שמות רבה ג א
א. [ עריכה ]
(שמות ג ו): "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ".
הדא הוא דכתיב (משלי יד טו): "פתי יאמין לכל דבר [וגו']". מהו פתי?
- נער, שכן בערביא קורין לנער פתיא.
- דבר אחר: אין פתי אלא לשון פתוי, כמה דתימא (שמות כב טו): "וכי יפתה איש".
אמר רבי יהושע הכהן בר נחמיה: בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על משה, טירון היה משה לנבואה.
- אמר הקדוש ברוך הוא: אם נגלה אני עליו בקול גדול אני מבעתו, בקול נמוך בוסר הוא על הנבואה. מה עשה? נגלה עליו בקולו של אביו.
- אמר משה: הנני, מה אבא מבקש?
- אמר הקדוש ברוך הוא: איני אביך אלא אלהי אביך, בפתוי באתי אליך, כדי שלא תתירא; "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב".
- שמח משה ואמר: הא אבא נמנה עם האבות, ולא עוד אלא שהוא גדול, שנזכר תחלה.
"ויסתר משה פניו": אמר, אלהי אבי עומד כאן ואיני מסתיר פני?!
רבי יהושע בן קרחה ורבי הושעיא:
אחד מהן אומר: לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו, שאלולי לא הסתיר פניו, גלה לו הקדוש ברוך הוא למשה מה למעלה ומה למטה, ומה שהיה ומה שעתיד להיות. ובסוף ביקש לראות, שנאמר (שמות לג יח): "הראני נא את כבודך". אמר הקדוש ברוך הוא למשה: אני באתי להראות לך והסתרת פניך, עכשיו אני אומר לך (שמות לג כ): "כי לא יראני האדם וחי". כשבקשתי לא בקשת.
ואמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: אף על פי כן הראה לו:
- בשכר "ויסתר משה פניו" - (שם שם יא) (שמות לג יא): "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים";
- ובשכר "כי ירא" - (שמות לד ל): "וייראו מגשת אליו";
- ובשכר "מהביט" - (במדבר יב ח): "ותמונת ה' יביט".
ורבי הושעיא רבה אמר: יפה עשה שהסתיר פניו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני באתי להראות לך פנים וחלקת לי כבוד והסתרת פניך - חייך שאתה עתיד להיות אצלי בהר ארבעים יום וארבעים לילה לא לאכול ולא לשתות, ואתה עתיד ליהנות מזיו השכינה, שנאמר (שמות לד כט): "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו".
אבל נדב ואביהוא פרעו ראשיהן וזנו עיניהן מזיו השכינה, שנאמר (שמות כד יא): "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו", והם לא קיבלו על מה שעשו: