חוק-יסוד: חופש העיסוק
חוק-יסוד: חופש העיסוק מתוך
חוק־יסוד: חופש העיסוק
עקרונות יסוד
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן־חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה
חוק־יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
חופש העיסוק
כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.
פגיעה בחופש העיסוק
אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
תחולה
כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב.
יציבות
אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק־יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
נוקשות
אין לשנות חוק־יסוד זה אלא בחוק־יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.
תוקפו של חוק חורג [תיקון: תשנ״ח]
(א)
הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק־יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר.
(ב)
ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק־יסוד זה.
ביטול
הוראת שעה [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח]
הוראות חיקוק שאלמלא חוק־יסוד זה או חוק־היסוד שבוטל כאמור בסעיף 9, היו תקפות ערב תחילתו של חוק־יסוד זה יעמדו בתוקפן עד יום א׳ בניסן התשס״ב (14 במרס 2002), אם לא בוטלו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק־יסוד זה.
הנוסח שולב בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו.
נתקבל בכנסת ביום כ״ו באדר התשנ״ד (9 במרס 1994).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - עזר וייצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
| חוקי היסוד של מדינת ישראל |
|---|
| חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח |
