שפת יתר על ישעיהו כז יא
| שפת יתר על ישעיהו • פרק כ"ז • פסוק י"א |
• יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃
בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ.
אמר הגאון שהוא כמו אָרִיתִי מוֹרִי
ויאמר ר' אדונים שהוא מגזירת וְלֹא-תָאִירוּ מִזְבְּחִי מדקדוק הלשון.
ויש להשיב: כי יתכן היות גזירת א' מטעם א', והם מב' שורשים, וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ שהוא מהפעלים השניים, לפי דעתי ולפי דעת כל המדקדקים, לפי שהוא מהפעלים שהלמ"ד שלהם נעלם.
ואם בא מערער לומר: יתכן היות "וישר אל מלאך" מהפעלים הכפולים, ולא ידמה זה כמו "מְאִירוֹת" עם "אָרִיתִי"? והתשובה נכונה לפניו לאמור: ולא ידעת שהוא מבניין הכבד מהפעלים השניים!
ואם אמר: מה טעם מלקטות אותה? ככה פירושו: שאין מנהג הנשים לעלות על עץ גבוה, וכשאר תשברנה הפארות ותהיינה קרוצות לארץ, אז תצאנה הנשים לארות הפרי.
ואם אמר עוד: א"כ, ראוי לזכור ומאירות פריה? הרי לו: וְאָרוּהָ, כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.
ולפי דעת ר' אדונים, מה הנשים ומה טעם באות? ועוד כי "תָאִירוּ מִזְבְּחִי" ר"ל תעשו אור בתוכו, ואין כן "מאירות אותה" כי תעשנה אור בתוכם?
פירוש גל נעול[עריכה]
- אריתי מורי - שעניינו לקטתי, וכן כאן מאירות כמו מלקטות, ופירוש זה הביא רש"י שם בישעיה ג"כ בשם מנחם, והביא שם ג"כ פירוש דונש שהשיג עליו ע"ש. ובעיני ראיתי דבריו בס' התשובות אשר לפני וז"ל שם: מאירות - וחברת (ר"ל ר' מנחם) נשים באו מְאִירוֹת אוֹתָהּ בחלק א', אָרִיתִי מוֹרִי עם בשמי.
הערות[עריכה]
- וישר אל מלאך - במהדורת פרנקפורט: כמו וישר וכו'.