משנה כלים ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א) מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ בִנְחֻשְתּוֹ שֶל תַּנּוּר,
נִרְאִין אֲבָל לֹא יוֹצְאִים,
אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן,
טָמֵא.
בְּאֵיזֶה בָּצֵק אָמְרוּ?
בְּבָצֵק הַבֵּינוֹנִי.
נִמְצְאוּ בִּטְפֵלַת הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל,
אִם בְּטָמֵא, טְמֵאִין;
וְאִם בְּטָהוֹר, טְהוֹרִים.
נִמְצְאוּ בִּמְגוּפַת הֶחָבִית מִצִּדֶּיהָ,
טְמֵאִים;
מִכְּנֶגֶד פִּיהָ,
טְהוֹרִים.
נִרְאִין בְּתוֹכָהּ אֲבָל לֹא לַאוִירָהּ,
טְהוֹרִין;
שׁוֹקְעִים בְּתוֹכָהּ וְתַחְתֵּיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
טְהוֹרִים:
(ב) חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין וּמֵנֶקֶת בְּתוֹכָהּ,
מֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל וּנְתוּנָה בְאֹהֶל הַמֵּת,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין, וּמֵנֶקֶת טְמֵאָה;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אַף מֵנֶקֶת טְהוֹרָה.
חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי:
(ג) הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר,
טָהוֹר;
שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חַי נָפַל,
וְעַכְשָׁיו מֵת.
מַחַט אוֹ טַבַּעַת
שֶׁנִּמְצְאוּ לִמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר,
טָהוֹר;
שֶׁאֲנִי אוֹמֵר:
שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּנּוּר.
נִמְצְאוּ בְּאֵפֶר מִקְלֶה,
טָמֵא,
שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה:
(ד) סְפוֹג שֶׁבָּלַע מַשְׁקִין טְמֵאִין
וְנָגוּב מִבַּחוּץ
וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר,
טָמֵא,
שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת.
וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל לֶפֶת וְשֶׁל גֶּמִי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ:
(ה) חֲרָסִין שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין
וְנָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר,
הֻסַּק הַתַּנּוּר, טָמֵא,
שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת.
וְכֵן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה;
אֲבָל בִּישָׁנָה, טָהוֹר.
וְאִם יָדוּעַ שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶן מַשְׁקִין,
אֲפִלּוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
נִטְמָא:
(ו) הַגֶּפֶת וְהַזָּגִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּטָהֳרָה
וְהָלְכוּ עֲלֵיהֶם טְמֵאִים,
וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ מֵהֶן מַשְׁקִין,
טְהוֹרִין,
שֶׁמִּתְּחִלָּתָן נַעֲשׂוּ בְּטָהֳרָה.
כּוּשׁ שֶׁבָּלַע אֶת הַצִּנּוֹרָא,
מַלְמָד שֶׁבָּלַע אֶת הַדָּרְבָן,
לְבֵנָה שֶׁבָּלְעָה אֶת הַטַּבַּעַת,
וְהֵן טְהוֹרִים,
נִכְנְסוּ לְאֹהֶל הַמֵּת,
נִטְמְאוּ.
הִסִּיטָן הַזָּב,
נִטְמְאוּ.
נָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר,
טִמְּאוּהוּ.
נָגַע בָּהֶן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה,
טָהוֹר:
(ז) סְרִידָה
שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר
מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל,
נִסְדַּק מִן הַתַּנוּר לַסְּרִידָה,
שִׁעוּרוֹ מְלֹא פִי מַרְדֵּעַ שֶׁלֹּא נִכְנָס.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
נִכְנָס.
נִסְדְּקָה סְרִידָה,
שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא פִי מַרְדֵּע נִכְנָס.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שֶׁלֹּא נִכְנָס.
הָיָה עָגוֹל,
אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ אָרוֹךְ,
אֶלָּא שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא פִי מַרְדֵּעַ נִכְנָס:
(ח) תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ,
שִׁעוּרוֹ מְלֹא כּוּשׁ,
נִכְנָס וְיוֹצֵא דּוֹלֵק.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שֶׁלֹּא דּוֹלֵק.
נִקַּב מִצִּדּוֹ,
שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא כּוּשׁ,
נִכְנָס וְיוֹצֵא שֶׁלֹּא דּוֹלֵק.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
דּוֹלֵק.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מִן הָאֶמְצַע, נִכְנָס;
מִן הַצַּד, אֵינוֹ נִכְנָס.
וְכֵן הָיָה אוֹמֵר בִּמְגוּפַת הֶחָבִית שֶׁנִּקְּבָה,
שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִיצָה שְׁנִיָּה שֶׁל שִׁיפוֹן.
מִן הָאֶמְצַע, נִכְנָס;
מִן הַצַּד, אֵינוֹ נִכְנָס.
וְכֵן הָיָה אוֹמֵר בַּחֲצָבִים גְּדוֹלִים שֶׁנִּקְּבוּ,
שִׁעוּרָם מְלֹא מִיצָה שְׁנִיָּה שֶׁל קָנֶה.
מִן הָאֶמְצַע, נִכְנָס;
מִן הַצַּד, אֵינוֹ נִכְנָס.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיַיִן;
אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ לִשְׁאָר מַשְׁקִין,
אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא,
טְמֵאִים.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בִּידֵי אָדָם;
אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ בִּידֵי אָדָם,
אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא,
טְמֵאִים.
נִקְּבוּ,
הֶעָשׂוּי לָאֳכָלִין,
שִׁעוּרָן בְּזֵיתִים.
הֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִים,
שִׁעוּרָן בְּמַשְׁקִים.
הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ,
מַטִּילִים אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ,
בְּצָמִיד פָּתִיל וּבְכוֹנֵס מַשְׁקֶה: