ביאור:בראשית יב ט
בראשית יב ט: "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב ט.
יִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה[עריכה]
אברם נכנס לכנען מצפון, והמשיך "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" לכיוון הנגב שבדרום.
אברם הגיע מצפון, מארץ בני קדם, מחרן, מעבר לנהר הגדול. והנה הוא נאלץ להידחף דרומה לנגב. אין תיאור של רכושו ועבדיו, אולם התנועה דרומה מעידה על חולשתו הצבאית של אברם.
אם כן, לפני שאברם מספיק להסתגל לארץ ולתושביה הוא כבר נדחף למדבר. במדבר חיו אנשים שברחו מהחוק, אולם למזלו של אברם אנשי המדבר לא התקיפו אותו
המצב בדרום כנען עם הגעתו של אברם היה כדלקמן: "ויְַהִי רָעָב, בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית יב י). כלומר, אלו היו התנאים הראשוניים עוד לפני שאברם התוודע למקום ומצא בארות מים, או לחלופין, חפר בארות או בורות מים חדשים. ניתן לתאר את הייאוש והפחד שלו. הוא לא היה יכול לחזור לחרן, שכן משמעות הדבר היא התעלמות מפקודת אדוני. בכל אופן, אברם זכר את הבטחת אלוהים שניתנה לו מספר פעמים, ולכן הוא נשאר נאמן לאדוני.