ספר הפליאה/שפח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה וישם ה' לקין אות היא העטרה[עריכה]

וישם ה' לקין אות היא העטרה לקבל השפעתו. ולעשות דין ברשעים לבלתי הכות אותו כל מוצאו כלומר בהיות דין בעולם ירד באות ומדת הרחמים לא ימנעהו וכן הדבר בהיפך כשהעולם ברחמים לא יפעול פעולה רעה ודין בעולם, והנה הכל תלוי במקבלים וע"כ אמר קין הגשמי גדול עוני מנשוא כלומר בעבור השתדלותי להמציא מקום למי שאני נאחז ויונק ממנו לא תכופר עוני ואמר קין זה בעבור שאמר לו נע ונד תהיה בארץ ואמר הן גרשת אותי היום ומפניך אסתר כי ראה שנסתלקו הרחמים ונתחייב בזה כי רבקה אוהבת את יעקב אז נתיירא כי ראה שאין בעולם רק דין ויהרגהו הדין, ומיד שב בתשובה ואמר ומפניך אסתר כלומר מהבנין והם פנים שלך ואם אסתר ולא ישגיחון בי והיה כל מוצאי יהרגני ולשון אסתר אהרס מהבנין שלמעלה, כענין ונכרתה הנפש ההוא מלפני. כי כאשר יסתיר הב"ה למעלה פנים המאירים מן הדין הדין תפעול פעולתה לפרוע ממנו ותחול עליו וזהו שנאמר והסתרתי פני מהם והיה לאכול. כי אז יהרוס החוטא כי אין דבר רע יורד מן השמים אלא הדרך הוא כך בהסתרת פנים המאירים. החושך והדין מכסה העטרה ואז ס"ם תנ"י וניעו"ר ולילית פועלות רעות בעולם השפל שהם רצו בזה שהמדה שאדם מודד בה מודדין לו. ואבי ז"ל אמר לי מדה א' יש להב"ה ורעה שמה ולצפונו של הקב"ה עומדת זהו מצפון תפתח הרעה והיא צורת יד ולה שלוחים הרבה וכולם נקראים רע, ויש בהם קטן וגדול והם מחייבים את בני העולם כי תהו לצד צפון ואין תהו אלא רע המתהא את הארם הרומז לזרוע שמאל. וכמו שיש באדם אברים גדולים וקטנים כך יש מיני חסדים גדולים וקטנים כי כאשר מתרחקים יניקתם מן הרוח הפנימי מתמעט והולך: