השאלה הז' בהכפל שלא כדברי מרע"ה אם תעשון את הדבר הזה וכפל אם תחלצו לפני ה' למלחמה וכפל עוד ועבר לכם כל חלוץ וגו' עוד באמרו ונכבשה הארץ לפני ה' שהם ד' מאמרים שענינם תנאי אחד בלבד והיה די באחד מהם:

השאלה הה' באמרו ואם לא תעשו כן הנה חטאת' לה' והוא מאמר ראוי והגון אבל אמרו ודעו חטאתכם אשר תמצ' אתכם יראה שאין ענין לו כי לא ביאר כאן עונשם גם שחטאת אינו עונש:

השאלה הט' במה שהשיבו בני גד ובני ראובן עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה ואמרו שנית ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדוני דובר. והוא דבור כפול ומותר כי אמרו כאשר אדוני מצוה הוא עצמו כאשר אדוני דובר:

השאלה הי' למה כאשר מרע"ה אמר לאלעזר וליהושע ולנשיאים התנאי הזה שיסכימו הוצרכו הם לטענות פעם אחרת את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה נחנו נעבור חלוצי' וגומר כי זה כולו כבר נאמר ונשנה ומה צורך לכפלו כאן עוד ואנה דבר ה' להם זה שאמרו את אשר דבר ה'. והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות כלם:

ומקנה רב היה לבני ראובן עד סוף הסדר. אין מוקדם ומאוחר בתורה האלהית ולא נכתב שלא במקומו כי הכל עשה האלהים יפה בתורתו. והנה בסדר חקת התורה נכתבו מלחמות סיחון ועוג ונתישבו ישראל בארצותם. ובהיותם שמה קרה מה שקרה לבלק עם בלעם ובזנות ישראל עם בנות מואב ועשה פנחס בקנאתו לאלהיו מה שעשה ויעדו השם שלום עם השמעונים וכהונה עולמית בישראל וצוה שיהיו צוררים למדין ונמנו ישראל ונצטוו בירושת הארץ וחלוקת' ביוצאי מצרים ונצטו' משה על עניני מיתתו ועל הקרבנות הצריכים לעשות אחרי מותו. והוא בהכינו את דרכו צוה את ראשי המטו' בדיני הפרת הנדרים וצוהו השם על מלחמת מדין והוא שלח שמה מבחורי ישראל והכו את מדין כאיש אחד ויביאו את כל שללה. ונר' שבני ראובן ובני גד קנו מקנה הרבה מלבד החלק אשר ירשו ממחצית הבזה אשר לעדה ומאנשי הצבא מלבד מה שלקחו מארץ סיחון ועוג ומפני שכבדו במקנה עלה על דעתם לשאול ארץ סיחון ועוג לאחוזה כי היא היתה הנאותה להם לרוב מקניהם. הרי לך מבואר שנכתב הספור הזה אחרי מלחמת מדין לסבת המקנה הרב אשר הם ירשו וקנו משם. ואולי היו שם שבטים אחרים בעלי מקנה רב ועצום כראובן וגד אבל התעוררו אלו השנים לדבר הזה אם לפי שחשקה נפשם להיותם רועי צאן כי היתה התבונה ההיא בהם יותר מבשאר השבטים כי כל דרך איש ישר בעיניו ויש אנשים אדוקים בעשרם ומקניהם יותר מבכל שאר הדברים וכן היו ראובן וגד ומפני חמדתו של גד נזכר ראשונה בספור הזה ואמר עליו מרע"ה בברכתו וטרף זרוע אף קדקד. ואין ספק שנשען בגבורתו ולא ירא משכניו הרעים. אמנם שאר השבטים לא רצו להפרד מעדת ישר' שהיו מקובצים בארץ הקדושה. וחז"ל אמרו שמפני שראובן וגד חבבו כ"כ את ממונם שישבו בחוצה לארץ לכך גלו ממנה תחלה לכל השבטים ושעל זה נאמר נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך. ואפשר בזה לתת לראובן וגד טעם אחר והוא לפי שהיה ראובן בכור יעקב וראה שניטלה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף והמלוכה ניתנה ליהודה ולכך קץ לשבת עם אחיו כי חרפה היא לו שימשלו בו צעירים ממנו. ובחר לנחלה לו מעבר ליררן לשבת בטח בדד ואל יראה ברעתו ושפלותו ונתחבר עמו גד לפי שהיה בן זלפה שפחת אמו בדגלו וזה טעם בני גד ובני ראובן כי היו שניהם אחים ולא התפרדו אבל חצי שבט מנשה לא היה עמהם בתחלה כי משה חברו עמהם אח"כ וכמו שיתבאר והותרה השאלה הא'. ולפי שהיו בני גד ובני ראובן שוים ומתאחדים בדבר הזה לכן פעם יזכור הכתוב בני ראובן בראשונה ופעם יזכור בני גד והנה דברו יחד אל משה ואל אלעזר ואל נשיאי העדה ולא זכר שם יהושע לפי שהם רצו ליחד זה למשה כי בזה תתקיים יותר אחוזת'. גם חשבו שמרע"ה יתרצה בזה כדי להנחילם את הארץ בימיו ולא ינחילנה להם יהושע זכר במה שביאר להם הגלעד לפי שעם היות שעדין לא נלכדה עד שלכדו אותה חצי שבט מנשה חשבו שתפול בידם בשבתם בארץ ההיא והיו דבריהם עטרות ודיבון הערים ההם והארץ ההיא כיון שהכה השם אותה לפני עדת ישראל אין ספק שהיא כדי שהם ירשוה ואלמלא כן למה הכה אותה לפני בני ישראל ואם היתה ראויה אליהם א"א לומר שיחלקו אותה לכל השבטים אלא שיתנו אותה לשבט או שבטים שיהיו יותר ראויה. והנה היא ארץ מקנה ולעבדיך מקנה ימשך מזה שהיא ראויה לנו ושמן השמים נתיחדה לירושתינו. והנה הם אמרו הטענה הזאת ברמז והעלמה כי בושו וגם נכלמו מלבקש אותה בביאור וגלוי ולפי שבזה גמרו ענין טענת' עם העלם לכן נעשתה בתורה הפרשה במקום הזה והיא הפרשה סתומה כי שם השלימו הדבור ההוא בטענה הנעלמת ההיא והנה מרע"ה הבין דבריהם שהם היו רוצים להתישב שמה אבל לא גער בהם מיד ושתק עד שגלו ויבארו עוד שאלת' ובקשתם והמה כאשר ראו ששתק משה ולא השיבם דבר על מה ששאלוהו ברמז הוצרכו לשאול אותו דבר בבירור ועשו אמיר' אחר' ודבור אחר עליו. ולכך נאמר אחר הפרשה ויאמרו אם נא מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעבירנו את הירדן הנה התבאר טעם הפרשה שנעשתה כאן ולמה אמר שנית ויאמרו והותרו השאלות הב' והג'. וכאשר הם גלו כונתם בשאלתם אז השיבם מרע"ה האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה ר"ל האם הוא דבר ראוי והגון שאחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה איש תחת גפנו ותחת תאנתו ותירשו אתם הארץ הנכבשת שהם כלם ירשו אותה והמה ילכו לעשות מלחמה ולכבוש ארץ לירושתם אין זה אלא אחד מב' דברים. אם חשבתם שהיתה ארץ כנען רעה ואוכלת יושביה ולכן תרצו לברוח ממנה. או שפחדתם מהכנעניים וחוזק עריהם ולכך תיראו ממלחמותיהם. ולמה תניאון ר"ל תשברו את לב בני ישראל שבשמעם דבריכם יאמרו גם הם שאינם חפצי' לעבור אל הארץ שנתנה ה' להם והוא מתנה משובחת ביד הנותן אותה ואין לירא מן העמים כי ה' ילחם לכם. באמת כה עשו אבותיכם שהניאו את לב בני ישראל בטענית כאלו מרוע הארץ ומחוזק העם והערים עד שאמרו ישראל לבלתי בא אל הארץ וחרה אף השם ביום ההוא וישבע שכיון שמאסו את הארץ לבלתי בא אל הארץ ואותו החרון אף שחייב שבועתו לא הוסר ממנו עוד ולא חזר בו עד סוף המ' שנה וז"ש ויחר אף ה' בישראל ויניעם במדבר ארבעים שנה כלומר שהתמיד חרון אפו ארבעים שנה עד תום כל הדור שעשו הרעה ההיא ונראה שמעשה אבות יעשו בנים והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים להוסיף עוד על חרון אף ה' באופן שיוסיף להניע עוד ישראל במדבר ההוא ושחתם לכל העם הזה כלומר לא לכם בלבד כי גם על כלם. ועם מה שפירשתי בפסוקים הותרו השאלות הד' והה'. והנה בני גד ובני ראובן פחד קראם ורעדה מדברי משה רבינו עליו השלום ורצו לומר לו שחוץ ממעלת תורתו לא הבין כונתם כי הם באמרם אל תעבירנו את הירדן לא כוונו שלא ילכו שמה עם אחיהם אלא לענין הירושה אמרו כן שלא יעבירם שמה להתנחל בארץ. ומפני כבודו נגשו אליו לומר באזניו אדונינו לא הבנת דברינו וכונתנו וזהו אמרו ויגשו אליו וכבר פירשתי בדרך הזה ויגש אליו יהודה במקומו והיה הענין כאן שאמרו לו אין אנחנו רוצים לשבת פה מעתה אבל גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חושים רוצה לומר נזדרז מהרה כי חושים הוא ממהרים מלשון מהרה חושה ונלך למלחמה עם אחינו וחייבו עצמם שלא ישובו אל ביתם עד שיכלו לכבוש את הארץ כלה וזהו עד אשר אם הביאונו' אל מקומם וגם עד שיחלקו את הארץ והוא אמרו לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו כדי שיהיו כל השבטים שוים בכבוש ובחלוקה וגם יהיה בזה תועלת רב לישראל שאם לא ישארו ראובן וגד מעבר הירדן יצטרכו להתנחל בארץ ויקצר המצע מהשתרע. אמנם בהיו' אחוזתם מעבר הירדן לא ינחלו בארץ כנען וריוח יעמוד לשאר השבטים. וז"ש כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והותרה השאלה הו'. והנה מרע"ה השיבם אין אני יודע אם באמת ובתמים אתם אומרים ונודרים אשר אמרתם או אם הוא רמאות שוא ודבר כזב והוכיחם ראשונ' שהם לא דברו כהוגן באמרם אנחנו נחלץ חושים לפני השם וארון בריתו ולזה אמר אם תעשון את הדבר הזה בכלל. ופרט מה הוא אשר יעשו באמרם אם תחלצו לפני ה' למלחמה כי לפניו תחלצו לא לפני אחיכם אבל איני אומר שהתעכבו שמה כל שנות הכבוש וזמן החלוק אלא זמן הכבוש בלבד. ועל זה אמר ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את אויביו מפניו כי יד השם יורישם לא בני ישראל בכחם. ואז ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו כלומר מיד אחר הכבוש תשובו כלומר מיד אחר הכבוש תשובו לארצכם ולא תתעכבו בארץ שנות החלוק כי אין צורך בזה. הנה כאשר תעשו זה תהיו נקיים מה' ומישראל כי לא יהיה עליכם אפו ולא תלונות ישראל ואז תהיה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה' רוצה לומר בהשגחתו כמו הארץ הקדושה עצמה ואם לא תעשו כן אל תחשבו כי לפני ישראל אחיכם חטאתכם ולא לה' כי הנה באמת. חטאתכם לה'. ואמרו ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם ר"ל ואז תדעו חטאתכם כמה גדול וחמור הוא מפאת מה שתמצא אתכם מהעונש. ולכן בנו לכם מעתה הערים לטפכם כי הוא אשר ראוי להקדימו בבנין וגדרים אח"כ לצאנכם ולא כאשר אמרתם שזכרתם ראשונה גדרות צאן ואח"כ ערים לטפכם ואין הכוונה שיבנו עתה ערים בצורות אלא שיבנו הנהרסו' ויתקנום ואח"כ אז היוצא מפיכם בענין ההעברה כן תעשו. והם קיימו וקבלו עליהם כל אשר אמרו לעשות ותקנו דבריה' כאשר למד אותם משה וז"ש עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה רוצה לומר לעבור ולהתעכב בארץ כל ימי הכבוש ולא ימי החלוק. ואמנם מה שלמדתנו רבינו מסגנון הדברים כן הוא באמת וזהו ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' כאשר אדוני דובר ר"ל שלמדתנו לומר לפני ה' ולא שנאמר לפני אחינו ומזה הטעם נכפל הכתוב הזה והותרו במה שפירשתי בזה השאלה הז' והח' והט'. ולפי שבני גד ובני ראובן דברו כל זה למרע"ה בלחש סמוך לאזנו מבלי שישמע ממנו אדם כמ"ש ויגשו אליו. חשש משה שמא אחרי מותו יכחשו במה שאמרו ומפני זה צוה הדבר בפניהם לאלעזר וליהושע ולזקנים. והודיע אותם מה שהתנה עם אלו השבטים בענין העברתם למלחמה ואמר בערי הגלעד לפי שכל הארץ נקראה כן. ואמר ערי הגלעד ולא גלעד עצמו כי עדין לא נלכדה האמנם מפני שמרע"ה אמר אם יעברו בני גד וגו' ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחוזה שאזי יתנוה להם לא נתרצו בזה בני גד ובני ראובן והוצרכו עוד לדבר ולומר את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה כלומר אנחנו מעצמנו נדרנו ונתחייבנו בזה כי מאת ה' היתה לנו ולזה תדע לך שכן נעשה כי מאת ה' היה שאנחנו נעבור חלוצים אבל מתנת אחוזתינו לא יתנו אותה יהושע ואלעזר והנשיאים בזמן ההוא. אבל אתה עתה בחייך ומידך תהיה נתונה לנו וז"ש ואתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן והודה להם משה בדבר וזהו ויתן להם כי מאז לדורות נתן להם משה הארץ ההיא לאחוזה האמנם מפני שהיתה ארץ גדולה מאד והם היו עם מעט בתוכה חבר עמהם משה רבינו ע"ה בנחלה ההיא חצי שבט המנשה כי היתה הארץ ההיא כמו חמשית ארץ כנען וארבע הידות היו לתשעת המטו' וחצי המטה ולכך ראה לחבר לראובן וגד חצי שבט המנשה וכדי שתהא להם חזקה באחוזתם בנו ערים הרבה כמו שיזכור והותר' בזה השאלה הי'. ואמרו הארץ לעריה ר"ל עם עריה הגדולים בגבולות ערי הארץ הקטנים סביב ר"ל בגבולות הידועות מזמן קדמון ואף אם הם רחוקים זה מזה. ואמרו ויבנו בני גד ר"ל שחזקום עד שהיו ערי מבצר ואמרו מוסבות שם ר"ל שהסבו לערים ההם שמות וכפי הנראה שמות אחרים היו להם ושנו שמותם שהיו שמות' מעכו"ם כמו נבו ובעל מעון ושמו להם שמות אחרים ממה שהיו להם בראשונה. ואמר וילכו בני מכיר בן מנשה עם חצי השבט שזכר כי לא היה למנשה בן אחר ולזה אמר ויתן משה את הגלעד למכיר למי שנתנו לחצי שבט משבטו שכבר מת מכיר דורות הרבה. ואמר ויאיר בן מנשה הלך וגו' קשה שהרי בן חברון בן פרץ בן יהודה היה שנאמר ושגיב הוליד את יאיר רק אמו היתה ממנשה שנאמר ואחר בא חצרון אל בת מכיר וי"א שיוסף ע"ה קנה אלה הערים בזמן הרעב של מצרים ואחרי מותו לקחום עמון וזולתם ועתה גברה יד ישראל עליהם ושבו הערים לישראל ושאלו בני מכיר ירושת אמם. תם ונשלם תל"ע:

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד. מדלא ערבינהו לומר ומקנה רב ועצום היה וגו' ש"מ שכל אחד מילתא באפי נפשיה כי לבני ראובן היה מקנה רב במספר, ולבני גד היה מקנה עצום בכח, כדרך שנאמר (איוב א, י) ומקנהו פרץ בארץ. שעזים שלו היו הורגין זאבים וכדמסיק בתענית (דף כה.) לייתי עיזי דובא בקרנייהו. כך היה לגבי גד מקנה עצום מאד בחיל וכח וע"כ בחרו לישב על הספר ולא היה פחד האויבים לנגד עיניהם ופן יקחו הזאבים מקניהם כי בטחו על כחם, ובזה יש ללמוד קצת זכות עליהם מה שהקדימו המקנה לטף באמרם גדרות צאן נבנה למקנינו וערים לטפינו, כי אמרו שסמוך לגבול הספר נבנה תחילה גדרות צאן למקנינו ואח"כ תוך הארץ נבנה ערים לטפינו ונרויח בזה שהטף ישבו בטוחים שאם יבואו האויבים יבואו תחילה אל גדרות צאן וביני ביני ימלטו הטף, והמקנה שעל הספר אינן מתיראים מן הזאבים. ומ"מ הוכיחם משה ואמר אם כן אין אתם בוטחים בתשועת ה' אלא כך תעשו בנו לכם ערים לטפכם תחילה סמוך לספר וגדרות לצאנכם תוך הארץ ואחיכם כל בית ישראל יראו כי אתם בוטחים בתשועת ה' ובזה תתנו אומץ בלב אחיכם שיבטחו כולם בתשועת ה'.

והיוצא מפיכם תעשו, כי מתחילה אמרו וערים לטפינו משמע ערים כל דהו ואח"כ חזרו מדבריהם ואמרו וישב טפינו בערי המבצר משמע שחשבו להשגב בחוזק הערים ויביאו מורך בלב האנשים על כן הוכיחם משה ואמר בנו לכם ערים לטפכם וגו' והיוצא מפיכם תעשו כי כבר אמרתם וערים לטפינו.

ורז"ל (תנחומא מטות ז.) דרשו עליהם פסוק, נחלה מבהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך (משלי כ, כא) לפי שלקחו נחלתם בראשונה על כן אחריתם לא תבורך כי הלכו בראש כל גולים שנאמר (דה"א ה, כו) ויגלם לראובני ולגדי. וכדי ליישב וי"ו של ואחריתה נראה שכך פירושו כי לדעת רז"ל הקדימו המקנה לטף ועל זה אמר נחלה מבהלת בראשונה כי הקדימו נחלתם דהיינו המקנה להזכירם ראשונה, על כן גם אחריתם דהיינו הטף שאיחרו לא תבורך, כי גם הגופות גם נחלתם הכל כלו כעשן כלו העיקר עם הטפל כולם הלכו שבי לפני רודף.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ומקנה רב וגו'. טעם הודעה זו, להצדיק הכתוב טעם הנמצא בפיהם לשאלת ארץ סיחון ועוג כי אמת הוא, וטעם שהיה להם יותר מכל השבטים להיות שהיו גבורי כח בזזו אנשי הצבא חלק מרובה מכל השבטים:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ומקנה רב היה. לבני ראובן ולבני גד. כאן הקדים ראובן. ויאמר בני גד ובני ראובן הקדים גד. אלא תחלה הקדים ראובן שהיה הגדול ואחר כך הקדים גד שהיו גבורים והרוגיהם ניכרים דכתיב וטרף זרוע אף קדקד. ח"פ הוזכרו בני גד ובני ראובן בפ' זו וזהו נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך מבוחלת כתיב בחי"ת בשביל ח"פ שהוזכרו על נחלתן ליקח בראשונה אחריתה לא תבורך שגלו ח' שנים קודם לשאר השבטים:

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חלוקת נחלות מתחשבת בהעדפות אישיות

(במדבר לב כב): "וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה', וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'"

בסופו של דבר, אחרי משא ומתן ארוך על ה"שיוויון בנטל", הסכים משה רבנו לתת לבני גד ובני ראובן את השטח שביקשו - עבר הירדן המזרחי.

אולם, כמה פרקים לפני כן נאמר שיש לחלק את כל הארץ בגורל, (במדבר כו נה): "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ, בֵּין רַב לִמְעָט"( פירוט ). חלוקה בגורל היא ההוגנת ביותר - לכל שבט ישנו סיכוי שווה לקבל כל אחד מהשטחים. אם כך, איך הסכים משה לחרוג ממצוות ה' ולתת נחלה לשני שבטים ללא גורל?! (ראו דעת מקרא על תחילת פרק לב) :

1. לפי רמב"ן, עבר הירדן לא היה חלק מהנחלה המקורית של עם ישראל. בני ישראל כבשו אותו רק בגלל שסיחון ועוג נלחמו בהם. הוא היה אמור להישאר שומם. לכן היה אפשר לתת אותו לבני גד וראובן בלי לפגוע בשאר השבטים (ע"פ רמב"ן, במדבר כא כא) .

לענ"ד קשה להניח שאכן זו היתה הכוונה המקורית. זה בזבוז להחזיק חבל-ארץ שלם ריק, וזה גם כמעט בלתי אפשרי - הרי העמים שמסביב ינצלו את העובדה ויפלשו לשם.

2. לענ"ד, הפרשה מלמדת, שבחלוקת הנחלות אפשר ורצוי להתחשב בהעדפות האישיות של הצדדים. לשבטי גד וראובן היה מקנה רב, והם יכלו ליהנות ולנצל את שטחי עבר הירדן המזרחי בצורה טובה יותר משבטים אחרים; לעומת זאת, שבטים אחרים יכלו ליהנות ולנצל את עבר הירדן המערבי בצורה טובה יותר, שכן בחלק הזה של ארץ ישראל יורדים גשמים רבים יותר. לכן, ה"עיסקה" בין בני גד וראובן לבין שאר השבטים היא משתלמת לשני הצדדים.

חלוקה הוגנת המתחשבת בהעדפות אישיות היא נושא מחקר חשוב בתורת המשחקים; ראו חלוקה הוגנת / ויקיפדיה .

מקורות ופירושים נוספים

נקי = א. ללא חטא גלוי, ב. פטור מעונש או התחייבות .

זה = דבר מוחשי, שאפשר להצביע עליו .

גדר בטחון - טוב או רע? .

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

חלוצים לפני ה' - אוניברסיטת בר אילן : ונכבשה הארץ לפני ה '... והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'. בעל עקדת יצחק מפרש (שער פה) שזו הבעיה העיקרית שאליה מכוון משה: ראה בעיניך וקבל עדותי כי נאמנו מאד, כי משה עליו ... ( cache )
ארץ ישראל - קדושה וכיבוש / יהודה רוזנברג : כב) ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשבו והייתם נקיים מה' ומישראל והייתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה': כג) ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם: ... ( cache )
חלוצים לפני ה - בית המדרש הוירטואלי : ... החלוץ לפני ארון ה' אינה מקנה לו את הזכויות על כיבוש הארץ. סוף סוף, ה' הוא המוריש לבני ישראל את הארץ, כפי שנאמר: "עד הורישוֹ את אויביו מפניו ונכבשה הארץ לפני ה '" (כא-כב). ( cache )
מטות / מסעי - חגיגה של חגים - אתר החגים המוביל בישראל : איביו מפניו: ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשבו והייתם נקיים מה' ומישראל: 'והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה פסוקים לא-לג ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר ה' אל עבדיך כן ... ( cache )
היורדים הראשונים מהארץ - ערכים : ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את אויביו מפניו, ונכבשה הארץ לפני ה ', ואחר תשובו – והייתם נקיים מה' ומישראל, והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'" (במדבר ל"ב, ... ( cache )
פרק כב - מזבח של שניים וחצי השבטים - ישיבת מעלות : שיעור מרכזי יותר שקשור לעניין, השיעור היותר חשוב. יש פה ביטוי שמשה רבנו חוזר וחוזר עליו. אם תיחלצו לפני ה'. למלחמה.... לפני ה'... ונכבשה הארץ לפני ה '... אחוזה לפני ה'... לפני ה'. ( cache )
מרכז ישיבות בני עקיבא - פרשת "מטות": לקחי פרשת בני גד ובני ראובן: : אם תחלצון לפני ה' למלחמה, ועבר לכם כל חלוץ לפני ה', עד הורישו... ונכבשה הארץ לפני ה '... והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'...(כ-כב). הנלחם והמוריש הוא הקב"ה!! ואכן המסר נקלט: ... ( cache )
גד וראובן - Aspaklaria : ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל, והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'... בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם, והיוצא מפיכם תעשו... ויתן להם משה לבני גד ... ( cache )
ישיבת ההסדר עכו, תנאי בני גד ובני ראובן– כח הדיבור– פרשת מטות : ונכבשה הארץ לפני ה '..". מה משמעות השינוי? "לפני בני ישראל" רומז שהדבר תלוי בטוב ליבם וברצונם החופשי של עם ישראל, ועל כן מדגיש משה כי כל זכותם לנחול מעבר הירדן המזרחי ... ( cache )
מטות : נימק ר' עובדיה ספורנו ז"ל כי משה רבינו רצה "שלא יתנו לאלה את ארץ סיחון ועוג אלא לאחר שישובו מכיבוש הארץ, כאמור: "ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו... והיתה הארץ הזאת לכם ... ( cache )
Yeshiva.org.il- רעיונות לפרשת מטות : אזי - "ונכבשה הארץ לפני ה '... והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'". לכן, אם לא יעברו חלוצים, לא חטא חברתי יש כאן, של אח שאינו יודע את אחריותו כלפי אחיו, אלא "הנה חטאתם לה '", ... ( cache )
אהבת תורה ולימודה / נחמה ליבוביץ - גיליונות נחמה ליבוביץ : עד הורישו את אויביו מפניו ונכבשה הארץ לפני ה '... והייתם נקיים מה' ומישראל. והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה' ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה'...". איזה הבדל, איזו תהום בין שתי ... ( cache )
הורד : "ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני ה' למלחמה: ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את איביו מפניו: ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשבו והייתם נקיים מה' ... ( cache )
התנועה ליהדות מתקדמת בישראל | פרשת השבוע | סיפור ה"תיירים" : כנאמר: (מטות לב 22) 'ונכבשה הארץ לפני ה '. הכיבוש שלכם צריך להיות מרצונכם, עוד "לפני ה'", ואח"כ הקב"ה מסכים ומסייע להם. לכן כשמאנו בארץ, פגמו בבחינת הרצון ושוב לא היו יכולים ... ( cache )
פרשת מטות : ונכבשה הארץ לפני ה '... והייתם נקיים מה' ומישראל, והיתה הארץ הזאת לכם לאחֻזָּה לפני ה'. ואם לא תעשון כן, הנה חטאתם לה' וגו'" (לב:כ-כג). ובשביל מה החזרה? הרי הם והוא הציעו ... ( cache )
נחלת גד : משה אמר לבני גד וראובן (במדבר לב כא-כב): "ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את אויביו מפניו, ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו ". כלומר התנאי היה שהם ילחמו כל שבע ... ( cache )
מלבים - בשבילי התנ"ך : וגם יש עוד טעם בזה במה שאמר בפירוש התורה פ' מטות, שמשה התנה עמהם אז כמה פעמים שילכו חלוצים לפני ה' וכמו שאמרו ועבר לכם כל חלוץ לפני ה' ונכבשה הארץ לפני ה ', כי חשב ... ( cache )
פרשת מטות: נחלה מבוהלת? / הרב ד"ר יהודה ברנדס - בית מורשה : ... וניסח בפניהם את סדר הדברים הראוי: 'אם תחלצו לפני ה' למלחמה' תחילה, 'ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את אויביו מפניו' כהמשך לכך, ולבסוף: 'ונכבשה הארץ לפני ה . ( cache )
ביאור:בבלי סוטה דף ג – ויקיטקסט : 7 יולי 2008 ... התם מדכתיב (במדבר לב כב) ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו [והייתם נקים מה' ומישראל; והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'] משמע דלהבא; אלא הכא, אי סלקא ... ( cache )
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ג/א : ... רב פפא לאביי והא כי כתיבה קינוי בתר סתירה וטומאה הוא דכתיבה א"ל ועבר וכבר עבר אלא מעתה ועבר לכם כל חלוץ ה"נ התם מדכתיב ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו משמע דלהבא ... ( cache )
פרשת מטות : כב' ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל. משנה מסכת שקלים פרק ג בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן אל"ף בי"ת גימ"ל רבי ישמעאל ... ( cache )
הרב יצחק ברנד : ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור הדתי, והתיקון לזה ... ( cache )
מטות- מסעי - ראש יהודי : "ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו, והייתם נקיים מה' ומישראל..." ע"פ ה"חפץ חיים")מובא בספר "נפש חיה" לר' ישראל ברודי(. בני שניים וחצי השבטים מבקשים את עבר הירדן ... ( cache )
תכלת בזמה"ז - הרב יצחק ברנד : ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור הדתי, והתיקון לזה ... ( cache )
5764 - Matot-Massai : 17 יולי 2004 ... ונכבשה הארץ לפני ה '... והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'. בעל עקדת יצחק מפרש (שער פה) שזו הבעיה העיקרית שאליה מכוון משה: ראה בעיניך וקבל עדותי כי ... ( cache )
איתותים וסימני דרך בסיפור המקראי / ד"ר משה אגל-טל : ואז משה מגיב "אם תעשון את הדבר הזה, אם תחלצו לפני ה' למלחמה, ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את אויביו מפניו, ונכבשה הארץ, לפני ה ' ואחר תשובו והיתם נקים מה' ... ( cache )
בעיות שלום בית - הרב יצחק ברנד : 30 אוקטובר 2012 ... ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור ... ( cache )
רן יגיל ~ על הפרוזה של אשר ברש. חלק שלישי - בננות : 15 מרס 2009 ... שבקי במקרא ויודע רובו על פה מבלי להתפלפל ולהתפלסף, מביט במבט חולם בסוף הסיפור וממלמל פסוק מספר "במדבר": "ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו והייתם ... ( cache )
באיסור פילגש - הרב יצחק ברנד : 15 יולי 2012 ... ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור ... ( cache )
תנאי בני גד ובני ראובן / בראון דסברג - דעת : כב) ונכבשה הארץ לפני ה ', כז) ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדוני דיבר, אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני ה' ונכבשה הארץ לפניכם ... ( cache )
דף קשר מספר 293 - פרשת מטות מסעי : ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשבו והייתם נקים מה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'. ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם. בנו לכם ערים ... ( cache )
אנציקלופדיה יהודית דעת - ישיבת ארץ ישראל; : בתוספתא אמרו: ונכבשה הארץ לפני ה ' ולפני עמו12, וכי תעלה על דעתך שישראל מכבשים [טור תרסו] את הארץ לפני המקום, אלא כל זמן שישראל עליה כאילו היא מכובשת, אינם עליה כאילו ... ( cache )
דף קשר מספר 84 - חג החרות : יהי רצון שיתקיימו בכם דברי משה לשניים וחצי השבטים: "ונכבשה הארץ לפני ה' - ואחר תשובו". תודה מיוחדת ל"עוזרי ההפצה" של "דף-קשר", שעשו בסידור הדפים ובשליחתם אליכם לצבא, ... ( cache )
במדבר, ריכוז מבחנים / כהן ניסים : ונכבשה הארץ לפני ה ' ואחר תשובו והייתם נקים ______ ______ והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'. ט. ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתוככם ______ ______. י. ויאיר בן ... ( cache )
הלכות נשים - הרב יצחק ברנד : ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור הדתי, והתיקון לזה ... ( cache )
מורנו שליט"א ועשרות רבנים עלו להר הבית וידאו לצפיה - הרב יצחק ברנד : 13 מאי 2010 ... ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור ... ( cache )
מכירת חמץ - הרב יצחק ברנד : ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור הדתי, והתיקון לזה ... ( cache )
תשובה למכתב השני של מכון פועה בענין פונדקאית - הרב יצחק ברנד : 16 מרס 2011 ... ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור ... ( cache )
דעלך סני - לחברך לא תעביד - הרב יצחק ברנד : 24 אוגוסט 2009 ... ונכבשה הארץ לפני ה '. 09:32 (21/08/12). עלוקה בשבת חייב. 22:10 (15/07/12). באיסור פילגש. 20:35 (15/07/12). הרדיפה נגד הדת, נגד ציבור החרדי ונגד ציבור ... ( cache )
more "ונכבשה הארץ לפני ה' " :
Yeshiva.org.il- פרשת מטות : ... איביו מפניו: (כב) ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה: (כג) ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר ... ( cache )
תורתה של רבקה : ואחר תשבו, והייתם נקים. מה' ומישראל". מלים אחרונות אלה עומדות ביסוד עקרון תלמודי חשוב: 'מראית. העין'. לא די שא. דם עושה את המוטל עליו, עליו גם לוודא שכך ייראה הדבר בעיני ... ( cache )
more "ואחר תשבו והייתם נקים " :
פרשת מטות-מסעי - התחברות היא המפתח לניצחון : לפיכך הסכים משה להענות לבקשת בני גד וראובן, בתנאי שילחמו עם יתר שבטי ישראל ויכבשו את כל הארץ, "ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה' ... ( cache )
קרא - Read the Shiur - Keren Yishai (Hebrew) : ... את איביו מפניו: ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשבו והייתם נקיים מה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה': ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם: ... ( cache )
LawForums – חוזה בעל פה – מחייב הוא? : 9 אוגוסט 2009 ... והייתם נקים מה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'" (שם, כג). הנה לנו הצעה, הנה לנו קיבול. הצעה בעל פה, והסכמה בעל פה. אך הפסוק הבא, הוא שיש ... ( cache )
מטות-מסעי-התחברות היא המפתח לניצחון - מאמרים : 27 יולי 2006 ... לפיכך הסכים משה להענות לבקשת בני גד וראובן, בתנאי שילחמו עם יתר שבטי ישראל ויכבשו את כל הארץ, "ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל והיתה הארץ הזאת ... ( cache )
פרשת מטות - הדיבור יוצר מציאות : ... ה' ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה" (במדבר, ל"ב, כ"ט), דהיינו, רק כאשר בני ראובן ובני גד יהיו "נקים מה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם" (במדבר, ל"ב, כ"ב). ( cache )
more "מה' ומישראל והיתה הארץ " :
קטגוריה:במדבר לב כב – ויקיטקסט - ויקיטקסט - Wikisource : 24 יוני 2009 ... ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה (ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק) * * * ... ( cache )
ב"היכל יהודה" - אוצר ההלכה והמנהג : "והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'" (במדבר ל"ב, כג). לאחר משא ומתן ממושך ניתן עבר הירדן לנחה לבני גד וראובן,. ומכאן ואילך מקודש הוא לעד בקדושת ארץ ישראל. דברים מפורשים ... ( cache )
מסכת סוטה ליום י"ח ניסן: דף ג' | מסכת סוטה | בית מדרש - הגאולה : 8 מאי 2011 ... התם מדכתיב (במדבר לב,כב) ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו [והייתם נקים מה' ומישראל; והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'] משמע (מוכיח) דלהבא; אלא הכא, ... ( cache )
more "הזאת לכם לאחזה לפני " :
more "לכם לאחזה לפני ה' " :