יסוד ושורש העבודה/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלק שלישי
שער התשיעי – שער הצאן חובת המועדות

חודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לחדשי השנה. ואז יתברך שמו, הוא עשנו עמו וצאן מרעיתו, וינהג את הצאן אחר המדבר ויביא הר האלדים חורבה, ביום חתונתו זו מתן תורה. ואף שהחטא נרם שהגלו ישראל מארצם, הנה ברצות ה׳ דרכי אישי ישראל, כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם, כצאן קדשים במועדים. ולסבה זו זה שמו אשר יקראו לו

שער הצאן

ונקיטנא סדרא, כל חורש למנויו, עד עבר קציר כלה קיץ ביומא תבר מגל מכונה. ובו יבואר תענית ערב ראש חודש על מיעוט הלבנה. וקריאת ההלל והתפילות ראש חודש. וברכת הלבנה. ותפילת שלש רגלים וסיפור ההגדה עם כל הסדר. וספירת העומר עד סיום כל סדר י״ט האחרון של פסח. ובשער הזה נכלל גם כן חודש סיון עם כל הפרטים וחג שבו קבלו ממדבר מתנה. וחודש תמוז ואב עם כל פרטיהם, דהיינו כוונת תענית י״ז בתמוז ותשעה באב, וכוונת קריאת מגילת קינה, וסדר ההנהגה של כל בין המצרים על משנה שברונה. יהי רצון בימינו במהרה יבנה. וישישו אתה משוש כל המתאבלים על חורבנה אמן.