משנה בבא מציעא א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק א · משנה ו | >>

[עריכה]

מצא שטרי לג חוב, אם יש בהן אחריות נכסים, לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן. אין בהן אחריות נכסים, יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, בין כך ובין כך לא יחזיר, מפני שבית דין נפרעין מהן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב,

אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים,
לֹא יַחֲזִיר,
שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן;
אֵין בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים,
יַחֲזִיר,
שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר,
מִפְּנֵי שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן:

נוסח הרמב"ם

מצא שטרי חוב -

אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר,
ואם אין בהן אחריות נכסים - יחזיר,
שאין בית דין נפרעין מהן - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין:
בין כך ובין כך - לא יחזיר,
מפני שבית דין נפרעין מהן.

פירוש הרמב"ם

חכמים אומרים, אחריות טעות סופר הוא, לכך אין הפרש אצלם בין שטר שיש בו אחריות או שטר סתם שאין בו זכר אחריות, נפרעין בו מנכסים משועבדים ולפיכך לא יחזיר, ואפילו היה מודה אותו שיש עליו השטר שהוא חייב בו ושלא פרע ממנו כלום לא יחזיר, לפי שיש לחוש שמא הסכמה ביניהם לטרוף בו מנכסים משועבדים ויטרוף מן הלקוחות שלא כדין.

והלכה כחכמים שאומרים אחריות טעות סופר הוא.

אבל אם הוא מפורש בשטר על מנת שאין לך עלי אחריות, יחזיר כשיודה אותו שיש עליו החוב:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אחריות נכסים - שעבוד קרקעות שיגבה מהם:

לא יחזיר - לפרעון דחיישינן ולקנוניא לד. שמא שטר פרוע הוא ומן הלוה נפל, והא דקא מודה לא פרעתי, עצה של רמאות היא ביניהם לטרוף את הלקוחות שלקחו ממנו קרקע שלא באחריות לה, ויחלקוה ביניהם:

בין כך ובין כך לא יחזיר - דשטר שאין בו אחריות ממשעבדי נמי גבי, דאחריות טעות סופר הוא לו, וחיישינן לפרעון ולקנוניא. והלכה כחכמים. ודוקא בשטר שאין נזכר בו אחריות אמרו חכמים דטעות סופר הוא וגבי ממשעבדי באילו היה האחריות כתוב בו. אבל אם פירש בשטר שאינו רוצה לקבל עליו אחריות, מודים חכמים דיחזיר, דהשתא ליכא למיחש לקנוניא:

פירוש תוספות יום טוב

שטרי חוב:    כל לשון שטר בדברי רז"ל הוא כתב שכתב בו הממשלה שנותן אדם לזולתי עליו. והוא לשון אם תשים משטרו בארץ (איוב ל"ח ל"ג). וכן תרגום ואכתוב בספר (ירמיה ל"ב). וכתבית בשטרא. ובלשון רבים נאמר שטרות ולא שטרים אבל בסמיכות נאמר בלשון זכר שטרי בחיר"ק השי"ן והטי"ת בשו"א. כמו מזרות בעתו. [איוב שם]. תרגום. שטרי מזליא. וכן וחדרי תימן [איוב ט' ט'] שטרי מזליא. וטועים האומרים השי"ן בשו"א והטית בקמץ. תשבי:

אחריות:    עיין מ"ש במשנה ה' פ"ק דקדושין:

לא יחזיר. כתב הר"ב דחיישינן לפרעון ולקנוניא וכו':    אי הכי כל שטר דאתי לקמן ניחוש להו הכי. כל שטרי לא ריעי הני ריעי. גמרא. פירש רש"י דהואיל דנפל אתרע די"ל אם היה כשר היה נזהר בו. ע"כ. ולקנוניא. כתב הר"ב עצה של רמאות וכו'. וכתוב בתשבי שנראה לו שהיא מלה מורכבת בלשון לעז מן ק"ן ואו"ן. כי קו"ן בלעז עם. ואו"ן בלעז אחד. דהיינו ביחד ע"כ. ומ"ש הר"ב לטרוף הלקוחות שלקחו ממנו קרקע שלא באחריות. היינו שפירש בשטר שאינו רוצה לקבל עליו אחריות כדכתב הר"ב לקמן בשטר חוב. דקיימא לן אחריות טעות סופר אף בשטרי מכר. כדמסיק בגמרא [דף ט"ו] וטעמא דאחריות טעות סופר פירש רש"י דלא שדי אינש זוזי בכדי. וז"ל נ"י אחריות טעות סופר הוא כלומר שאע"פ שלא הזכירוהו מלוה ולוה כלל יש להם לעדים לכתבו בשטר ולפיכך אם לא כתבוהו אין לתלות הדבר אלא בטעותו של סופר. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לג) (על המשנה) שטרי. כל לשון שטר בדברי רז"ל הוא כתב שכתוב בו הממשלה שנתן אדם לזולתו עליו. והוא לשון אם תשים משטרו בארץ:

(לד) (על הברטנורא) א"ה כל שטר דאתי לקמן ניחוש להו הכי. כל שטרי לא ריעי הני ריעי. גמרא. פירש"י דהואיל דנפל אתרע, די"ל אם היה כשר היה נזהר בו:

(לה) (על הברטנורא) היינו שפירש בשטר שאינו רוצה לקבל עליו אחריות. דקיי"ל אחריות ט"ס הוא אף בשטרי מכר:

(לו) (על הברטנורא) דלא שדי איניש זוזי בכדי. רש"י. וכלומר אע"פ שלא הזכירוהו מלוה ולוה כלל. יש להם לעדים לכתבו בשטר ולפיכך אם לא כתבוהו אין לתלות הדבר אלא בטעותו של סופר. נ"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מצא שטרי חוב:    פ' נערה שנתפתתה (כתובות דף נ"א) כולה מתני' ובפירקין דף י"ט ותוס' פ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"ב.) וביד כולה מתני' עד סוף הפרק שם בהלכות גזלה פי"ח. ושטר בכל מקום נלע"ד שהוא מלשון אם תשים משטרו בארץ שהוא לשון ממשלה הכא נמי ע"י השטר הוא מושל על חברו להוציא ממנו חובו וְשִטְרֵי גרסינן בסמיכות השין בחירק והטית בשבא והריש בצירי אח"כ מצאתי שרד"ק ז"ל הביאו בשרש שטר וכתב שי"מ מלת משטרו ר"ל כתבו ע"ש. אח"כ בא לידי תוס' יום טוב וראיתי שכתב בשם ספר התשבי [בנקודות אחרות] [עי' בתוי"ט]:

שבית דין נפרעין מהן:    ראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלות הללו:

אין בהן אחריות נכסים:    תוס' פ' נושאין על האנוסה (יבמות דף צ"ט) ודפ' מי שהיה נשוי דף נ"ב וז"ל הרי"ף ז"ל טעמייהו דרבנן דאמרי בין כך ובין כך לא יחזיר דס"ל אחריות ט"ס הוא וא"כ שטר שאין בו אחריות גובה מנכסים משועבדים הלכך אם אין החייב מודה לא יחזיר דחיישינן לפרעון ואם החייב מודה לא יחזיר [דחיישינן] לקנוניא וכן הלכתא ע"כ. וכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות גנבה ואבידה שכל שטרות הנמצאות שדינם שלא יחזיר אם החזיר הרי הם כשרים וגובין בהן ומשמע דדייק לה מדלא קתני פסול ואינה ראיה דכיון דפסול ודאי לא הוי אלא מחששא להכי תנן לא יחזיר וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל עכ"ל נמקי יוסף בשם הרנב"ר ז"ל בקיצור:

תפארת ישראל

יכין

אם יש בהן אחריות נכסים:    שכתוב בהן ששעבד הלוה קרקעותיו למלוה:

לא יחזיר:    למלוה אף שהלוה מודה, וגם ללוה לא יחזיר אולי צדקו דברי המלוה:

שבית דין נפרעין מהן:    למלוה מהלקוחות שקנו מהלוה אחר שלוה. ואפילו מצאו קודם זמן הפרעון, עכ"פ מדאבד השטר חיישינן שפרעו כבר, ולהכי לא נזהר בו ונאבד, והשתא עשו קנוניא המלוה והלוה, שיגבה בו מהלקוחות, ויחלקו ביניהן:

שאין בית דין נפרעין מהן:    מהלקוחות:

מפני שבית דין נפרעין מהן:    מדקיי"ל אחריות טעות סופר בהלואה ומכירה. וקיי"ל כחכמים ולא יחזיר בשום גונא לזה או לזה ואפילו נותנים סימן זה או זה ועכ"פ חיישינן לקנוניא. מיהו בכתוב בשטר שלא התחייב באחריות, או ביש ללוה קרקעות בני חורין כסך החוב, או שנמצא ביום שנכתב ומקויים בב"ד, בכולן אם לוה מודה יחזיר. וי"א דבנמצא ביום שנכתב ומקויים, אפילו אין לוה כאן יחזיר [(שו"ע חו"מ סה, ו)]:

בועז

פירושים נוספים