מדרש משלי (בובר) א יא
<< · מדרש משלי (בובר) · א יא · >>
(משלי א יא): "אם יאמרו 'לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם'" - אלו אחיו של יוסף, שהיו מצפין ואומרים 'אימתי יגיע הקץ ונהרגנו', וכיוון שבא אצלם, התחילו אומרים זה לזה 'הרי היא השעה, הרי היא העונה', והיתה השכינה משחקת ואומרת 'אוי להם מדמו של צדיק זה', לכך נאמר "נצפנה לנקי חינם".
ומכולם לא רצה להצילו אלא ראובן, שנאמר "וישמע ראובן ויצילהו מידם", אמר להם 'בואו ואתן לכם עצה', אמרו לו 'מה עצה אתה נותן לנו?' אמר להם 'נשליך אותו לבור כשהוא חי וידנו אל תהי בו', מניין? שנאמר:
(משלי א יב): "נבלעם כשאול חיים, ותמימים כיורדי בור" - שירד לבור לפי תומו, ולא היה יודע מה היו עושין לו. אמר רבי לוי בן זבדי: מי הורידו לבור מכל אחיו? הוי אומר שמעון ולוי, שנאמר (בראשית מט ו): "בסודם אל תבוא נפשי", אבל ראובן היה בדעתו להצילו ולהחזירו אל אביו, שנאמר (בראשית לז כב): "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו".
(בראשית לז כט): "וישב ראובן אל הבור" - והיכן היה? רבי יהודה ורבי נחמיה:
- רבי יהודה אומר: טרחתו של בית היתה מושלכת עליו, וכיוון שנפטר מטרחתו בא והציץ בתוך הבור ולא מצאו, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו".
- רבי נחמיה אומר: בשקו ובתעניתו היה עוסק, על אותו מעשה שאירעו, ולא ניפנה, וכיוון שנפטר משקו ומתעניתו בא והציץ בתוך הבור ולא מצאו, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וישב ראובן אל הבור וגו'".
ולא עוד, אלא כיוון שמכרו אותו היתה שכינה משחקת עליהם ואומרת להם (ישעיהו נה ח): "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם וגו'", לא במחשבה שאתם חושבין, "ולא דרכיכם דרכיי", ולא בדרך שאתם אומרים, שאילולי שהיתה גזירה מלפניי, לא היתה עצתכם כלום.
(משלי א יג): "כל הון יקר נמצא, נמלא בתינו שלל" - זו מכירתו של יוסף, שהיה בן יקיר לאביו, שנאמר (בראשית לז ג): "כי בן זקונים הוא לו", נמצא מחיה לפניהם, דכתיב (בראשית מה ה): "כי למחיה שלחני אלהים לפניכם".
"נמלא בתינו שלל" - שמלאו בתיהם כסף וזהב מאוצרותיו של יוסף.
אמר רבי יהושע בן לוי: לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף.
אמר רבי אבין: הוי אומר: נפרעו עשרה מכל דור ודור, ועדיין אותו החטא קיים.
(משלי א יד): "גורלך תפיל בתוכנו" - בשעה שישב יוסף, נוטל הכליד הגביע והיה מקיש בו: ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון - בני אם אחת הם, יבואו וישבו; דן ונפתלי - בני אם אחת הם, יבואו וישבו; גד ואשר - בני אם אחת הם, יבואו וישבו; וחוזר והקיש בכליד, ואמר: בנימין יתום ואני יתום, נאה ליתום לישב אצל יתום.
"כיס אחד יהיה לכולנו" - שהיו כולם אוכלים על שולחן אחד במסיבה, כיצד היה עושה? נתן לכל אחד ואחד חלק אחד, ולבנימין חמישה חלקים, כיצד? נטל חלקו, וחלק בנימין, וחלק אפרים, וחלק מנשה, וחלק אסנת אשתו של יוסף, ונתן לבנימין, שנאמר (בראשית מג לד): "וישא משאות מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות, וישתו וישכרו עמו". אמר רבי שמלאי משום רבי יצחק מגדלאה: מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין עד אותו היום, דכתיב (בראשית מט כו): "ולקדקוד נזיר אחיו". אמר רבי יוסי בר חנינא: אף הם לא טעמו טעם יין, שנאמר "וישתו וישכרו עמו".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "גורלך תפיל בתוכנו" - זו תורה, שהיתה גורלו של הקב"ה ונתנה לישראל; "כיס אחד יהיה לכולנו" - בשעה שעמדו על הר סיני ואמרו (שמות כד ז): "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע".
הערות שוליים
[עריכה]
<< · מדרש משלי (בובר) · א יא · >>