קאנון אל נסא

בשם ה׳ נעשה ונצליח

קאנון אל נסא

פֿצל אל אוול

א

יא אכֿוואתי, יא בנאתי, יא נסוואן קומי ועזתי, אסמעו כלאמי, ואפ‏ֿ‎המו עלאמי, ואצטנטו לנצאמי אנּי אנא אכוכום, גֿמעתו לכום כלמאן, מן כלאם אל טייבין, ולפֿץֿ אל מאדבין יפֿייק אל נעסאנין, ויטייע אל עצייאנין, לעבארת רב אל עאלמין, אלאה אל אכֿירין ואל קדמין, ידלון קלב אל אנסאן עלא טריק אל נאצחין וסלוךּ אל מליחין ועאמלת אל ממדוחין.

ב

נחן בנין יסראל מן אלפֿאת סנאוואת, לאזמין אל שריעה ורסומאת, אלדי אמרנא ביהום אל בארי סובחאן ותעאלה, עלא יד נביא אל צאדק מוסא רסולה. ומן פֿצֿל אל בארי עלינא, נחנא מתמכנין בדייאנתנא, ובכל אל שעוב נחנא מעלומין, ישהדון בינא אל מסלמין וגיר מסלמין, תוראתנא אקדם אלקאדמין, לא אנתלמת ולא קצפת, לא נקצת ולא צֿעפֿת, לא תגיירת ולא תלפֿת.

מלתנא אל מחשומה כסרו עליהא ארמאח אלפאת, וסיופן רבוואת, ומן דייאנתהא לס זאלת. חגמו עליהא לכוך ציודא ולס באלת. דקו עליהא אלוף גוואכיג ולס תבדלת. עמלו ביהא אל נאר ולס אחתרקת. סייבו עליהא אל מאי ולס גרקת.

מלתנה מתמכנא מסתעדי בדינהא, אצילה מצנצלה, מן אלוף סנין אל אוולה, ואל וקתחאלתהו, ותומה מן בעדהו, לס תגיירת שריעתהא. מן כל אטראפהא, לאנהא מלה מסתקימה מסדעדי ומדאוומה בדינהא ושריעתהא, וטריקתהא ונצֿאמתהא, אלדי אאמר ביהא אל כֿאק סבחאן ותעאלה, גֿל גֿלאלה, ביד נביא אל צאדק מוסא רסולא.

יא נסוואן אסמעו כלאם אל חדת בין פֿרד ולד ובין אבוהו ומן גֿוואבו ונטקהו וכלאמהו, תפֿהמון צורת אתבאת אל תוראת, ועקד אחכאם אל מפֿתכֿראת, אל מחדודה ומקנונא, לאבהאתנא וגֿדודֿנא, מן סידנא ותאגֿ ראסנה נביא מוסא כלים אל סבחאן ותעאלה.

ולד שאטר כאן מנתכי בין אבונו ובין אמהו, והל ולד סאל מן ואלדהו: אל תעלום לל ולד מנין יגֿיהו, מן אבונו יא מן אמהו? גֿוואבו אל אב יגֿינו מן אבוהו. קאל אל ולד הל יום אל מעלם עלמני, ופֿהמני וקיידני ווצאני, לל תוראת אמךּ סמיהא. וכאן לאזם יקול אבאךּ תסמיהא? גֿוואבו אבונו יא אבני זריף סואלךּ, ואנכאן תעטי גֿוואב מן עקלךּ אכרמךּ סאעה דהב חלווה ומקבולה, בשרט יכֿון קבל סאעתין תחל הל מסאלה. גֿאווב אל ולד ואנכאן בסאערה וחדי אקולה? קאל אל אב אעטיךּ סאעה וזנגֿילה.

צפֿן אל ולד מקדאר סאעה וסאל מן אל אב איי אל אקווא אתבאת אל אם יא אתבאת אל אב? גֿאוובו אתבאת אל אב בל עקל ותכמילן, ואתבאת אל אם בל שופֿאן. קאל אל ולד, גֿוואב סואלי סאר מפֿהום, לאן ענד כל אחד מעלום אתבאת נביא מוסא סידנא, בל תוראת אלדי סלמהא לאבהאתנא, מא כאן פֿקט בל אשאראת, ובאבראהים ואייאת, אלא בל שופֿאן ומסמועאן. אן גֿמיע בנין יסראיל רייאגֿיל ונסוואן, שאפֿו וסמעו כלאם אל עלא גֿבל סיני מצפֿופֿין, ויקול בנין יסראיל כונו עארפֿין, מוסא רסולי מרסול לכום מן ענדי יבלגכום באחכאמי, ושריעתי ווצייאתי ונצֿאמי, כלמא ינטק לכום מן אסמי האדֿא הווא כלאמי כלאמי כלאמי! סאר מעלום נביא מוסא סידנא ותוראת אלדי סלמהא לאבהאתנא, אתבאתהום מחקן בשוף עיוננא ובסמע אדֿאננא. סאר מפֿהום אל תוראת ישבה אתבאתהא, לאתבאת אל אם בוולדהא, אלדאלךּ לל תוראת אם נסמיהא. קאם אל אב בפֿרח קלבה, סלם לל ולד אל סאעה וזנגֿילהא.