המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ואתמול עמי לאויב יקומם" - המקרא מחובר לשל מעלה הימנו אני טוב ומטיב אני ואת הדבר אשר למולו ובעבורו עמי אותו יקומם לאויב לו
"ממול שלמה אדר תפשיטון" - כנגד אשר אתם גוזלים השלמה ולבוש תפארת ומפשיטים מעל כל העוברים עליכם בדרך
"מעוברים בטח שובי מלחמה" - ממה שהיו סבורין להיות עוברין בטח הם נהפכו להיות שובי מלחמה כבני אדם השבים מן המלחמה חסירי מבגדים ומזון שלקחו אויביהם מה שעליהם שובי כמו (ירמיהו ב) סורי הגפן נכריה (צפניה ג) נוגי ממועד
"ואתמול", וא"כ למה "את עמי ומול עמי" (דברי) לאויב יקומם? אחר שעם הישר הולך דברי ייטיבו ואיך הדברים האלה עצמם הטובים, יקומו מול עמי לצר ואויב נגדם? הלא הסבה לזה "ממול שלמה", מפני שדברי יקוממו "מול השלמה והאדר אשר תפשיטון מעוברים בטח", שאתם תפשיטון מעוברים בטח בדרך, את שלמותיהם ואדרת שהם לובשים, עד שהם דומים "כשובי מלחמה", כי תפלו על עוברי דרך ללחום אתם ולשלול את שללם כאשר ישללו את המנוצחים במלחמה, מול הדברים הרעים אלה יקוממו דברי לאויב:
ביאור המילות
"ואתמול". מורכב מן את מול, כי איבה מקושר עם את, ויקומם מקושר עם מול:
"ממול שלמה". ר"ל לאויב יקומם מול שלמה ואדר (אשר) תפשיטון, וחסר וי"ו החבור כמו שמש ירח (חבקוק ג') ונעלם מלת אשר. ואדר מלשון אדרת שנער (יהושע ז'), מלבוש חשוב: