מדרש תנחומא לך לך ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · לך לך · ט · >>


הוסף ביאור

ט.    [ עריכה ]
"ויהי בימי אמרפל", זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים, מד) בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו. אמר רבי יצחק ב' שנים כ' עשרים אלו כ"ב אותיות שבהם נתנה התורה, אמר אברהם רבש"ע אלולי ששתפת כבודך עמי ועזרתני מה אדם אחד כנגד תשעה מלכים וחיילותיהם, אלא אתה נותן ליעף כח אלה ברכב ואלה בסוסים ואני בשמך תרום קרני, מנין שכך כתיב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק, רבותינו אמרו הלילה נחלק מאליו, רבי בנימין אמר הקדוש ברוך הוא שהיה יודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה הוא חלקו, אמר לו הקב"ה לאברהם אתה עשית הרג בשונאי מחצי הלילה עד הבקר חייך אני אעשה הרג בשונאי בניך מחצי לילה עד הבוקר ובמדה זו אני פורע להם, הה"ד (שמות, יב) ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה, לכך נאמר ויהי בימי אמרפל. א"ר יהושע דסכנין סימן נתן לו הקדוש ברוך הוא לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו, כיצד בחר באברהם מכל בית אביו שנאמר (נחמיה, ט) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם, ובחר בבניו משבעים אומות שנאמר (דברים, יד) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. לאברהם נאמר לך לך, ולבניו נאמר (שמות, ג) אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש. לאברהם נאמר ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ואברכה מברכיך, ולבניו נאמר (במדבר, ו) יברכך ה'. לאברהם נאמר ואעשך לגוי גדול, ולבניו נאמר (דברים, ד) ומי גוי גדול. אברהם כתיב בו (יחזקאל, לג) אחד היה אברהם, וישראל (דברי הימים א, יז) ומי כעמך ישראל וגו'. לאברהם נאמר ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ, ולבניו כיון ששבו למצרים (בראשית, מג) והרעב היה בארץ. אברהם על ידי הרעב ירד למצרים, ואף בניו על ידי הרעב ירדו למצרים שנאמר (בראשית, מב) וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים. אברהם כשירד נזדווגו לו המצרים ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד, אף לבניו (שמות, א) הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. אברהם נזדווגו לו ארבעה מלכים, אף לישראל עתידין כל המלכים להתרגש עליהם שנאמר (תהלים, ב) למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק ואומר יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. מה אברהם יצא הקב"ה ונלחם בשונאיו שנ' (ישעיה, מא) מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו, אף כך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לבניו שנאמר (זכריה, יד) ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב: