קטגוריה:איוב לג ד
(הופנה מהדף איוב לג ד)
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני
המהדורה המנוקדת: רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי.
רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי
וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃
וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃
רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְ/נִי וְ/נִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽ/נִי׃
פרשני המקרא
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"רוח אל" - רצון האל ברא אותי ומאמר פיו תחייני ומוטל א"כ עלי לטעון עבורו ולהצדיקו
מצודת ציון
"רוח" - רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו לז)
"ונשמת" - מלשון נשימה ונשיבה והוא ענין מאמר הבא בהפחת הרוחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצד שאני יציר כפיו "כי רוח אל עשתני",
- ב) מצד שגם קיום חיי והתמדתם הוא רק ע"י ה' המחיה אותי בכל רגע, וזה "ונשמת שדי תחייני", באופן כי רוח ה' נטוע בי בין מצד בריאתי בין מצד חיי והתמדתם שנשמתו אשר בי היא תחייני, (גם היה דעתו שהרוח חל באדם בעודו בבטן, והוא העושה וגומר את הגוף ומלביש אותו לפי מדת הרוח כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה, וא"כ נשמת ה' שהיא הנשמה האלהית האצולה ממרום והיא בת אלהים תחייהו) ובה נטועים הדעים האלהיים וההשכלות האמתיות אשר הם בה מתולדה מצד האלהות שלה, ומצד זה היא כאלהים, וחכמתו היא חכמת אלהים, ופיו כפיו ודבורו כדבורו, ויוכל לעמוד תחתיו ולהשיב תשובה במקומו, כי מה שאמרת שאתה רוצה שבעת שיתוכח האל עמך לא יבעתוך לא יראת הרוממות ולא פחד ענשו כמ"ש כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני, זה לא יצוייר אם יתוכח עמך ה' בעצמו אשר לא יראהו האדם וחי, משא"כ אם אתוכח אנכי עמך, אז.
ביאור המילות
"רוח, ונשמת". בעת נוצר היה בו רק הרוח והוא עשה אותו, ואח"כ בא בו הנשמה שהיא מדרגה יותר, כמ"ש זכה יתיר יהבין ליה נשמתא:
ראו גם
ויקי על הפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב לג ד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.