לדלג לתוכן

תורה לשמה/תקכא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
בנוסח תפלת עננו, באור תיבת לכאורה.

שאלה מצינו בספר הכלבו שכתב שיש בנוסח עננו ס"ג תיבות כנגד ס"ג אותיות שיש בפסוק וירא יעקב וכו' וכאשר באו למנין לא מצאו אלא ס"א תיבות בעננו ואיך קאמר שיעלו ס"ג ואין לומר דנוסחא אחרת היה לו דהא בספר ארחות חיים נמי הביא דברי הכלבו הנז' והוא הביא נוסח עננו ג"כ ואין בו רק ס"א תיבות.

גם עוד ילמדנו מה משמעות מלת לכאורה אשר משתמשים בה המחברים בעלי התשובות ושכמ"ה.

תשובה: בנוסח עננו יש ב' שמות הוי"ה אחד באמצע ואחד בחתימה וידוע כי שם הוי"ה נחשב בשני שמות כי הוא נקרא באל"ף דל"ת ונכתב ביו"ד ה"א וחייב כל אדם לכוין בשנים של הכתיבה ושל הקריאה ועל כן בזה נשלמו ס"ג תיבות.

ודע כי מלבד טעם הכלבו הנזכר יש עוד טעם אחר שהוא כמנין שם הוי"ה במילוי העולה ס"ג שהוא סוד הבינה תשובה עילאה ששם הוא סליחת העון בסוד יוה"כ דכתיב ביה כי ביום הזה יכפר עליכם. גם הוא כנגד ענני ה' ענני שאמר אליהו ז"ל בתפלת המנחה וענהו השי"ת והיינו כי ידעת ששם הוי"ה מתמלא בארבעה מילואים שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שיש בהם ט"ל אותיות אם כן שם הוי"ה שזכר אליהו זכור לטוב יש בו כונה של ט"ל אותיות שצריך לכוין בכולם גם אותיות ענני במלואם כזה עי"ן נו"ן נו"ן יו"ד הם י"ב אותיות וב' פעמים ענני שאמר הם כ"ד אותיות ועם ט"ל אותיות של מילואים דשם הוי"ה ב"ה -- הרי כאן ס"ג אותיות, וכנגד זה נתקן נוסח עננו בס"ג תיבות ע"פ חשבון דספר כלבו הנזכר.

ועל שאלתכם במלת לכאורה הנה בגמרא דכתובות דף נ"ד ע"א א"ר נחמן לרבא לכאורה כשמואל רהיטא כי מעיינת בה הלכתא כרב ופירש"י פתאום מרוצת משמעות המשנה כשמואל אבל כי מעיינת בה לא מסייעא לשמואל ע"ש. ובספר שיטה מקובצת כתב לכאורה כמו לכעורה בעי"ן /בע'/ כלומר למעיין מכוער שלא עיין היטב בדבר ע"ש. והנה פירוש זה של השיטה דמפרש לשון כיעור היינו כמו שתמצא מאמר כזה בתלמוד שאמרו כעורה זו ששנה רבי ועי' קדושין דף ט' ע"ב וחולין דף קט"ו ע"א ע"ש, וגם לדברי השיטה דמפרש לכאורה הוא כמו לכעורה יש לפרש זה ג"כ כמו פירוש רש"י שפירש פתאום והיינו כי לשון פגיעה ומקרה שבפסוקים הוא מתורגם בלשון ערע או בלשון ארע וכן י"ל לכעורה לשון פגיעה איך שיהיה הנה מלה זו פרשוה הראשונים ז"ל כאשר העתקתי לך.

אך מה שיש לי לפרש עוד בזה הוא כי המסקנא ובירור הדבר יכונה בשם אורה כמו והוציא כאור צדקיך ותוציא לאור משפטינו וכן מ"ש מוציא הלכה לאורה ועל כן הדבר הנאמר בהשקפה הראשונה אשר אין המסקנא כן אחר העיון אומרים עליו מלת לכאורה שהוא לשון קצר ע"ד נטריקון והיינו כאלו אומרים לא כאורה ר"ל זה הדבר לא כאורה של ההלכה שהוא מה שיתברר אחר העיון. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו