מדרש משלי (בובר) ב ד
<< · מדרש משלי (בובר) · ב ד · >>
(משלי ב ד): "אם תבקשנה ככסף" - אמר רבי שמעון בן לקיש: אם אין אדם הולך אחרי דברי תורה, הם אינם הולכין אחריו לעולם. משל לאדם שיש לו פרגמטיא, אם אין אדם הולך אחריה, היא אינה הולכת אחריו.
תמן תנינן (משנה אבות ד יח): "רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, ואל בינתך אל תישען". לפיכך: "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" - אלו דברי תורה, שהן מחפשין ויורדין לעמקי התהום. כך, אם אדם מחפש אחריהם, מתוך כך זוכה לחכמה ולבינה:
(משלי ב ה): "אז תבין יראת ה' וגו'" - אם רץ אדם אחרי מצוה ודברי תורה, הם נמצאים לפניו, לכן נאמר "ודעת אלהים תמצא".
אמר רבי ירמיה: והלא כבר נאמר (דניאל ד כב): "ולמאן די יצבא יתננה", אבל אם צבא אדם בדברי תורה, הקב"ה נותנה לו, שנאמר:
(משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "כי ה' יתן חכמה" - שהוא מוסיף חכמה לחכם, שנאמר (דניאל ב כא): "יהב חכמתא לחכימין ומנדעא ליודעי בינה".
"מפיו דעת ותבונה" - שהוא נותן פתחון פה לאדם, שנאמר (שמות ד יא): "מי שם פה לאדם, או מי ישום אילם או חרש או פיקח או עיוור - הלא אנכי ה'"; "הלא אנכי משה" לא נאמר, אלא "הלא אנכי ה'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "מפיו דעת ותבונה" - אמר הקב"ה: (ירמיהו טו יט): "אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה", כפה שנפח נשמה באדם הראשון. מכאן דרש רבי מאיר: כל מי שהוא יכול להוציא דברי תורה מזולל, הרי הוא חשוב כאותו הפה שנתן דעת ותבונה.
<< · מדרש משלי (בובר) · ב ד · >>