שמות רבה טו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · טו · ד · >>

ד.    [ עריכה ]

דבר אחר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן" הדא הוא דכתיב (שיר ב, ח) קול דודי הנה זה בא.

כשהלך משה ואמר לישראל "כך אמר לי הקדוש ברוך הוא (שמות יג, ד) היום אתם יוצאים בחדש האביב" אמרו לו "היכן הוא?" אמר להם "הרי עומד, קול דודי הנה זה בא".

אמר רבי יהודה: מהו (שיר שם) מדלג על ההרים?

אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינן נגאלים לעולם, אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים, שנאמר (שמות ו, ה) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו', בזכות אבותם אני גואלם, לכך כתיב מדלג על ההרים, ואין הרים אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה'.

דבר אחר: אמר רבי נחמיה: מהו מדלג על ההרים? אלא אמר הקדוש ברוך הוא: אין להם מעשים לישראל שיגאלו אלא בזכות הזקנים, שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל, ואין ההרים אלא הזקנים, שכן בת יפתח אומרת לאביה (שופטים יא, לז) וירדתי על ההרים, וכי אל ההרים היתה הולכת? אלא על הזקנים היא אומרת, שהלכה להראות לזקנים שהיא בתולה טהורה, ולכך כתיב מדלג על ההרים.

דבר אחר: אמר רבי אלעזר: מהו מדלג על ההרים? אמר הקדוש ברוך הוא: עשיתי לעשו שיהא מעמיד מלכים, שנאמר (בראשית לו, לא) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. אם אני מניח לעשו שיהא מעמיד מלכים עוד, היאך ישראל עומדין? הריני מדלגן ועושה אותן אלופים, שנאמר (שם, טו) אלה אלופי בני עשו. ואין הרים אלא עובדי כוכבים, שנאמר (זכריה ו, א) והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים.