משנה יומא ד ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד יומאהפרק הבא»


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) טָרַף בַּקַּלְפִּי, וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת,
אֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַשֵּׁם,
וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַעֲזָאזֵל.
הַסְּגָן מִימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ.
אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּימִינוֹ, הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ:
אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ יְמִינְךָ;
וְאִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּשְׂמֹאלוֹ, רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ:
אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ שְׂמֹאלְךָ.
נְתָנָן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְאוֹמֵר: "לַה' חַטָּאת".
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "חַטָּאת", אֶלָּא "לַה׳". וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".


(ב) קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ,
וְהֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ;
וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ.

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:
אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָּאתִי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ.
אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ,
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ (וַיִּקְרָא טז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ".
וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו:
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".


(ג) שְׁחָטוֹ, וְקִבֵּל בְּמִזְרָק אֶת דָּמוֹ,
וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרוֹבֵד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֹשׁ.

נָטַל מַחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,

וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ,
וְחוֹתֶה מִן הַמְעֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת;
וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרוֹבֵד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה.


(ד) בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב;
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.
בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין;
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל סְאָה, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין;
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.
בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְּבֵדָה, וְהַיּוֹם קַלָּה.
בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה, וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה.
בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרֹק, וְהַיּוֹם אָדֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.
בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם,
וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו.
בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַּקָּה,
וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.


(ה) בְּכָל יוֹם כֹּהֲנִים עוֹלִים בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, וְיוֹרְדִין בְּמַעֲרָבוֹ;
וְהַיּוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בְּאֶמְצַע, וְיוֹרֵד בְּאֶמְצַע.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בְּאֶמְצַע, וְיוֹרֵד בְּאֶמְצַע.
בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר,
וְהַיּוֹם מִן הַקִּיתּוֹן שֶׁל זָהָב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַקִּיתּוֹן שֶׁל זָהָב.


(ו) בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת, וְהַיּוֹם חָמֵשׁ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם שָׁלֹש, וְהַיּוֹם אַרְבַּע.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, וְהַיּוֹם שָׁלֹש.
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד יומאהפרק הבא»


משנה יומא, פרק ד':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב