תכלאל עץ חיים/ערבית תשעה באב
תפילת ערבית תשעה באב:[עריכה]
מתענין מבעוד יום כיום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים.
ומתחיל שליח ציבור לקונן:
- על נהרות...כינורותנו: [1]
ואם ירצה להשלים הקינה הלא היא כתובה לקמן בקינות דשחרית:
ואומרים על נהרות בבל עד סופו.
ועומד שליח ציבור ומתפלל ערבית כבחול ובהכנעה וקול נמוך כאבל ואומר והוא רחום וכו'.
ועומדים ומתפללים י"ח.
וענד מא יצאל אלי' "משען ומבטח לצדיקים" יקול עווץ' תשכון, "רחם ה' אלהינו" והדי נוסחו:
- רחם יי אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך העיר האבילה החרבה השוממה הנתונה...
וחית יצאל אלי' "שמע קולנו" יקול "עננו"
ומשלים תפילתו ואומר קדיש תתקבל ועלינו לשבח.
ויושב לארץ ומתחיל לקונן: [2]
- למי אבכה...אקונן.
וקורין הקהל יחד איכה, והשליח ציבור מתחיל לקרות פסוק ראשון והצבור שונים אותו וקורים עד סופו עד תבא כל רעתם לפניך וכו' ושונה אותו השליח ציבור.
ומתחיל איכה יעיב באפו וכו', והצבור שונים אותו וקורים עד סופו תקרא כיום מועד וכו'
ושונה אותו השליח ציבור ואומר אני הגבר וכו' והציבור שונים אותו עד סוף תשיב להם גמול.
ושונה אותם שליח ציבור ואומר איכה יועם זהב וכו' ושונין אותו הציבור עד סוף.
וכן על זה הדרך עד השיבנו ה' וכו' וזה סדר הכל.
(יש מקומות שסומכים עם למי אבכה כשמגיע אל ואיכה ישבה בדד אקונן מוסיפים בית זה:)
- גלה כבוד מאהליו...בדד:
- [איכה פרק א']
- אסף אסף הו הו ואויה. יכה ירך בכפו:...
- [איכה פרק ב']
יש נוהגים לומר:
- איך היתה העזרה...
- [איכה פרק ד']
- השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם:
- מזמור על נהרות בבל....
- זכור ה' מה היה לנו...
- בליל זה יבכיון....
- מידי שנה קינה...
- על זה היה דווה ליבנו...
- על יום חרבן היכל מקודש...
- אוי כי ירד אש מן שמים...
- זכור ה' ליהודה ואפריים...
- אליכם עדה קדושה אשאל מכם כמה...
ואומרים על נהרות בבל ואומרים קינה זאת כל הקהל ביחד.
- אז בבית שביינו, צר לא הניח לנו. וביום טלטולנו, לא חמלו עלינו: בחכמי מוסר, שמו עיניהם. להרוג אותם, במיתה משונה: גם על זוג נאה, הפילו גורל. איזה מהם, יהרג תחלה: דמעות כמעין, הוריד נשיא. רבן שמעון בן גמליאל, נשיא ישראל: הוא בוכה, וחבריו מקוננים. על רבי ישמעאל בן אלישע, כהן גדול: ובמה חטאנו, אמרו שניהם. כי נתחיבנו, להריגה זו: זעף שונא, ושלף חרבו. אבד והשחית, זוגו עמו: חמה וקנאה, לבש צר. על רבי עקיבא בן יוסף, דורש אותיות: טבחו כטביחת איל. וצוה לשקול בשרו, במאזנים: ישיש וזקן, בלונכיות דקרו. את רבי יהודה בן בבא, מסלסל תעודה: כל תלמידיו של רבי חנניה בן תרדיון, ראו וברחו. בעת נתפס ביד צר, וספר תורה עמו: לא חמלו עליו, ועל תורתו. שעמל בה, יומם ולילה: מדורת אש ועצים, הכינו לו. ושרפוהו יחד, וספר תורה עמו: נתנו את נבלת ישבאב הסופר, מאכל לכלבים. שלא נספד, ולא נקבר: ששו עופות השמים לאכול מבשרו. וחית השדה, שכרה מדמו: על רבי אלעזר בן שמוע, נגיד ראשינו. שנהרג, על מצות תפלין: פה שעמל בדברי תורה. איך נפל לארץ. ולשון הוגה בינה, איך נתמלא עפר: צואר חנניה בן חכינאי, הסיר שונא. והתעולל בו, כרצון נפשו: קרעו כותנותם, כל שותי מימיו. ואמרו אוי נא לנו, כי יבש מקורנו: רבתה מכה וגדלה צעקה. בשעת נפילת חוצפית התורגמן: שמים נתמרמרו וארץ רעשה. על רבי אלעזר בן דמא שנהרג על מצות ציצית: תמהו מתנינו וכשלו ברכינו. בשעת נפילת עשרה זקנים, שנהרגו בעון דוריהם: עליהם נצעק בכל עיר ועיר. ונגזור תענית, בכל המדינות:
- לכן אנשי לבב שמעו לי...כקדם.
- כי בעוונותינו ובעוונות אבותינו אנו מונים לחרבן בית אלהינו ולפיזור עם יי אלה מעל אדמת קדשנו היום לחרבן בית שני אשר בנה עזרא אדוננו אלף ו...מאות שני יגונותינו ולחרבן בית ראשון ולפיזור אנשי גלותינו אנחנו הגולים פה (תימן) בארצות מונינו היום אלפיים...שנים על רוב עוונותינו. על זאת נשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו ולא נשכח מקדש תפארתנו אם תשכח ימיננו. לזאת נבכה ונקונן כל ימי שנותינו ולא נקח נחמה עד יבנה בית זבולנו ואל גבול ארצנו יחזירנו שובה יי את שביתנו:
ומסיים כאן בנחמה
- עד אנה בכיה בציון...
- עורה נא...
- ואומר קדיש דעתיד לחדתא עד דאמירן בעלמא.
ואומר:
יתכלי מננא...ואמרו אמן.
ומכבין את הנרות ואין מניחים כי אם נר אחד ואומר שליח ציבור על הקרקע:
- על היכלי...חושך
ונפטרין לבתיהם.
תשעה באב במוצאי שבת[עריכה]
כשחל תשעה באב במוצאי שבת אין פושטין בגדי שבת מבעוד יום, ואין אומרים מעלות ומתפללים כבשאר ימים.
ואומרים הבדלה בחונן הדעת ואומרים קדיש ואומרים ויהי נועם וכו' ואתה קדוש וישלים סדרא דיומא וקדיש תתקבל ואומרים עלינו לשבח
ויושב ומברך על הנר בורא מאורי האש קודם איכה, ואינו מברך על הבשמים.
ומוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
ומתחילין לקונן למי אבכה וכו' עד סוף הסדר הכתוב לעיל: