רא"ש על התורה/בראשית/יח
א[עריכה]
וירא אליו. פרש"י לבקר את החולה אמר ר' חמא ב"א יום ג' למילתו היה ובא הקב"ה ושאל לו. פי' לפירושו מלשון וירא מוכח שלא בא אלא לבקרו מדלא כתיב אחריו לא אמירה ולא דיבור ובא ללמד דרך ארץ שיש לו לאדם לבקר החולה ואפי' לא ידבר עמו דבר כגון שמצאו ישן וניחא לו כאשר יגידו לו לחולה כי בא פלוני לראותו עושה לו נחת רוח:
י[עריכה]
כעת חיה. ופסח היה ובפסח נולד יצחק פי' רש"י חיה מלשון חיות וחיים כלו' שתהיה חיה לכם ותהיו חיים וקיימים מדלא כתיב כעת חיה. פירוש לפירושו אלו היה נקוד כעת (כ"ף שבא) היה משמע כעת חיה המילדת והיולדת נקראת חיה כלומר בעת שחיה נוהגת לבוא וזהו לתשעה חדשים כדרך כל הנשים וכתיב כעת חיה ר"ל לשון חיים:
יא[עריכה]
חדל להיות לשרה אורח כנשים. וא"ת והלא פירסה נדה שכך פירש"י בתחלת הפרשה ולחם לא הביא לפי שפירסה נדה. וי"א דה"ק חדל להיות לשרה אורח כנשים שאורח נשים זקנות הוא שלא בא להם דם נדות לפי שהם מסולקים דמים והיא נשתנית מהם ופירסה נדה:
יג[עריכה]
האף אמנם אלד ואני זקנתי. פרש"י שינה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדוני זקן וקשה כמו כן אמרה עליה אחרי בלותי היתה לי עדנה משמע שהיתה רואה מניעה בשביל זקנותה שכן משמע לשון בלותי פי' אחרי אשר זקנתי וכן תרגם אונקלוס בתר דסיבית תיהוי לי עולימו:
וי"א שאינו ר"ל שינה ממש אלא קיצר שהיא אמרה השתי לשונות והיתה תמהה עליה ועליו והכתוב קיצר ולא תפש אלא לשון מניעתה וניחא לשון קיצר על הכתוב מלשון שינה. א"נ ה"פ אחרי בלותי היתה לי עדנה בניחותא כלו' ממני איני תמהה כי כבר ראיתי סימנים מובהקים מהריון בדם נידות אבל ואדוני זקן בתמיה על זאת אני תמהה:
יט[עריכה]
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו תרגום ארי ידעתינה לשון חיבה כמו מודע לאשה והוא מודעתנו ואם תפרשנו כתרגום יודע אני בו שיצוה את בניו אין למען נופל על הלשון כדמפ"רשי. פירוש לפי' מאי אם תפרשנו כתרגום והלא הוא המורה דעה תרגמו ופי' לשון חיבה. ונ"ל דהכי רש"י בא להורות לנו התרגום מזה ידעתיו ידעתיניה לשון חיבה ואח"ך אמר ואם תפרשנו כתרגום פי' כמו שהיה דינו להיות מתורגם שכל ידיעה הנופלת על השכינה תרגמו גלי קדמי כמו כי ידעתי את מכאוביו והרבה כמוהו אין למען אשר יצוה נופל וכו' כי איך תפרש גלי קדמהי למען אשר יצוה לשון הווה כדמפ"רשי:
לב[עריכה]
אולי ימצאון שם עשרה. פירש"י אבל תשעה ע"י צירוף כבר בקש ולא מצא. פי' לפי' מתוך קושייא שיש להקשות מאי שנא דבמקום אחד אומ' לא אעשה ובמקום אחר או' לא אשחית אלא כך הוא בתחלה אמר אולי ימצאון שם חמשים זהו לה' כרכים עשרה לכל כרך וכרך ואמר לא אעשה פי' לא אעביד גמירא לא השחתה ולא הבאת יסורין ואח"ך שאל הסניגור אולי יחסרון ה' התשחית בה' והלא אתה צדיקו של עולם הצטרף עם כל א' וא' ויאמר לא אשחית פי' אבל יסורין אביא עליהם כיון שבקש צירוף ועל שבקש לד' כרכים השיב לו לא אעשה כלל וכן שלשים לג' כרכים אבל לב' כרכים אע"ף שהיה מבקש אמר לא אשחית כיון שהם מיעוט מה' וכן לי' אמר לא אשחית אבל יסורין אביא עליהם ולכך פירש"י ועל ט' ע"י צירוף כבר בקש ולא מצא פי' לא מצא הצלה שאפי' כשהיו מ"ה אמר לא יצילם רק מהמות אבל יסורין יביא א"כ כ"ש ט' ע"י צירוף ואפי' לפנים משורת הדין לא יצילם רק מהשחתה ולא מיסורין ועל ידי זה לא נמצא בהם לא עשרה ולא ט' דהא לוט וסיעתו לא ניצולו בצדקתו של אברהם וכן פירש"י אל תביט אחריך לפי שרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול: