ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות בית הכנסת/הלכה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הלכה ו[עריכה]

אות א[עריכה]

על פי התורה תקעו תוכחה בסימן ח' עיין שם מה שכתוב (ב אות ו') בענין נפלאות נוראות עוצם ריבוי הבתים שבונה הצדיק על ידי שנתוסף שכן להקיבוץ הקדוש של ישראל כי נתרבין הצרופים עד שאין חקר וכו' עיין שם היטב ובמה שמובא בדברינו בזה בפרט בהלכות ציצית הלכה ז' ובהלכות פריה ורביה הלכה ה' וכו'

וזה בחינת מצות בנין בית הכנסת ובית המדרש שהיא מצוה רבה מאד הקיימת לדורות אם כוונתו לשם שמים. כי בבית הכנסת מתכנסים כל הנפשות של קיבוץ בני ישראל להתפלל ולומר קדושה וברכו וכו', ולשם מתכנסים כל השכנים הנוספים בכל פעם אל הקיבוץ הקדוש. וכנראה בחוש שבמקום שאין בו בית הכנסת ובית המדרש קשה לקבץ מנין ואפילו כשיש לפעמים מנין מתפללין זה בכה וזה בכה והרבה מתפללין ביחידות ואינם באים להתוסף להיות שכנים אל קיבוץ הקדוש שעוסקים בדברים שבקדושה לומר קדיש וברכו וכו' ועל כן הוא בודאי מצוה רבה עד אין חקר להשתדל בבנין בית הכנסת ובית המדרש לשם שמים וכמו שפירש רש"י על פסוק (קהלת ה') ומי אוב בהמון לא תבואה גם זה הבל, שאפילו כשאעושה מצות רבות ואין בהם מצוה הקיימת לדורות כגון בנין בית הכנסת וספר תורה וכו' עיין שם:

אות ב[עריכה]

ובשביל זה כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ובית המדרש. כי בודאי יכולין לכפות זה את זה. מאחר שמכל הנפשות שמתכנסים לבית הכנסת נעשים צירופים נפלאים, וכל אחד מישראל מצטרף עם חבירו ונצטרפים ונעשים מהם בתים ובנינים נפלאים, על כן בודאי יכולין לכפות זה את זה. כי כולם חשובים כנפש אחד כמו שאמרו רז"ל (מובא בפירוש רש"י בראשית מ"ו) על שבעים נפש של בית יעקב שנקראים נפש בלשון יחיד. כי זהו המעלה של ישראל עם קדוש שכל מה שנתרבין יותר נכללין בתכלית האחדות יותר על ידי הצירופים הנ"ל, וכמבואר מזה במקום אחר. ומאחר שכולם חשובים כאחד ונצרטפין יחד בודאי יכול כל אחד לכוף את חבירו כמו שבאדם אחד יכול אבר אחד לכוף שאר הגוף בשביל טובתו של כלל האדם. גם מבואר ומובן שם בהתורה הנ"ל שהתפלה הנוראה נבנית על פי תוספת שכנים אל הקדושה הוא בבחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח גדול המבואר שם. (וכמבואר לקמן ב אות י"ב) ועל כן בודאי כופין זה את זה לבנות בית הכנסת ובית המדרש, כי יש להם כח לכפות על ידי הכח של הבעל כח הנל, שמתפלל תפילה בבחינת דין שזהו בחינת כפיה שהוא בחינת דינים וגבורות שיש להם כח לכפות לבנות בית הכנסת כדי שיתוספו שכנים רבים אל בית התפלה שיעלו משם שעשועים נפלאים לפניו יתברך שזה נמשך מהכח של הבעל כח הנ"ל כנ"ל:

אות ג[עריכה]

ועל כן צריכין לנהוג כבוד גדול מאד בבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר תכלית בנין הבית הכנסת ובית המדרש הוא בשביל לגלות אמונת חידוש העולם שנתגלה על ידי בחינת רוח נבואה של צדיקי אמת שבכל דור שהוא בחינת קבלת התורה שזה נמשך על ידי הכבוד שנתרבה על ידי הגרים ובעלי תשובה שנעשין על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל כמו שכתוב שם. ועל כן צריכין לנהוג כבוד גדול שם בבית הכנסת ובית המדרש הוא כבוד המקום השוכן שם. כי על ידי הכבוד נמשך קבלת התורה בחינת רוח נבואה שעל ידי זה מתברר אמונת חידוש העולם שזה העיר כנ"ל:

אות ד[עריכה]

ועל כן קדושת בית המדרש חמורה יותר מקדושת בית הכנסת. כי שם בבית המדרש עוסקים בתורה שזהו בחינת קבלת התרוה שעל ידי זה עיקר בירור האמונה כנ"ל. וגם בבית הכנסת עוסקים בתורה, כי אומרים שם קריאת שמע ופרשת הקרבנות וקדושת ובא לציון שכל זה בחינת עסק התורה שמקיימין כל הפשוטים שבישראל בכל יום כמו שאמרו רז"ל. אבל בית המדרש קדוש ביותר כי שם עוסקים בתורה הרבה בכל יום ועל כן קדושתו חמורה יותר. כי עיקר תיקון התפלה הנ"ל הוא לזכות לגלות אמונת חידוש העולם שה נעשה על ידי עסק התורה לשמה שהוא בחינת קבלת התורה שזוכין עלידי צדיקי אמת שמהם נמשך עיקר קדושת הבית הכנסת ובית המדרש, כי הצדיקים עוסקים תמיד בבנין המשכן והבית המקדש כמו שכתב אדמו"ר ז"ל במקום אחר וכמו שאמרו רז"ל (ברכות ל"ג) כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו שמשם כל קדושת הבית הכנסת ובית המדרש בבחינת (יחזקאל י"א) כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט ודרשו רז"ל (מגילה כ"ט) אלו בית כנסיות ובתי מדרשות, כי הם מקדש מעט שנמשך קדושתם מהמשכן ובית המקדש שעוסקים הצדיקים בבנינו בכל דור ודור כנ"ל. כי הם ממשיכין בחינת רוח בואה שהוא בחינת קבלת התורה שעל ידי זה מתברר האמונה שזה עיקר קדושת הבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר כלל הקדושה היא האמונה הקדושה בבחינת (תהלים פ"ט) אף אמונתך בקהל קדושים וכתיב (הושע י"ב) ועם קדושים נאמן (וכמו שכתוב בהתורה חב"ח בסימן כ"ב). כי עיקר בחינת קבלת התורה הוא במשכן שם דיבר ה' עם משה כמו שפירש רש"י, שמיום שהוקם המשכן לא נדבר עמו אלא באהל מועד. וכן בבית המקדש שם נתבררו כל הלכות התורה כמו שכתוב (ישעיה ב') כי מציון תצא תורה. וזה בחינת קדושת הבית הכנסת ובית המדרש שהם מקדש מעט. ועל כן בית המדרש קדושתו חמורה יותר כי שם עיקר עסק התורה וכנ"ל:

אות ה[עריכה]

ועל כן נקרא בית המדרש, בחינת דרשו ה' ועוזו כי צריכין לבקש ולדרוש את ה' מאד, דהיינו לחפש ולבקש את האמונה הקדושה בבחינת אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה (ירמיה ה') וכמו שכתוב בהתורה תקעו אמונה בסימן ה' שצריכין לחפש ולבקש את עצמו מאד איך אוחזין באמונה וכו' עיין שם. והעיקר על ידי שמחפשין ודורשין ומבקשין באמת למצוא את הצדיקי אמת שיש להם בחינת רוח הקדש רוח נבואה שעל ידם עיקר המשכת התורה בכל דור שעל ידי זה עיקר בירור אמונת חידוש העולם שהוא העיקר כנ"ל. ועל כן נקרא בית המדרש לשון דורש ומבקש וכנ"ל. וגם על פי פשוטו שנקרא בית המדרש על שם הדרשות שדורשים שם בתורה. הכל הוא בחינה אחת עם הנ"ל שהוא מה שצריכין לדרוש ולבקש את הצדיק אמת שממשיכין אמונת חידוש העולם. כי כל הדרשות שמחדשים בתורה בדרך האמת הכל הוא בשביל זה כדי להמשיך מחדש בחינת קבלת התורה בכל עת כדי לגלות אמונת חידוש העולם. ועל כן הוא מעלה גדולה ונוראה מאד כשזוכין לחדש בתורה חידושים אמתיים כי נחשב כאלו ברא את העולם מחדש כמו שכתוב בזוהר הקדוש שנעשין מהם שמים חדשים וארץ וחדשה כי חידושי תורה אמתיים הם בחינת עדות על מציאותו ואחדותו וחידוש העולם על ידי שרואין שנמשכין חידושים נפלאים כאלו בדרך האמונה הקדושה שאי אפשר לגלותם כי אם ברוח הקדש וכו' עיין שם. וכן ראינו אחר כך מהצדיקים הגדולים שבאו אחריו וכמובא מזה במקום אחר (ולעיל בהלכות קריאת התורה אותל"ו) שבשביל זה נקראת התורה עדות עיין שם. ועל כן קדושת בית המדרש חמורה ביותר. כי עיקר התגלות אמונת חידוש העולם הוא על ידי בחינת בית המדרש על ידי שואלין ודורשין למצוא חידושי תורה של הצדיקי אמת שיש להם בחינת רוח הקדש על ידי זה עיקר בירור האמונה שזה עיקר הקדושה כנ"ל:

אות ו[עריכה]

ועל כן (ברכות ח') רב אמי ורב אסי אף על גב דהוי להו תליסר בי כנישתא לא הוו מצלי אלא היכי דהוו גרסי. כי מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה. משמוע דייקא. כי שמיעה בלבא תליא. בחינת הט אזנך ושמע דברי חכמים שזהו בחינת אמונת חכמים. כי צריכין להטות אזנו היטב היטב לשמוע דברי חכמים להבחין בין האמת הברור ובין האמת אינו ברור מכל שכן בין השקר, עד שיזכה למצוא נקודת האמת לאמתו שעל ידי זה מתברר האמונה כנ"ל. כי עיקר עסק התורה צריך שיהיה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ומי שמסיר אזנו משמוע תורה בבחינה זאת גם תפלתו תועבה. כי בודאי לא תיקן הג' מוחין שהם בחינת ג' מחיצות פרוסות בפני תאוה זאת שנקראת תועבה. ועל ידי זה אמונתו פגומה שהוא בחינת עבודה זרה (כמו שכתוב במקום אחר שפגם אמונה הוא בחינת עבודה זרה) שנקראת תועבה. ועל כן צריכין לחפש ולבקש ולדרוש מאד למצוא את הרבה האמת שישמע ממנו תורה שנאמרה בבחינת רוח הקדש שעל ידי זה מתברר האמונה שזה עיקר קדושת הבית המדרש ועל ידי זה עיקר תיקון התפלה על ידי השיר שיתעורר על ידי תיקון האמונה שמשם כל התפלות והשירות והתשבחות כמו שכתוב שם:

אות ז[עריכה]

וזה שכתוב בשלחן ערוך (אורח חיים סימן ק"נ ס"א) שגם כופין זה את זה לקנות תורה ונביאים וכתובים. והאחרונים כתבו שהאידנא כופין לקנות גמרות ושאר ספרים קדושים. כי בודאי כופין לקנות תנ"כ וללמוד בהם להמשיך בחינת רוח נבואה שעל ידי זה עיקר בירור האמונה כנ"ל. ועל כן כתבו האחרונים שעכשיו צריכין לקנות גם שאר ספרים קדושים. כי בודאי אין דור יתום וכל הספרים הקדושים יש בהם בחינת רוח הקדש שעל ידי זה מתברר האמונה וכנ"ל, שבשביל זה עיקר בנין הבית הכנסת ובית המדרש ועל כן בודאי כופין על זה וכנ"ל:

אות ח[עריכה]

וזה בחינת (שם ס"ב) אין בונין בית הכנסת אלא בגובהה של עיר ואסור להגביה ביתו מבית הכנסת. כי כבר מבואר שעיקר קדושת הבית הכנסת הוא שיתוספו ויתקבצו ויתכנסו לשם תוספת שכנים הרבה בכל פעם עד שנזכה על ידי זה לבנין ירושלים ובית המקדש בבחינת (תהלים ק"מ) בונה ירושלים וכו' נדחי ישראל יכנס. נדחי ישראל יכנס זה בחינת תוספת השכנים אל קיבוץ ישראל הקדוש בבתי כנסיות ובתי מדרשות שעל ידי זה נתכנסין כל הנדחים שבעולם, אפילו אותן המונחים בחוץ בבחינת (איכה ד') תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות וכמבואר כל זה במקום אחר על ידי זה בונה ירושלים ה'. כי עיקר בנין ירושלים עיר הקדש שנבנית מבתים רבים של הקדושה, כי בנינה נמשך מבחינת ריבוי הבתים הנ"ל של תוספת שכנים. ועל כן הפסוק משבח ומפליג מאד מאד בשבח הבתים והארמונות של ירושלים כמו שכתוב (תהלים מ"ח) שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה. וכתיב (שם) יפה נוף משוש כל הארץ קרית מלך רב אלקים בארמנותיה נודע למשגב. בארמנותיה דייקא כי הבתים והארמונות של ירושלים נבנים בשרשן מבחינת הצירופים הנפלאים והנוראים הנ"ל שעל ידי זה יתגלה אלקותו ואחדותו וממשלתו לעינן כל בחינת אלקים בארמנותיה נודע למשגב. כי על ידי ריבוי הצירופים הנ"ל שנעשין על ידי התפלה השלימה בתוספת שכנים שזה נמשך מהכח של הבעל כח גדול הנ"ל שעל ידי זה עושה בעלי תשובה וגרים, על ידי זה מתרבה כבודו יתברך מאד כמו שכתוב שם ועל ידי זה זוכין לבחינת קבלת התורה שהוא בחינת רוח נבואה וכו', שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם וכו' כנ"ל. שזה עיקר ידיעת אלקותו יתברך כמובן לכל וכמבואר בכל הספרים הקדושים שאמונת חידוש העולם הוא עיקר היסוד של כל ידיעות נשגבות אלקותו יתברך ועל כן דייקא על ידי הבתים והארמונות של ירושלם שנבנים מצירופים הנ"ל, שעל ידי זה מתברר ונתחזר אמונת חידוש העולם כנ"ל, על ידי זה דייקא אלהים נודע למשגב ועל כן אלהים בארמנותיה נודע למשגב וכנ"ל וכל זה זוכין על י ידי הבית הכנסת ובית המדרש שהם בחינת מקדש מעט שלשם מתכנסין כל השכנים שהם הנפשות הנוספין אל הקיבוץ הקדוש וכו' וכנ"ל:

אות ט[עריכה]

נמצא שעיקר בנין הבית הכנסת והבית המדרש הוא בשביל ריבוי כבודו יתברך על ידי ריבוי הנפשות וכו' על כן צריכין ליזהר מאד מאד בבית הכנסת ובית המדרש לבטל כבוד עצמו לגמרי רק להרבות כבוד המקום כנ"ל.וכל העוסקים בבנין הבית הכנסת ובית המדרש ובקיומו להספיק הצטרכות הבית הכנסת והבית המדרש וכן כל הנכנסין לבית הכנסת ולבית המדרש שהם עיקר קדושת הבית הכנסת ובית המדרש, שכולם לא יהיה כוונתם ח"ו בשביל כבוד עצמן רק בשביל כבוד המקום ברוך הוא. כי עיקר התיקון על ידי הכבוד דהיינו על ידי כבוד שמים שנתרבה על ידי קיבוץ הנפשות כנ"ל, שעל ידי זה זוכין לבחינת רוח נבואה וכו' וכל התקונים הנ"ל. ועל כן כל מי שעוסק בבנין הבית המדרש ותקונו וקיומו, או אלו הנכנסין לבית המדרש וכוונתו בשביל עצמו בשביל כבודו ח"ו, הוא פוגם מאד כנ"ל. בפרט כשבאים ח"ו לכלל מחלוקת על ידי רדיפת הכבוד של כל אחד ואחד שכל אחד רוצה שהוא יהיה מראשי הקרואים לספר תורה ויעלה לששי וכו' וכו' כמצוי הרבה כל זה בעוונותינו הרבים. מכל שכן וכל שכן כשחולקים על יראי ה' האמתיים הנמצאים בכל בית המדרש החותרים ומתיגעים להתפלל בכוונה עד שמוכרחים להגביה קולם לעורר הכוונה, ושאר העם לא די שאינם מייגעים עצמם בזה להתפלל בכוונה והם טרודים מבמחשבתם בשעת התפלה בכל מיני שטותים ובלבולים שלהם במשא ומתן וכו' כאשר הם יודעים בנפשם, אף גם הם חורקים שנם וגוערים על המתייגעים להתפלל בכוונה ומבלבלים אותם מן הכוונה. והם עוסקים בדברים בטלים ושיחות חולין בשעת התפלה ובשעת קריאת התרוה וכו' ומבלבלים התפלה. ועוד הם מחציפים פניהם ואומרים שאלו היריאים המגביהים קולם בתתפלה הם מבלבלים אותם מבלבול מחשבות רעות שלהם. וכל אלו וכיוצא בהם הם בכלל מחריבי הבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר חורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חנם שנתרבה על ידי רדיפת הכבוד של כל אחד וכו' ועל ידי זה כל אריכת הגלות (כמו שכתבו במקום אחר בהתורה אני ה' הוא שמי בסימן י"א). אבל סתם ישראל הכשרים רובם כוונתם לטובה. אך בעוונותינו הרבים יש בתי כנסיות לרעה ממש והם אלו שנתחדשו עכשיו וכו' המקום ירחם. בפרט אותן נשמעין מרחוק ריחם הרע שפרקו עול לגמרי וכו', אשר הם בעצמן מעידין שעדיין לא היתה כזאת רק זה כמו עשרים שנה שנתחדשו (שנקראים קירחע) אשר גם רוב מלכיהם געלו ומאסו בהם כאשר כבר נדפס גודל הרעש שנעשה שם עד שרוב הרבנים הכשרים פעלו אצל השרים לעקרם ולבטלם אוי לאזנים שכך שומעות אוי לדור שעלתה בימיו כך. ועל כל אלו הבתי כנסיות לרעה נאמר מה שכתוב בזוהר הקדוש (בראשית דף כ"ה ע"ב) שהם בכלל בוני המגדל כי כל בוני המגדל היו כופרים באמונת חידוש העולם שמשם היו כל טעותיהם (אשר גם עתה כל הכופרים הגדולים נקראים על שמם פ"מ כידוע). ועל כן אמרו (בראשית י"א) הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, כי הם ההיפך מכל התיקונים הנ"ל שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם. כי הם אומרים הבה נבנה לנו עיר כי את זה לעומת זה שרוצים להתקבץ ולבנות עיר מבתים רעים שלהם מבניני דעות רעות שלהם עד שרוצים לעשות מגדל וראשו בשמים לבנות בנין גבוה מדעות רעות שלהם עד שיגיע ראשו בשמים למרוד נגד המקום להפוך הקערה על פיה ח"ו ולכפור בעיקר כמו שכתוב שם ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחרים ופירש רש"י ודברים אחדים אמרו וכו' שכל זה הוא בחינת כפירות בחידוש העולם כמובן למשכיל. כי בודאי לא היו משוגעים וטפשים גמורים שאמרו שיעשו מלחמה עם הבורא יתברך רק כל כוונתם היה שיעשו מלחמה בדעותיהם הרעות שיבנו שם נגד הדעות האמתיות של אמונת חידוש העולם שהם מכניסים וקובעים בלב כל אחד ידיעת אלקותו יתברך. והם רצו לסלק שכינתו מן התחתונים שלא יזכר ח"ו שם ה' עוד שזה כל פנימיות כוונתם הרעה של בוני המגדל שהיה אז ושל כל הכופרים של עכשיו שהם גם כן בבחינת בוני המגדל וכמו שכתוב החושבים להשכיח את שמי וכו'.ול כן אמרו ונעשה לנו שם, כי רוצים להמשיך השם והכבוד לעצמו כי הם פוגמים בשם ה' שהוא בחינת כבודו יתברך כמו שכתוב (תהלים ע"ב) וברוך שם כבודו לעולם וכו':

אות י[עריכה]

וכל זה מרומז בדברי רז"ל (שבת י"א) שאמרו שאסור להגביה ביתו מבית הכנסת. כי הבית של כל אחד זה בחינת כבוד, כי עיקר הכבוד הוא בחינת ביתו של אדם כמו שכתוב (תהלים מ"ט) כי ירבה כבוד ביתו וכמו שכתוב (ישעיה מ"ד) כתפארת אדם לשבת בית. היינו שאסור להגביה ביתו שהוא בחינת כבודו, להגביהו יותר מהבית הכנסת, שירצה ח"ו להגביה כבודו על כבוד הבית הכנסת. עד שכל כווונתו בעוסקו בבנין הבית כנסת ובקיומו הוא בשביל כבוד עצמו כנ"ל. כי אז הוא בבחנית בוני המגדל וכו' כנ"ל. כי צריך להגביה רק את הבית הכנסת שיהיה גבוה מכל הבתים שבעיר, למסור כל הכבוד להבית הכנסת ולבטל כל הכבודו נגד הבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר תיקון הבית הכנסת ובית המדרש הוא על ידי ריבוי כבוד השם יתברך שנתרבה על ידי קיבוץ כל הנפשות וכו' שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם ולבטל ולעקור דעות בוני המגדל שזה עיקר קדושת ישראל וכנ"ל:

אות יא[עריכה]

ועל כן נאמר בשבח ירושלים (תהלים מ"ח) ספרו מגדליה. מגדליה דייקא. כי הם ההיפך מבוני המגדל וכנ"ל. וזהו (שיר השירים ז') צוארך כמגדל השן וכו'. שנאמר על הבית המקדש שהוא בחינת בית הכנסת ובית המדרש שהם בחינת בית המקדש על ידי זה ממשיכין אמונת חידוש העולם כנ"ל על ידי בחינת קבלת התורה שנמשך לשם על ידי הכבוד דקדושה וכנל. וזהו שכתב שם בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו וכו' נאמר על קבלת התורה כמו שפירש רש"י שם. כי לשם נמשך בחינת קבלת התורה כנ"ל. וזהו כל שלטי הגבורים כי עיקר כל התיקון נעשה על ידי הגבורים בעלי כח שיכולים להתפלל בבחינת דין וכו' וכנ"ל:

אות יב[עריכה]

וזה בחינת מלאכת המשכן. כי המשכן הוא בחינת הבית המקדש כמו שכתוב (שמות כ"ה) ועשו לי מקדש וכו'. שהוא בית התפלה כמו שכתוב (ישעיה נ"ו) והביאותים וכו' כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים שנבנה על ידי קיבוץ נפשות שיראל על ידי תוספת השכנים כמובן בהתורה הנ"ל, שמביא זה הפסוק ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם, שהתפלה בתוספות שכנים הנ"ל היא בחינת קרבנות שמכפרין וכו' עיין שם. וכבר מבואר שהתפלה בתוספת שכנים וכו' הוא בחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח. כי הכל אחד ותלוי זה בזה. כי על ידי עוצם כחו של הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה בבחינת דין שהיא בחינת מטה עוז שעומדת להסטרא אחרא בבית הבליעה שלה עד שמוכרחת להקיא ולהוציא כל חיותה כל הדעת וכו' עד שנעשין גם גרים וכו' על ידי זה בעצמו נתרבין השכנים אל הבית התפלה הרבה מאד. שהם אלו הרחוקים מאד שהיו נבלעים בתוך הסטרא אחרא ועכשיו על ידי עוצם כחו של הבעל כח הנ"ל הוציאם משם ונעשו בעלי תשובה וגרים, ואזי הם באים ומתקרבים להשם יתברך שהעיקר על ידי תפלה. ועל כן על ידי זה נתוספים שכנים רבים אל בית התפלה שעל ידי זה נתרבין הבתים עד אין חקר וכו' כמו שכתוב שם. וכל זה הוא בחינת מעשה המשכן, משנבנה אחר המעשה הרע מאד שעשו את העגל אחר מתן תורה בעת שהיה משה במרום לקבל כל התורה. שכל זה היה על ידי הערב רב שנתחבר אליהם כל אותם שהיה טינא בלבם על משה. שכל אלו הם בחינת נביאי השקר בחינת מנחשים וקוסמים. כי ידוע שעשו את הבעגל על ידי ניחושים וכשפים רבים כמובא בדברי רז"ל. שאלו המנחשים וכו' כהם כנגד בחינת משה שממשיך התורה כדי להאיר ולגלות אמונת חידוש העולם וכו' כמו שכתוב שם. כי הם ההיפך מזה. אשר על כן צריכין לחפש ולבקש מאד את הצדיק האמת בכל דור ודור שהוא בחינת משה וכו' כמו שכתוב שם. כי עיקר קבלת התורה המשיך משה רבינו על ידי בחינת הנ"ל. שעל ידי זה היה יציאת מצרים וקריעת ים סוף הוא על ידי התפלה בבחינת דין שהוא בחינת מטה עוז שעל ידי זה עשה כל המופתים בחינת ויפלל והשלך לפני פרעה יהי לתנין וכו'. ועל ידי זה היה קריעת ים סוף בחינת (תהלים ע"ד) אתה פוררת בעזך ים וכו' כמו שכתבו שם ועל ידי זה שמע יתרו ונתגייר וכו' כמו שכתוב שם, ועל ידי זה היה קבלת התורה על ידי ריבוי הכבוד שנתרבה על ידי יתרו שנתקייר כי כדין איסתליק ואתייקר שמא דקודשא בריך הוא עילא ותתא וכו' (זוהר שמות דף ס"ט) ועל כן כל פרשיות מתן תורה כתובים בסדר יתרו כי על ידו היה עיקר קבלת התורה הנ"ל ועיקר קבלת התורה היה לגלות אמונת חידוש העולם כמו שכתוב שם. אבל זה ידוע כי את זה לעומת זה עשה האלקים והכל בשביל הבחירה שיש לה כח גדול מאד על כן תיכף התגבר בהם הנחש הקדמוני ונתלבש בהערב רב ובהחולקים על משה והסית והדיח אותם בעת שהיה משה במרום לקבל שאר כל התורה עד שהביאם למעשה העגל שהוא עבודה זרה וכפירות שהם היפך אמונת חידוש העולם. כי עיקר כל העבודה זרה של דורות הקודמים והכפירות והאפיקורסות של דורות אלו הם על ידי פגם אמונת חידוש העולם כמובן למשכיל, שעל ידי פגם זה באים לכל מיני טעותים ומחמת שאמונת החידוש אי אפשר כי אם על ידי בירור המדמה שמתברר על ידי רוח נבואה דייקא שעיקרו הוא קבלת התורה כמו שכתוב שם. על כן אז דייקא התגרה הבעל דבר למרוד במשה ולמשוך אחרי נביאי השקר שהם בחינת ערב רב וכו' כנ"ל עד שעשו מעשה הנ"ל. וזה בחינת (תהלים ק"ו) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. היינו שרצו להגביר בחינת מזונא דגופא שהוא בחינת שור אוכל עשב כמו שאמרו רז"ל (מובא בפירוש רש"י שם) אין לך משוקץ כמו שור אוכל עשב. כי כמו שעל ידי קבלת התורה שעל ידי זה מתברר המדמה עד שזוכין לאמונת חידוש העולם וכו' וכו' על ידי זה נכנע מזונא דגופא ומתגבר מזונא דנשמתא בחינת ריח כמו שכתוב שם, כמו כן להיפך על ידי בחינת הערב רב שעשו עבודה זרה היפך האמונה על ידי זה מתגבר מזונא דגופא שהוא בחינת תבנית שור אוכל עשב וכנ"ל:

אות יג[עריכה]

אבל משה רבינו היה בעל כח גדול מאד ולא הניח את מקומו אף על פי שראה את המעשה הרע הזה, והתגבר בעוצם כחו וחזר והתפלל תפלות הרבה בבחינת דין כמו שכתוב (שמות ל"ב) ויחל משה וכו' ויאמר למה ה' יחרה אפך וכו' שטען ועשה פלילות הרבה עם השם יתברך כמבואר בדברי רז"ל ריבוי הטענות והוויכוחים שטען עם השם יתברך שימחול להם שכל זה בחינת תפלה בבחינת דין עד שחזר ופעל להוציא מהסטרא אחרא כל חיותה וכו' ועסק לתקן הכל ואז נצטווה על מעשה המשכן הוא תיקון העגל כמו שאמרו רז"ל. כי כל מעשי המשכן הם בחינת התיקונים המבוארין בתורה הנ"ל שכולם נמשכין על ידי הבעל כח הנ"ל שהוא בחינת משה:

אות יד[עריכה]

כי המשכן הוא בחינת בית התפלה שנבנה על ידי ריבוי השכנים ועל כן נקרא משכן לשון שכן וכמו שכתוב במקום אחר. וכל זה נמשך על יהי הכח של הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה בבחינת דין שעל ידי זה נעשין בעלי תשובה וגרים שעל ידי זה נתרבה כבודו יתברך ששם כל נפשות ישראל שמשם נמשך הנבואה בחינת (שבת צ"ב) אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וכו'. כי כולם הם בחינת כבוד וכו' כמו שכתוב שם עיין שם. וכל זה מרומז בהי"ג דברים של המשכן וכליו. כי עיקר עצם המשכן נבנה מהקרשים שהיו עצי שטים שעומדים זה בחינת התפלה בבחינת דין שהוא בחינת מטה עוז שהוא בחינת עץ חזק כארז וזהו בחינת עצי שטים עומדים שעומדים בחוזקם ותוקפם בתוך בית הבליעה של הסטרא אחרא עד שמקיאה הקאות בכל פעם כנ"ל. ועל כן היה עשר אמות אורך הקרש כנגד כל בחינת עשר המבואר שם בסוף התורה הנ"ל לענין מלחמת עוג וכו' כמו שכתוב שם משה כמה הוי עשר אמין וכו' כי המשכן לא יכול שום אדם להקימו כי אם משה והעיקר מחמת כובד הקרשים שהיו עשר אמות כמו שאמרו רז"ל ומשם אנו למדים עוצם גבורתו וכחו של משה כמו שאמרו רז"ל היינו כנ"ל. כי הקרשים החזקים והגבורים הם בבחינת תפלה החזקה הנ"ל של הבעל כח שאין מי שיכול לעסוק בה ולהקימה כראוי כי אם משה וכה"ל. וזהו בחינת עצי שטים, לרמז שהם מתקנים בחינת הרוח שטות שהוא בחינת תאוה הנ"ל שנמשך על ידי פגם מחיצות פרוסות של המוחין. אבל התפלה של הבעל כח הנ"ל עומדת בבית הבליעה של הסטרא אחרא בתוך הרוח שטות עד שמקיאים משם דייקא כל הקדושות וכו'.והו בחינת עצי שטים כלליות ב' העצים שהם בחינת עץ החיים אשר בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. שעיקר התגברות הנחש הוא על ידי שהסית את האדם לאכול מעץ הדעת שעל ידי זה נפגם הדעת עד שבאים לרוח שטות הנ"ל ונתגרשין מעץ החיים אשר בתוך הגן שהוא בחינת מזונא דנשמתא שמשם כל החיים אבל על ידי הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה בחינת דין על ידי זה מוכרח הנחש והסטרא אחרא להקיא כל הקדושות וכו' ואזי נכלל עץ הדעת בתוך עץ החיים ומשניהם דייקא נבנה בחינת המשכן וזהו בחינת עצי שטים עומדים וכנ"ל:

אות טו[עריכה]

והיריעות של המשכן שהיו של מיני בגדים תכלת וארגמן, זה בחינת הכבוד שנתרבה על ידי התפלה הנ"ל שהוא בחינת לבושים כי ר' יוחנן קרא למאני' מכבדותא (שבת קי"ג). כי היריעות היו חופין על המשכן כענן בחינת (איוב ל"ח) בשומי ענן לבושו שהוא בחינת ענני כבוד בחינת (שמות ט"ז) כבוד ה' נראה בענן וכו' כמו שכתוב שם. וזה בחינת יריעות עזים שהיו על יריעות המשכן שהיה של תכלת וכו'. כי יריעות עזים גסים יותר. כי הם מרמזים על בחינת הגרים שהם בחינת הקדושות העולות מעמקי הקליפות מעצם חיותם ועל כן הם עשתי עשר יריעות כי הסטרא אחרא היא בבחינת אחד עשר כמובא. כי עיקר יריעות המשכן שהיו של מיני בגדים דקים יקרים שהם תכלת וארגמן זה בחינת בעלי תשובה של ישראל שהם בחינת לבושין דמלכא בחינת בגדי פאר וכבוד. אבל הגרים שהיו תחלה בבחינת עשו איש שעיר, כשחוזרין אל הקדושה נעשה מהם בחינת ירעות עזים לאהל על המשכן. כי הם מחפין ומגינים על ישראל ועובדים ומשמשים לישראל כמו שיהיה לעתיד. וזה בחינת (שמות כ"ו) מכסה וכו' עורות אילם מאדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה זה בחינת הגרים הגסים עוד יותר, שנעשה מהם בחינת עורות שהם מגושמים עוד יותר בבחינת כתנות עור. אבל גם הם נעשים מרכבה אל הקדשוה וחופין על המשכן וכנ"ל:

אות טז[עריכה]

וזה בחינת כלי המשכן, מנורה ושולחן ומזבח מקטר קטרת. זה בחינת חכמה וגבורה ועשירות. כי מנורה בדרום זה בחינת חכמה בחינת הרוצה להחכים ידרים. ושולחן בצפון בחינת עשירות כמו שאמרו רז"ל (בבא בתרא כ"ה) הרוצה להעשיר יצפין וסימנך שולחן בצפון ומנורה בדרום. ומזבח מקטר קטרת זה בחינת גבורה כי שם עיקר הגבורה והכח של הצדיקים. כי עיקר גבורתם להכניע הסטרא אחרא שהוא היצר הרע שזהו בחינת קטרת שעל ידי זה מוציאין מהסטרא אחרא כל נצוצות הקדושה בסוד י"א סימני הקטרת ומכניעין סטרא דמותא כמו אהרן שהתגבר כנגד המלאך המות ועכבו כמו שכתוב (במדבר י"ז) ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה. ועל ידי אלו הג' חכמה גבורה ועשירות שהם בחינת כבוד על ידי זה נמשך בחינת קבלת התורה שזהו בחינת ארון עם הלוחות שהם כלל התורה שהיו עומדים בבית קדש קדשים. ומשם נמשך כל הגבורה כמו שכתוב ודברתי אתך מעל הכפרת וכו'. ועל ידי זה מתברר המדמה וזוכין לאמונת חידוש העולם. וזה בחינת מה שאמרו רז"ל שציורא דמשכנא היה כציורא דעובדא דבראשית כמבואר בזוהר הקדוש (ת"ז דף י"ב בהקדמות) ועל כן על ידי כל המשכן וכליו שעיקרו היה הארון עם התורה שהיה מצוייר שם כל בריאת מעשה בראשית, על ידי זה נמשך האמונה הקדושה של חידוש העולם שידעו הכל כי השם יתברך ברא הכל השמים והארץ וכל צבאם כמו שהוא מצוייר במשכן בקרסיו וקרשיו וכו' ועל ידי זה זוכין לחידוש העולם של לעתיד שאז יתנהג העולם בחינת נפלאות שלא כדרך הטבע. וזהו בחינת (אבות פרק ה') עשרה נסים שהיו בבית המקדש היינו ששם היה מתנהג רק בדרך נסים ונפלאות שלא כדרך הטבע כלל. ועל ידי זה מתעורר השיר חדש וכו'. וזהו בחינת כל השירים של לוים שהיו בבית המקדש ובכל יום ויום היו אומרים שיר מיוחד כפי הבריאה של אותו היום שמושך התגלות הבריאה שהוא אמונת חידוש העולם על ידי עבודת הבית המקדש, וכמו כן אמרו שיר שהוא בחינת השיר של לעתיד הנמשך על ידי זה שמשם כל השירים. וזה בחינת הקרבנות של הבהמות שהיו בבית המקדש ובמשכן שבשביל זה היה בנין המשכן והבית המדרש. כי כל הקרבנות של הבהמות הם בחינת בירור המדמה שהוא בחינת בהמיות כמו שכתוב במקום אחר. כי כל עיקר כלל המשכן והבית המקדש היה בשביל בירור המדמה כדי לגלות אמונת חידוש העולם כנ"ל:

אות יז[עריכה]

וזה בחינת כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן לשירן ולזמרן וישאל במעמדן. כי ישראל במעמדן היו עוסקין בתורה שזהו בחינת המשכת רוח נבואה שעל ידי זה מתברר המדמה וכו'. וזהו בחינת כהנים בעבודתן שהם עבודת הקרבנות שהוא בירור המדמה כנ"ל. וזהו ולוים בדוכנם לשירן בחינת שיר הנ"ל שזוכין על ידי כל הנ"ל כנ"ל. ועל כן היו ישראל במעמדם עוסקים בפרשת בראשית ובפרשת האזינו. כי פרשת בראשית הוא בחינת התגלות אמונת חידוש העולם שמתגלה על ידי עסק התורה כנ"ל. כי בפרשת בראשית מבואר כל חידוש העולם שהשם יתברך ברא הכל יש מאין כמו שכתוב בראשית ברא אלקים וכו' ויאמר אלקים יהי אור וכו'. ויאמר אלקים תדשא הארץ וכו'. ובפרשת האזינו חוזר ומזכיר את ישראל את כל פעולות ה' ונפלאותיו אשר עשה הכל בשביל ישראל בשבילם ברא העולם וכו' כמו שכתוב שם (דברים ל"ב) האזינו השמים וכו' הצור תמים פעלו וכו' זכור ימות עולם וכו' עד שמסיים בחידוש העולם שלעתיד שהוא בעת תחיית המתים כמו שכתוב שם ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי אני אמית ואחיר וכו' שהוא תחיית המתים בחינת חידוש העולם של לעתיד וכנ"ל:

אות יח[עריכה]

ועל כן כל המשכן וכליו נמשח בשמן המשחה שהוא ריח טוב מאד. כי כל קדושת המשכן וכליו נמשך רק על ידי הצדיק בחינת משה שעוסק בכחו הגדול בכל התקונים הנ"ל עד שממשיך בחינת ריח טוב שהוא בחינת יראה כמו שכתוב שם. ומשם כל קדושת המשכן וכליו ועל כן נמשח בריח הקדוש הנפלא של שמן המשחה. ועל כן שם מקום היראה כמו שכתוב (בראשית כ"ח) מה נורא המקום הזה. כי עיקר הריח הטוב הוא היראה כמו שכתוב שם. ועל ידי כל זה זכו שנתכפר להם מעשה העגל ונתהפך לזכיות בבחינת נרדי נתן ריחו הנאמר על זה כמו שאמרו רז"ל (שבת פ"ח) הינו כנ"ל כמו שכתוב שם בתחלת התורה שעל ידי זה זוכין להוכיח בקולו של משה בבחינת נרדי נתן ריחו וכו' עיין שם היטב היטב:

אות יט[עריכה]

ועיקר תיקון המשכן היה בשביל שילך עמם במדבר שפרקוהו והעמידוהו בכל פעם והוא מרמז על החורבן והגלות שכל קיומינו הוא על ידי בחינת תיקוני המשכן הנ"ל בבחינת (שמות ל"ח) אלה פקודי המשכן משכן. משכן בבנינו משכן בחורבנ' כמו שאמרו רז"ל (בהקדמת התיקונים ובתיקון מ"ח). וכמו שאמרו רז"ל (שמות רבה פרק נ"א) למה נקרא שמו משכן שמתמשכן בעוונותיהם של ישראל היינו שמשה רבינו כשראה עוצם התגברות והתגרות הסטרא אחרא כל כך כל כך, על כן עשה תיקון כזה איך שיהיה יגמור תמיד את שלו עד שתבוא הגאולה שלימה שתהיה על ידו בבחינת מה שהיה הוא שיהיה. היינו שיוכלו ישראל לעורר בכל פעם בחינת התפלה הנל עד שימשיכו בכחו בכל פעם כל התקונים הנ"ל עד שיעוררו הריח טוב וכו' שהוא בחינת משיח שיבא על ידי זה כמו שכתו שם על פסוק וירא מנוחה כי טוב וכו' עד ויהי למס עובד וכו' עיין שם:

אות כ[עריכה]

ועל כן עמד המשכן על מאה אדנים שהם בחינת מאה ברכות בחינת כלליות התפלה. כי המשכן בחינת בית תפלה כנ"ל:

ר"פ כא) וזה בחינת בגדי כהונה אפד וחשן שהיו י"ב אבנים שחקק עליהם שמות בני ישראל שהם בחינת קיבוץ נפשות ישראל. וזה (שמות כ"ח) ועשית בגדי קדש וכו' לכבוד ולתפארת. כי על ידי זה עיקר הכבוד דקדושה וכנ"ל. וזה (תהלים מ"ה) מור ואהלות קציעות כל בגדותיך בחינת ריח טוב וכו' מן היכלי שן מני שמחוך וכו'. וזה בחינת מעשה המנורה שהאיר הכבוד גם בחשכת לילה. כי עיקר הכבוד בבחינת יום בחינת (ישעיה ס') וכבוד ה' עליך זרח המובא שם וכו'. וזה (שמות כ"ז) ואתה תצוה את בני ישראל לשון צוותא והתחברות וכו' ויקחו אליך שמן זית זך וכו' להאיר הכבוד על ידי זה. כי בלילה יורדת השכינה לקבץ נדחים וכו'. (וכל זה צריך ביאור הרבה):

אות כב[עריכה]

וזה בחינת (במדבר כ"ד) מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל שנאמר על המשכן ובית המקדש ובית כנסת ובית מדרש של ישראל שהם בחינת מקדש מעט כמו שאמרו רז"ל (מגילה כ"ט). וזהו (שם) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים. כנחלים נטיו- זה בחינת נחל נובע מקור חכמה שמשם עיקר הכח והגבורה של כל הבעלי כח הנ"ל בבחינת (קהלת ז') והחכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים. כי עיקר הכח וההתגברות הוא על ידי החכמה שהוא בחינת כח מה כמובא. כי החכמה תחיה ומשם כל הכח והחיות של כל הברואים. ועל כן כנחלים נטיו מרמז על כח התפלה של הבעל כח שנמשך מבחינת נחל נובע מקור חכמה, שחכמתו הוא כנהר שאינו פוסק וכמעין המתגבר. כי הוא נובע תמיד מקור החכמה ומתגבקר בכל פעם בעוצם כחו נגד הסטרא אחרא עד שממשיך כל התקונים הנ"ל, שעל ידי זה גדלים כל הריחות על ידי הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. וזה כגנות עלי נהר- בחינת נהר שמשקה את הגן כנ"ל שמשם גדלים כל הריחות וזה כאהלים נטע ה'- שהם מיני בשמים וריח טוב ונפלא שנמשך על ידי הנהר המשקה את הגן כנ"ל. וזהו כארזים עלי מים בחינת התפלה בבחינת דין שהוא מטה עוז הנ"ל היא קשה כארז כנ"ל. וזהו עלי מים כי על ידי זה נמשכין מימי הדעת בחינת (ישעיה י"א) ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים כמו שכתוב שם שעל ידי זה נמשכין כל התקונים הנ"ל כנ"ל:

אות כג[עריכה]

ועיין בזוהר הקדוש בר"מ בפרשת בשלח על פסוק תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מה שמפליג שם בשבח קדושת בית כנסת שהוא בחינת המשכן ובית המקדש כמו שכתוב שם דהא בי כנישתא דלתתא קיימא לקביל בי כנישתא דלעילא בית המקדש דלתתא איהו כגוונא דבית המקדש דלעילא וכו' עיין שם כל זה היטב עד דהא כגוונא דא קלא דשופר וכו' עיין שם. כי עיקר הקיבוץ של בית כנסת ובית מדרש העיקר הוא בראש השנה שאזי תקועין בשופר שמקבץ נדחים ואובדים שזה עיקר קדושת הבית כנסת ובית מדרש כדי שיתכנסו ויתקבצו לשם כל הרחוקים ויתוספו שכנים רבים אל הקיבוץ הקדוש כדי שיתרבה ויתגדל מאד מאד בית התפלה וכו' וכנ"ל:

הלכות משא ומתן

אות כד[עריכה]

וזה לשון השלחן ערוך אורח חיים סימן קנ"ו. אחר כך ילך לעסקיו וכו', ואל ישתתף עם העובדי כוכבים וכו'. וגם כל זה יתבאר על פי התורה הנ"ל:

כי משא ומתן באמונה גדול מאד כמו שאמרו רז"ל (שבת ל"א) ששואלין את האדם נשאת ונתת באמונה וכו' וכמבואר בדברי אדמו"ר ז"ל כמה פעמים. ומבואר שם שכל המשא ומתן וכל העסקים ומלאכות כלולים בל"ט מלאכות, ול"ט מלאכות ממשכן גמרינן. על כן צריכין לעסוק במשא ומתן ומלאכות באמונה שלמה עד שיהיו כל המשא ומתן והמלאכות בבחינת מלאכת המשכן (כמו שכתוב בהתורה אני ה' הוא שמי וכו' בסימן י"א ובלקוטי תנינא בהתוררה ואת העורבים בסימן ד' ובשארי מקומות). ולבאר קצת איך זוכין שיהיה כל עסקי המשא ומתן והמלאכות בבחינת מלאכת המשכן שאפילו אנשים פשוטים שאינם יודעים נסתרות יכולים לזכות לזה הוא שיעשה המשא ומתן באמונה שיהיה ההן הן והלאו לאו. ויכוון בכל עשיה ועשיה ובכל הילוך ודיבור שעושה והולך ומדבר בשעת המשא ומתן שכוונתו שירוויח כדי שיעשה מזה צדקה (וכמו שכתוב בהתורה האי מאן דאזיל למנסיב סימן כ"ט). וזה ידוע שעיקר הצדקה הוא כשזוכה ליתן לעניים הגונים באמת עוסקים בתורה ותפלה באמת והעיקר שיזכה ליתן לצדיקי אמת והנלווים אליהם הם כלולים מכמה נפשות ישראל שאז הוא זוכה להתחבר ולהתקשר להקיבוץ הקדוש של הרבה נפשות ישראל שהם עיקר קיום המשכן ובית המקדש שהם בחינת בית כנסת ובית מדרש שמתקיימין על ידי אלו הנפשות שמתקבצין ועוסקין שם בתורה ותפלה. כי כבר מבואר לעיל ובהלכות קריאת התורה שעיקר שלימות האדם הוא כשזוכה להיות שכן טוב להקיבוץ הקדוש וכו' שזה עיקר בחינת בנין המשכן שהם בחינת בית כנסת ובית מדרש. ועיקר ההתקשרות והחיבור אליהם הוא על ידי ממון וצדקה כשזוכה ליתן להם להיות בכל תומכי אורייתא. וכמו שרואין שמשתדלין ביותר להחזיק בעלי הישיבות שהם הרבנים והתלמידים והחברים ההגונים הלומדים בישיבה. כי על ידי הממון של הצדקה שמחזיק אותם הוא נכלל בהם וכמו שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני קכ"ט) על פסוק שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך. וגם בהמשא ומתן בעצמו צריך לכווין שעל ידי המשא ומתן שנושא ונותן ועוסק עם חבירו על ידי זה יתחבר עמהם יחד שימשיכו זה את זה להיות שכנים טובים אל הקיבוץ הקדוש שעוסקים בתרוה ותפלה באמת. כי חוץ מזה הכל הבל ומה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש (קהלת א') ופירש רש"י חוץ מהתורה שנקרא שמש אין יתרון לאדם בכל עמלו וכו', כידוע לכל מי שמשים לב להסתכל על אחריתו. כי כל העסקים והמלאכות והמשא ומתן שכלולים בל"ט מלאכות כולם בשביל לברר ניצוצות הקדושים כידוע ועיקר הבירור על ידי שזוכר את השם יתברך בשעת המשא ומתן כמו שכתוב (דברים ח') וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ועל כן צריכין לעסוק במשא ומתן עם ישראל דייקא כמו שכתוב (ויקרא כ"ה) כי תמכרו ממכר לעמיתך מכור או קנה מיד עמיתך תקנה כמו שדרשו רז"ל ומובא בפירוש רש"י. ועל כן ראוי להשתדל בכל מה דאפשר כשהולך בדרך או עוסק במשא ומתן בביתו שיתחבר עם כשרים והגונים ויהיה רגיל בכל פעם לדבר עמהם בדברי תורה ויראת שמים באופן שיזכיר את חבירו או חבירו יזכיר אותו בכל יום מהתכלית האחרון וכמו שכתוב בזוהר הקדוש שאסור לילך בדרך כי אם כשיש עמדו אחד שיעסוק עמו בדברי תורה. ואפילו אם אינו מוצא חברים כאלו בעת המשא ומתן, על כל פנים צריך הוא ליזהר במחשבתו שלא ישכח בהשם יתברך בשעת המשא ומתן ויהיה משתוקק תמיד ברצון חזק להמשיך את עצמו ואת חביריו העוסקים עמו להשם יתברך ותורתו. כי זה כל כוונת השם יתברך שמסבב עסקי המשא ומתן והמלאכות בעולם שהכל בשביל ברורים כנ"ל. ועיקר שעל ידי המשא ומתן שעוסקים מתחברים בני אדם זה עם שזה עד שסוף כל סוף יתגבר האמת שבלב כל אחד מישראל וימשיך אחד את חבירו עד שישובו כולם להשם יתברך ותורתו והעיקר שיתחברו יחד ויתקבצו אל הקיבוץ הקדוש שיתרבה בשכנים רבים עד אין חקר כנ"ל שזהו בחינת בנין המשכן כנ"ל. נמצא מי שעוסק במשא ומתן בכוונה זאת בודאי הוא עוסק אז במלאכות המשכן. כי כל זה הוא בחינת מעשה המשכן וקיומו וכנ"ל:

אות כה[עריכה]

וזה בחינת (שמות ל"ה) ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ואז צוום על מלאכת המשכן ודרשו רז"ל (שבת ע') מפסוק זה ל"ט מלאכות. ועל כן הקדים לומר ויקהל משה כי עיקר בנין המשכן היה בשביל הקהלת והקיבוץ והכניסה כדי שיקהלו ויתקבצו כל ישראל שם כדי שיתרבה בית התפלה בריבוי עצום וכו' כנ"ל. ועל כן אז רמז להם ל"ט מלאכות בפסוק אלה הדברים שכלולים במשכן להורות את בני ישראל שיעשו כל ל"ט מלאכות שהם כלל כל העסקים והמשא ומתן בבחינת מלאכות המשכן. כי עיקר התיקון שיהיה המשא ומתן והעסקים בבחינת מלכות המשכן הוא על ידי בחינת ויקהל משה שהוא מה שהצדיק האמת בחינת משה עוסק להקהל ולקבץ כל נפשות ישראל שזה עיקר בנין המשכן כנ"ל שצריך כל אחד לכווין דעתו בשת המשא ומתן והעסקים שיזכה על ידי זה לתקבץ ולהתחבר עמהם על ידי הצדקה שיתן להם וכו'וכנ"ל:

אות כו[עריכה]

ועל כן אסור להשתתף עם העובדי כוכבים כדי שלא יתקשר ויתחבר עם העובדי כוכבים שכפי ההתקשרות וההתחברות עמו כמו כן הוא מתרחק מהקשר והקיבוץ של נפשות שיראל. כי העובדי כוכבים הם בהיפך מקדושת קיבוץ ישראל כי עיקר קיבוץ נפשות ישראל הוא בשביל להמשיך בחינת רוח נבואה בחינת קבלת התורה שנמשך מנפשות ישראל כמו שכתוב שם שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם שכל זה נעשה על ידי צדיקי אמת כמו שכתוב שם. אבל העובדי כוכבים בהם נאחז ביותר זוהמת הנחש שהם המנחשים והקוסמים בחינת נביאי השקר ועל כן הם רחוקים מקבלת התורה ועל כן אין האמונה ברורה אצלם ויש להם אמונות כוזביות. על כן צריך איש הישראלי להתרחק מהם ולבלי להשתתף עמהם כדי שלא יתקשר עמהם שלא יתרחק מהקיבוץ הקדוש וכנ"ל:

אות כז[עריכה]

וזה שאמרו רז"ל ומובא בשלחן ערוך שאסוק להשתתף עם העובדי כוכבים משום ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך שמא יתחייב לו שבועה וכו'. כי עיקר התגלות האמונה הקדושה בעולם הוא על ידי הדיבור פה כמו שכתוב (תהלים פ"ט) אודיע אמונתך בפי כמו שכתב אדמו"ר ז"ל האמונה תולה בפה של אדם וכו'. וזה בחינת מה שכתוב שם בתורה הנ"ל על פי בכסא ליום חגינו, שכל התארים והשבחים שאנו מתארין משבחין אותו הם כפי בירור המדמה שעל ידי זה מתברר האמונה וכו'. כי עיקר התגלות האמונה הקדושה הוא על ידי התארים והשבחים שישראל עוסקים בכל יום לשבח ולהלל אותו יתברך בפיהם. אבל את זה לעומת זה כי יש פה דובר תהפוכות שהם דברי פיהם של המאמינים באמונות כוזביות אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. וצריך איש הישראלי שלא ליתן להם יניקה כי כל כחם כשחותרים לינק מקדושת ישראל כידוע. ועל כן כשאיש הישראלי גורם ח"ו שנשמע שם אלהים אחרים אפילו מעובדי כוכבים על ידו הוא גם גדול מאד. ועל כן אסור להשתף עם עובדי כוכבים שלא יעבור על לא ישמע על פיך כנ"ל. כי איש הישראלי צריך להשתדל תמיד להגדיל שם ה' בכל מה שיכול שזה כל עבודת האדם בזה העולם שבשביל זה בא לעולם כדי להגדיל שמו יתברך כידוע. ועל כן העיקר להתחבר ולהתקשר להקיבוץ הקדוש של ישראל שעוסקים תמיד להודות ולהלל לשמו הגדול וכל מה שמתרבים יותר נתגדל ונתקדש שמו יתברך יותר ויותר בבחינת (משלי י"ד) ברב עם הדרת מלך. כי שמו יתברך משותף בשמינו. וכל אחד מישראל מושרשת נפשו בשמו הגדול יתברך על כן כל מה שמתרבים נפשות ישראל יותר שמתקבצים ומגדלים שמו יתברך נתגדל ונתקדש שמו יתברך יותר ויותר. אבל להיפך כשמשתתף ומתחבר עם העובדי כוכבים אשר פיהם דבר שוא כי מזכירים שם אלהים אחרים ואמונות כוזביות הוא גורם ח"ו להתרחק מהקיבוץ הקדוש כפי התחברותו עמהם על כן אסור להשתתף עמהם וכנ"ל:

אות כח[עריכה]

ועל כן הקדים להזהיר על שמירת שבת קודם מלאכת המשכן כמו שכתוב בפרשת ויקהל הנ"ל ובשארי מקומות. כי שבת שמא דקודשא בריך הוא. כי עיקר מעשה המשכן שהוא להגדיל הקיבוץ הקדוש של נפשות שיראל הוא בשביל להגדיל שם ה' שהוא בחינת שבת שהוא שמא דקודשא בריך הוא. כי עיקר האמונה הוא אמונת חידוש העולם כמו שכתוב שם. שזהו בחינת שבת שמורה על חידוש העולם שברא את העולם בששת ימי המעשה ושבת בשבת. ועל כן עיקר קדושת כל הל"ט מלאכות של ימי החול שהם כלל כל העסקים והמשא ומתן עיקר קדושתם על ידי שבת על ידי שממשיכין קדושת שבת לששת ימי החול היינו על ידי אמונת חידוש העולם שזוכין על ידי שבת כנ"ל. שעל ידי זה עיקר הבירור והתיקון של כל הל"ט מלכות של ששת ימי החול שמאמינים שכל המלאכות שעושין בכל הדברים שבעולם כולם ברא השם יתברך יש מאין המוחלט בששת ימי המעשה שבהם עשה ה' כל מלאכתו ושבת בשבת כמו שכתוב (בראשית ב') ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וכו'. ועל ידי זה עיקר התיקון של כל המלאכות והעסקים והמשא ומתן שעושין בימי חול שיהיה בבחינת מלאכת המשכן שנזכר לעיל. על כן הקדים שבת למלאכת המשכן וכנ"ל: