שמות רבה כא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ח.    [ עריכה ]
רבי אבטוליס הזקן אמר משל למלך שהיה לו בן והכעיסו וגזר עליו גזירה קשה והיה הפדגוג מבקש על ידו אמר לו כלום אתה מבקש ממני אלא על בני כבר התרציתי לבני רבי אומר אמר לו אמש היית אומר (שמות ה, כג) ומאז באתי אל פרעה ועכשיו אתה עומד ומרבה בתפלה מה תצעק אלי אמש היו אומרים (שם יד, יא) המבלי אין קברים ועכשיו אתה מרבה בתפלה דבר אל בני ישראל ויסעו יסיעו דבר מלבן רבי אומר אמר הקדוש ברוך הוא כדי היא האמנה שהאמינו בי ישראל שאקרע להם הים שלא אמרו למשה היאך נחזור לאחורינו שלא לשבור לב טף ונשים שעמנו אלא האמינו בי והלכו אחר משה רבי אליעזר אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עת לקצר ועת להאריך בני שרוים בצער והים סוגר והאויב רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה דבר אל בני ישראל ויסעו רבי יהושע אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין להם לישראל אלא ליסע בלבד ויסעו יסיעו רגליהם מן היבשה לים ואתה רואה נסים שאעשה להם רבי מאיר אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין ישראל צריכין להתפלל לפני ומה אם אדם הראשון שהיה יחידי עשיתי יבשה בשבילו שנאמר (בראשית א, ט) יקוו המים מתחת השמים בשביל עדה קדושה שעתידה לומר לפני (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו על אחת כמה וכמה רבי בניא אומר בזכות אברהם אני בוקע להם את הים בעבור מה שעשה שנאמר (בראשית כב, ג) ויבקע עצי עלה ואומר (שמות יד, כא) ויבקעו המים רבי עקיבא אומר בזכות יעקב אני קורע להם את הים שנאמר (בראשית כח, יד) ופרצת ימה וקדמה רבי שמעון אומר כבר הכתבתי עליך (במדבר יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא ואתה ברשותי והים ברשותי כבר עשיתיך גזבר עליו שנאמר ואתה הרם את מטך: